|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עבודה בחול המועד? הקושיות והתשובות
|
לפי החוק, ימי חול המועד הינם ימי עבודה רגילים ● עם זאת, ניתן להתנות על כך בצו הרחבה, הסכם קיבוצי ● גם נוהג מתמשך יכול לחייב ● ועוד על עבודה בחול המועד
|
|
האם ימי חול המועד נחשבים כימי עבודה לכל דבר ועניין? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
חול המועד, הימים שבין היום הראשון והיום האחרון של פסח וסוכות. בתלמוד, ימים אלו מכונים מועד או חולו של מועד. על-פי המקרא, פסח וסוכות הינם מועדים של שבעה ימים. היום הראשון בפסח וסוכות וכן היום השביעי של פסח והשמיני של סוכות נקראים "מקרא קודש", ואסור לעשות בהם "מלאכת עבודה". מחוץ לארץ ישראל נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", כלומר, כל יום טוב נחגג יומיים, ולכן, במקומות אלו חול המועד מתחיל רק לאחר שני הימים הראשונים של החג.
האם ימי חול המועד נחשבים לימי עבודה רגילים? בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. כלומר, עפ"י דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים. זאת כל עוד אין הסכם אישי, הסכם קיבוצי, או נוהג הקובעים אחרת. האם ימי חופשה בחול המועד ייחשבו כימי חופשה רגילים? במקרה בו עובד יצא לחופשה שנתית בחול המועד - המעסיק יכול לנכות לעובד ימי חופשה מלאים (חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים ואינו עוסק בחלקי ימי חופשה), אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי ענפי / מיוחד, בצו הרחבה ענפי, בהסכם עבודה אישי או בנוהג החל במקום העבודה.
האם המעסיק יכול להוציא עובד לחופשה למרות שאין לו ימי חופשה צבורים? לעניין זה יצוין, כי זהו מצב בעייתי כאשר מעסיק רוצה להשתמש בסמכותו להוציא את עובדיו לחופשה בחול המועד, למרות שאין לעובד מיכסת ימי חופשה צבורים. במצב כזה, אין המעסיק רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל בימי החופשה שנכפו עליו.
האם בכל מקומות העבודה עובדים בחול המועד במתכונת של יום מקוצר? המגזרים הבולטים שבהם מוסדר בבירור יום עבודה מקוצר בחול המועד הם עובדי ההסתדרות, שעובדים 5 שעות, ועובדי החקלאות העובדים 6 שעות בתשלום של יום עבודה מלא. בכל שאר צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים אין התייחסות לעניין הזה. מקומות עבודה שבהם נוצרה מסורת של יום עבודה מקוצר - עשויה מסורת זו לחייב את המעביד להמשיך ולהנהיג יום עבודה מקוצר בתשלום של יום מלא מכוח של נוהג במקום העבודה.
כיצד המעביד צריך לשלם לעובד במקרה בו נהוג לעבוד יום מקוצר, ואילו העובד עבד יום מלא? המעביד אינו מחויב בתשלום שעות נוספות שכן שעות נוספות הן שעות בהן העובד עובד מעבר ליום עבודה רגיל ועפ"י דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים. לפיכך, הגמול המיוחד בגין שעות נוספות אינו תופס כאשר מדובר בשעות עודפות, דהיינו, כאשר שעות העבודה הרגילות הן פחותות ממספר שעות עבודה מקסימאלי ליום ומספר שעות עבודה מקסימאלי לשבוע עבודה.
|
|
הכותב הוא מומחה לדיני עבודה
|
|
| תאריך:
|
02/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/04/2009
|
|
ד"ר דוד סער
|
|
עבודה בחול המועד? הקושיות והתשובות
|
|
|
קיימת הלכה פסוקה, לפיה הסכם בין הורים הנוגע למזונות הילדים, אינו מחייב את הילדים. הנימוק לכך הוא, שהורים אשר מתגרשים, מעייניהם אינם נתונים דווקא לטובת ילדיהם, אלא לפתרון מהיר של הסכסוך ביניהם, והם עלולים שלא להקפיד ולעמוד על האינטרסים של ילדיהם.
|
|
|
|
|
לימין בישראל אין אלטרנטיבה אמיתית לדרכו של השמאל. כאשר השמאל מאשים את הימין בחוסר דרך וקו מחשבתי המוביל לקיפאון מדיני הוא לרוב צודק. שני הצדדים מעלים טיעונים פרגמאטיים והגיוניים, אך לשמאל ישנה גם מערכת ערכית סדורה וברורה מאוד, בעוד שלימין אין מערכת כזו כלל. כאשר מדובר בערכים הימין פונה בדרך כלל לצד הרגשי שלו, אבל בהיעדר הסבר והבנה לערכים המצויים ב"בטן" שלו – אין הוא מסוגל להתמודד מול טענות השמאל (המתאימות קוהרנטית לטיעוניו הפרגמאטיים). זוהי סיבה גדולה מאוד לחוסר הדרך ולחוסר השליטה של הימין על המדינה גם כאשר הוא נמצא בשלטון. השמאל כמובן מודע לעניין זה אך מרגיש בנוח עם המצב הקיים כי דרכו תמיד נמצאת בשליטה בקונספציה הלאומית בין אם הוא שולט או לא.
|
|
|
|
|
שבתאי עזריאל פנה אל שר המשפטים, דניאל פרידמן, בדרישה להעמיד לדין משמעתי את השופט עודד מודריק. מיודענו הטייס האוטומטי, בתחפושת של הגב' (מר?) שיר בן-גיגי, עונה:
|
|
|
|
|
ובכן רבותיי, יש ממשלה רחבה, בניחוח י(ס)מין ועם שרים במשרדים שלא שמענו עליהם בעבר, ושעל פניהם נראים מיותרים. אבל את כל הטענות יש להפנות לשני מוקדים בעיקר: הציבור ושיטת הבחירות.
|
|
|
|
|
במסגרת פרסום ראיון עם השופט (בדימ.), יצחק זמיר, בכתב העת 'עלי משפט', ראיון אשר תמציתו הובאה כאן ב'חדשות מחלקה ראשונה' (יום ה', 2.4.09), מן הראוי לאזכר את הפרשה אשר יותר מכל הייתה מזוהה עימו במהלך כהונתו כיועמ"ש, 'פרשת קו 300'. לאור התעקשותו של זמיר להעמיד לדין את אנשי השב"כ הוא הוחלף ביועמ"ש "צייתן" יותר, אשר 'זרם' עם הקו של הממשלה.
|
|
|
|
|
