|
הגיע זמן לשינוי. נתניהו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ליו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, המיועד לראשות הממשלה, שלום רב.
עכשיו הזמן לתקן את השגיאות הנוראות של ממשלת הזדון שסולקה מהשלטון בהכרעה דמוקרטית של העם. אסור לבזבז אפילו יום על שידול שותפים מפוקפקים להצטרף לקואליציה, שבמקרה הטוב - תמצא את עצמה כבולה נגד כל יוזמה יוצרת, ובמקרה הגרוע - תתפוצץ מבפנים ותסלק אותך מהשלטון.
ב-1990 טבע רבין את לשון המטבע "התרגיל המסריח" - לקניית קולו של חבר כנסת במחיר של משרת שר או סגן-שר. התרגיל המקורי נכשל ב-26.4.90, אך רבין עצמו חזר עליו בגדול, כשרצה לקבל אישור להסכמי אוסלו בכנסת, והשיג את מבוקשו על חודו של קול, על-ידי קנייה בשיטה זו של שני חברי כנסת מהאופוזיציה והסתמכות על תמיכת הח"כים האנטי-ציוניים שבכנסת. מגיני הדמוקרטיה המוצהרים נתנו לכך הכשר, בטענה שגם רוב של 51 אחוז הוא רוב שצריך להכריע.
תרגילים מסוג זה לא היו אפשריים אלמלא הדילטנטים של "הוועדה להעברת השלטון" - שמינה מנחם בגין לאחר "המהפך" - שסירסו את הרפורמה השלטונית שהצעתי לו, ובתוכה - איסור על שרים לכהן כחברי כנסת והקדשת מלוא זמנם לתפקידם המיניסטריאלי. אבל, יש משהו שמותר לך לאמץ מאותה "מורשת רבין": ההכרה שגם 61 חברי כנסת הם רוב מחייב, שיכול לקבל החלטות בנושאים הגורליים ביותר. לך יש כיום 65 חברי כנסת, בלי שום צורך לקנות קולות לתגבורת, ואין שום סיבה שלא תרכיב מייד ממשלה שתתחיל לחלץ את ישראל מהבוץ העמוק אליו נדחפנו על-ידי שתי ממשלות הזדון האחרונות. כל יום של פיגור הוא שקיעה מסוכנת נוספת בבוץ. לכן, כיועץ לניהול בעל 50 שנות ותק, אני מרשה לעצמי להציע לך סדר יום מיידי:
1. כצעד ראשון לרפורמה שלטונית, העבר את ההחלטה שהצעתי למנחם בגין, ז"ל, לפיה שר בממשלה לא יכהן בשום תפקיד אחר, בכנסת, במפלגה או בעסקים. כך תחסל את האופציות לתרגילים מסריחים, תחייב את השרים לעבוד כמנהלים אמיתיים, והחשוב ביותר - תקבל מבחר של מועמדים לשרים מתוך המאגר העשיר של בעלי מקצוע בכל שכבות העם, ולא רק מבין חברי הכנסת. זה ישפר גם, ללא הכר, את עבודת ועדות הכנסת, ואם תרצה - אפילו אם הרפורמה תקטין את מספר הח"כים ל-100.
2. אחרי שההון הגדול ברח מהארץ שנעשתה "קטנה עליו" וירד לטמיון בהשקעות הרפתקניות מעבר לים, תוך שהוא משאיר חור גדול בקופות הבנקים ומיתון מסוכן במשק, הגיע הזמן לאמץ את תוכנית הצמיחה שהצעתי לממשלה, בתפקידי הממלכתי האחרון, שבמרכזה - מכירת זכיונות ממשלתיים למשקיעים בפרויקטים של צמיחה. ולדוגמה: זכיון על שטח בנגב לניצול אנרגיית השמש; זכיונות לרכסי הרים בהם אפשר לנצל את אנרגיית הרוח; זכיונות למרכזי עסקים הזקוקים לנגישות תחבורתית יעילה - על מאות הדונמים שאפשר לנצל במחלפים שייבנו בשיטה חדשנית; זכיון לנמל תעופה חדש בו תשולב קריית עסקים בינלאומית בסטטוס של נמל חופשי; זכיון לרכבת אשדוד-אילת כגשר יבשתי עם מרכזי שנטוע בין הים התיכון לים סוף; זכיון לתעלת ים סוף-ים המלח עם מפרצי אגמים למפעלי תיירות ולחקלאות ימית בנגב.
3. החזרת ענף הבנייה לידיים ישראליות, על-ידי הסדר עם צה"ל, לפיו יוכלו חיילים בששת החודשים האחרונים לשירותם להתארגן בקואופרטיבים של 5-4 חברים, ללימוד מקצועות בנייה בתנאי פנימייה ולעבודה, בהמשך, כקבוצות קבלניות בענף הבנייה (לאחר שכניסת צעיר יהודי בודד לענף נעשתה בעייתית מזה כמה שנים). ההסדר המוצע לא יקטין את סד"כ צה"ל, כי החיילים בפנימייה יהיו זמינים להיקרא חזרה ליחידתם, בכל מקרה חירום.
4. הפסקת הסגידה למנטרה שהוכתבה מהחוץ על "שתי מדינות לשני עמים", הבנויה על יצירה מלאכותית של "עם פלשתיני" שאף פעם לא היה קיים. הבהרה לכל העולם שהריבונות על ארץ ישראל נגזרת מהגדרת "הבית הלאומי לעם היהודי" בכתב המנדט של חבר הלאומים, המחייב גם את האו"ם של היום, והניסיון לתת שלטון עצמי לערבים בארץ הוכשל על-ידי הכנופיות השולטות בו, המעדיפות לשמש כלי הרס בידי רודני הנאציזם האיסלאמי - על פני הקמת מדינה נורמלית משלהם. ומכאן - להשתחרר מהפרדיגמה של "פתרון פוליטי", מעֵבר לאוטונומיה שהובטחה בחוזה השלום עם מצרים, ובניית פרדיגמה מציאותית - לפתרון הומניטרי של שיקום הפליטים הערבים, כגון - בעיר חופשית לפי דגם הונג-קונג. מדינת ישראל תקבע עונש חמור מחייב למכחישי השואה, למכחישי זכויות העם היהודי על ארצו ולמפיצי עלילות דם על ישראל.
5. תפסיק מייד את ביזיון המיקוח עם החמאס על "עסקות" לשחרור גלעד שליט, ותפרסם אולטימטום - להטיל מצור מוחלט על רצועת עזה, כל עוד החייל החטוף לא יוחזר.