אמנם ההחלטה האם לזכות את התובע בריבית, כמו גם מאיזה מאריך תחושב הריבית, נתונה לבית המשפט לפי שיקול דעת ובהתאם לנסיבות, אולם לאור התמשכותן רבת השנים של תביעות בגין ליקויי בנייה, יש לריבית משמעות רבה וההחלטה על זיכוי בריבית היא מהותית מבחינת התוצאה הכספית [גובה הפיצוי].
סקירה קצרצרה ע"פ פסיקה קודמת
בת"א 1171/89 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק דינו של השופט ד"ר ג' קלינג, [לא פורסם, מובא בספר "ליקויי בנייה" כרך ב' מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" תשס"ז עמ' 343], נפסק כדלקמן:
"זכותם של התובעים התגבשה עם קבלת הדירות הלקויות, וממועד זה ואילך מדובר בחיוב כספי שלא נפרע על-ידי הנתבעת. חוב כספי ראוי לשערך על דרך של הצמדה למדד המחירים לצרכן. מגישתו האמורה של בית המשפט העליון, נגזרת אף התשובה לעניין הריבית. משהתגבשה זכותם של התובעים לפיצוי עם קבלת הדירות, ראוי לפסוק ריבית מאותו מועד".
בע"א 5432/98 אלי גוכמן נ' צבי היבנר ואח', בית המשפט העליון, שופטים: ט' שטרסברג-כהן, י' אנגלרד, א' א' לוי, [לא פורסם, מובא בספר "ליקויי בנייה" כרך א' מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" תשס"ו, עמ' 408], נפסק כדלקמן:
"בהעדר הנמקה בפסק הדין לשלילת הריבית, נראה לי כי נכון לקבל את טענת המערערים, ולהורות על המרת הסכום שנפסק לערכו בשקלים ביום הגשת התביעה, ואליו יתווספו ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל".
פסק דין נוסף
פסק דין נוסף בנושא הריבית ניתן ביום כ"א חשוון תשס"ט 19 לנובמבר 2008 על-ידי בית המשפט העליון והוא מובא להלן בשלמות.
לפי פסק דין זה, שעניינו תביעה בגין ליקויי בנייה בדירות התובעים, מכיוון שהתובעים - הדיירים התנהלו בדרך לא ראויה - בעוד הצד שכנגד הציע תשלום בשלב מסוים, נשללה מהתובעים הזכות לקבל ריבית, ומכלל לאו לומדים הן.
לאמור, כאשר אין דופי בהתנהלות התובעים וצד שני אינו מציע את ביצוע התשלום - הריבית מגיעה לתובעים.
לעניין המועד ממנו והלאה צריכה הריבית להיחשב, דווקא פסיקתו של השופט ד"ר גבריאל קלינג בתיק זלוצין היא הפסיקה הראויה. מועד תחילת הריבית הוא מועד התגבשות העילה, וברור כי מועד סתמי ומקרי כמו מועד הכנת חוות דעת - אין לו כל קשר עם מועד התגבשות העילה. בתיק גוכמן, בית המשפט העליון פסק ריבית מיום הגשת התביעה בלכתו אחר התובעים בסיכומיהם, ולא מתוך עמדתו הוא.
הנוהג הרווח של בתי המשפט לפסוק ריבית ממועד חוות דעת - מקורו בכך שחישוב מסוג זה הוא נוח. ברור כי ההצמדה מחושבת מיום חוות הדעת כי אז נקבעים המחירים, וחישוב ריבית מאותו מועד הוא נוח יותר מהבחינה החשבונית. לפיכך, בכל הכבוד, כאשר נקבע מועד זה גם כבסיס לחישובי הריבית, מבלי לקבוע כי אז גם התגבשה העילה - נעשה שימוש בשיקול זר. אומנם יכול להיות כי גילוי העילה הוא ביום המצאת חוות הדעת, אולם אין עוררין כי התגבשותה היא במסירת הדירה הפגומה לתובעים.
