ההצעה המבלבלת של הרשקוביץ

מהלך ראשון:
יו"ר הבית היהודי העלה הצעה כי שר בממשלה (יש להניח כי גם סגן שר) יתפטר מחברותו בכנסת כדי שמקומו יתמלא על-ידי חבר כנסת אחר, הבא בתור, וכך יגדל המספר הכולל של חברי הכנסת והשרים מאותה סיעה - והמעמסה על משלם המיסים הנושא בעול תגדל אף היא... כסימוכין למהלך העלה הנ"ל את החוק הנורבגי לפיו ההתפטרות היא אוטומטית, ואילו משרת חבר הכנסת שמורה לשר המתפטר כאשר סיעתו עוזבת את הממשלה והוא כבר אינו שר.

מהלך שני:
לאור הביקורת על הרעיון הבזבזני, הועלה נימוק כבד-משקל והוא כי שר שהוא גם חבר כנסת - תפקודו כחבר כנסת פגום וחלקי, בהיות רוב זמנו מוקדש לפעילויותיו הציבוריות כשר בממשלה. לאמור, טובת הציבור עמדה מול עיניו של מעלה הרעיון - ולא שום קשר לתפישת הכיסא בכנסת, חס וחלילה...

מהלך שלישי:
באופן מפתיע ולא חכם, כשהגיעה העת לבצע את אשר אמר, התנגד היו"ר הטירון הפוליטי להתנתק מכיסאו, בטענה שקופה כי יעשה זאת רק אם יובטח לו מקומו בכנסת - בחזרה, אם וכאשר סיעתו תיפרד מהממשלה... עמדה שחשפה את האמת העומדת מאחורי ההצעה המקורית.

מהלך רביעי:
היו"ר הכין מסמך לחתימת חבריו לסיעה, בזו הלשון:

1. יו"ר הבית היהודי - המפד"ל החדשה, ומועמדה הראשון לכנסת ה-18, יהיה זכאי לבחור בתפקיד הראשון, בממשלה או בכנסת, שיינתן ו/או יוצע לסיעה בכנסת.
2. תפקידים נוספים שיינתנו ו/או יוצעו לסיעה בכנסת יאוישו על-פי החלטותיה.
3. מיד לאחר כינון הכנסת ה-18, ועדותיה והרכבת הממשלה, תדון הסיעה בתקנון להתנהלותם הדמוקרטית של המפלגה ונציגיה במוסדות חוץ, בהרכב מוסדותיה ובשיטת בחירת נציגיה למוסדות חוץ".

[מקור המידע - "מקור ראשון", 13.3.09].

מי חתם על המסמך?

היו"ר במסמך שהוצג בעיתון לא חתם אך אין ספק כי חתימתו נתונה, שר שלום ג'רבי חתם, ואילו זבולון אורלב, ניסן סלומיאנסקי ואורי אורבך - שלושתם שהם רוב - חתמו תחת מחאה...

הפרשנות של היו"ר:
"שר שמתפטר מהכנסת מאבד את השפעתו גם בתוך הממשלה והופך לתלוי בראש הממשלה לכל דבר" (הציטוט ממקור ראשון), ואם נותרתם מבולבלים מהזיג-זג של היו"ר, התנערו מכך מהר, כי ממש לא אתם הם המבולבלים והמבלבלים, אלא מישהו אחר...