בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מי שממהר להמליך על עצמו אלופים ורבי-אלופים, בל יתפלא אם ימצא שהם מתייחסים אליו כאל טירון. אהוד ברק הוא הדוגמא האחרונה אך לא היחידה
|
אהוד ברק [צילום: יותם פרום]
|
|
|
|
|
אהוד ברק אינו הפוליטיקאי הבכיר הראשון המגיע משורות צה"ל ומן הסתם גם לא האחרון. שלושה מראשי ממשלות ישראל היו אלופים או רבי-אלופים: יצחק רבין, אריאל שרון ואהוד ברק. שרי הביטחון שהיו קצינים בכירים - מי יספרם. וכך, ככל שאנו יורדים בסולם הדרגות הפוליטי, נמצא עוד ועוד קצינים לשעבר. זהו חלק מהאתוס הישראלי, המעניק מעמד כמעט מקודש למערכת הביטחון ולעומדים בראשה. "בטחון המדינה" הוא צירוף מילים שקשה מאוד לעמוד בפניו, בין אם השימוש בו מוצדק ובין אם לאו. השאלה "היכן היית בצבא" היא שאלת יסוד בכל ראיון עבודה, וככל שהדרגה גבוהה יותר והיחידה מובחרת יותר - כך גדלים סיכוייו של המועמד, בלי קשר למידת הרלוונטיות של שירותו הצבאי לתפקידו האזרחי. אך האם האתוס הזה מוצדק? האם כל מי שהיה קצין בכיר הוא גם מנהל טוב או מנהיג מוצלח? ודאי שאי-אפשר לקבוע מסמרות, אך לפחות מבחינת ראשי הממשלה שהזכרנו - התוצאות עגומות למדי. יצחק רבין הביא עלינו את אסון הסכם אוסלו, אריאל שרון יצר את הטעות הענקית של ההינתקות, ואהוד ברק - טוב, עליו לא צריך להרחיב. ויש עוד מכנה משותף לשלושת אלו: רצונם הברור להיות שליטים יחידים. זכור היטב נאום ה"אני אקבע, אני אנווט" של רבין עם נצחונו בבחירות 1992. שרון התעלם בכוחניות מחוקת הליכוד וממשאל החברים, פרש והקים את קדימה. ואילו ברק רוצה כעת למנות לבדו את שרי העבודה, אם תצטרף המפלגה לממשלת נתניהו. מי שמבלה את רוב חייו הבוגרים במערכת היררכית של מתן פקודות וקבלתן, מתקשה מאוד לשנות את הרגליו בגיל 50-פלוס. על אחת כמה וכמה מי שהגיע לצמרת של אותה מערכת והתרגל לכך שהוא נותן פקודות והן מבוצעות ללא ערעור. אך מה שטוב וראוי וחיוני בצבא, פסול בתכלית במערכת דמוקרטית. מי שעומד בראש מערכת דמוקרטית, הוא "פרימוס אינטר פארס" - ראשון בין שווים. אז נכון שראש הממשלה שווה הרבה יותר, ונכון שיו"ר מפלגה שווה הרבה יותר, אך עדיין - במגבלות המסגרת החוקית בה עליהם לפעול. גם ראש הממשלה אינו יכול להתעלם מהרוב בממשלתו, וגם יו"ר מפלגה אינו יכול להתנהג כאילו היא חצרו הפרטית. האשם האמיתי אינו אהוד ברק. הוא בסך-הכל מתנהג כפי שהתרגל, ואם נודה על האמת - כפי שכולנו היינו רוצים לנהוג: נכתיב את מה שנראה לנו נכון וכולם יצייתו. האשמים האמיתיים הם חברי מפלגת העבודה, שהמליכו עליהם גנרל והסתנוורו ממדיו ודרגותיו. עכשיו, שלא יתפלאו אם הוא מתייחס אליהם כאל טירונים.
|
תאריך:
|
24/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/03/2009
|
|
איתמר לוין
|
|
ביום שבת ייערך המשחק הראשון בין ישראל ליוון מתוך שניים.
|
|
|
"דמותו מצטיירת באמצעות מערך של ניגודים. הוא בעת ובעונה אחת בוהמיין, אליטיסט ושוכן ביבים מפוקפק, סטיריקן נוצץ ושטחי ופילוסוף כבד ראש; אב לשני ילדים, מאמין וניהיליסט, אסתטיקן קנאי ואדם חסר חוש מידה, מי שהעולם פרוס על כף ידו ומי שהיה חבוש בצינוק, בז למוסר ובעל חוש צדק מפותח, מופע מהלך של גנדרנות ושנינות ונושא תהומות של ייאוש ושל חרדה. הפרדוקסיות של דמותו היא שהפכה אותו לאייקון של אלמנטים רבים ושונים זה מזה של שנינות וחריפות, אך גם של נהנתנות, של הפליה ורדיפה ושל מוסר חברתי וביקורת תרבותית.
|
|
|
ברוב המקרים, מרוב אינפורמציה, אנו נשארים מבולבלים ולא בטוחים מה עלינו לאכול לפני אימון גופני ולאחריו. יש דעות רבות ומגוונות, ואני שומעת הרבה - לא אכלתי כלום מאז אתמול בערב. אני לא יכולה לאכול כלום לפני אימון. ובעת האימון, לא פעם, יש כאלו שמלבינות, מחווירות, מרגישות לא טוב וכל זה כי לא ידעו מה לעשות ואיך לנהוג לפני שיעור. על כן שמחתי מאוד שיעל, אושיה מאוד מוכשרת, אמינה, שיודעת הרבה בנושא זה ואני מאוד סומכת עליה. בואו נשמע מה דעתה.
|
|
|
מדוע מתאמץ בנימין נתניהו להשאיר את אהוד ברק על כנו במשרד הביטחון? האם הצליח בתפקידו, האם הוכיח בעבר יכולת ראייה מדינית וחשיבה אסטרטגית? האם הוא מנהיג אהוד בציבור?
|
|
|
גם מי שבדרך כלל אינו סובל מצרבת, עלול לסבול מכך במהלך חג הפסח בשל הארוחות הגדולות והכבדות, הנאכלות בעיקר בשעות הערב והלילה. לקראת ארוחות חג הפסח והעומס הקולינרי על הבטן, להלן עצות שימושיות להקלה על הצרבת, שהינה תופעה די נפוצה בחג בו יוצאים מעבדות לחירות.
|
|
|
|