מדינה ענייה, מנהלים עשירים

מבקר המדינה התייחס בהרחבה בדוח האחרון שלו, לבעיית העוני במדינת ישראל. המספרים והנתונים מבהילים: בישראל 2009, "חיים" 770,000 ילדים עניים, מתוך 418,000 אלף משפחות עניות.

לא רק עניים, אלא גם ילדים. ישראל משעבדת את עתידה. לא פחות. דור העתיד, ובמספרים כמעט מוחלטים, גדל ללא כלים ויכולת לשאת על גבו בעתיד את משא החברה והמדינה. אין לו סיכוי. כלים הכרחיים כתזונה, בריאות, חינוך, חיזוק הגוף והנפש כחלק מתרבות הפנאי, לא ניתנים לילדים האלו שיהפכו בעוד שנים מספר מנכס - לנטל.

הבעיה הכלכלית הפכה להיות הבעיה של כולנו. בעיה עולמית. לא רק מקומית. הממשלה צריכה למצוא את הפתרונות. מהר. המציאות הכלכלית רק מחמירה את מדדי המצוקה של הילדים והמשפחות העניות. המצב רק יילך ויחריף. לכן, יש להתייחס לכך כבעיה לאומית הדורשת פיתרון מערכתי, ממשלתי - מיידי.

הממשלה צריכה להתארגן לזה בהתאם. ובהקדם. יש למנות פרויקטור, אדם בעל מוניטין ציבורי ויכולות ניהול מוכחות, שיש בו את הרגישות וההבנה למצוקות אישיות, שיקבל את תמיכתה הגורפת של הממשלה לאיגום משאבים ותקציבים מהמשרדים השונים והפנייתם המיידית לפתרון הבעיה. וניתן לפתור אותה מהר יחסית.

למלחמות, ממשלות יוצאות בהחלטה של רגע, אז למלחמה הצודקת, ההכרחית והנדרשת הזו על הממשלה לצאת מהר ובגיבוי תוכנית עבודה מסודרת ויעילה. יש גם מועמדים מצוינים, מתאימים וראויים לכך, שאף הביעו הסכמתם להתנדב ולהתגייס למשימה. למשל, שלמה אליהו, איש העסקים והבעלים של חברת הביטוח אליהו. אין מתאים ממנו. רק אדם שהגיע כילד עני ממדינה זרה לארץ והצליח בגדול, כמעט כנגד כל הסיכויים, יש בו את הלהט, הרצון, ובעיקר, הרגישות הנדרשת למשימת ענק לאומית זו. לא חסרים אנשים טובים - חסרה החלטה פוליטית נחושה של הממשלה.

נקודה למחשבה

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו כינס את בכירי המשק לדיון חירום והיוועצות כיצד להתמודד עם המשבר הכלכלי. בין המוזמנים בלטו כמובן מנהלי הבנקים. מבקר המדינה ציין באותה נשימה כשדיבר על העוני בישראל, כי שכרם של מנהלי הבנקים גדול פי 400 משכרם של מקבלי שכר המינימום בישראל. פער מהגדולים בעולם המערבי. אלו המשפחות העניות שמהן מגיעים הילדים העניים. ויותר אין צורך להגיד מילה.