בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אש גדולה מאיימת היום על מדינת ישראל - מדינה גדולה ומתגרענת מכריזה בגלוי על רצונה להשמיד אותנו. האם הפחד מהאש הגדולה יגרום לנו להעלים את עינינו מהאש הלוחשת?
|
להאזין לאש הלוחשת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
האש בוערת, להבה גדולה מיתמרת ובולעת את עץ האורן שמולי, ברגע אחד נאכלים כל מחטיו. האש הגדולה שוככת, בעץ עצמו לא נתפסה הלהבה, אך מתחתיה ממשיכה לאכול האש הלוחכת ממש בדבקות כל שיח וכל עשב. אנו שני מבוגרים ושלושה ילדים עם מחבטי כיבוי נלחמים באש מנסים לעצור אותה לפני שתגיע לערמות ענק של גזם, או לפחות לעכב עד שיגיע רכב הכיבוי. עץ האורן שבערתו כל כך הפחידה אותי שהלהבה הגדולה שלו כל כך מאיימת, התברר פתאום כיריב קל. דווקא האש הקטנה שכאשר אתה מכה בה במחבט היא נכנעת התבררה כיריב הקשה. היא לוחשת מתחת לעוולה הפזורה, היא נשרכת מכל כיוון והיא מפתיעה בכוחות מחודשים גם לאחר שהיא כאילו נכנעה. אש גדולה מאיימת היום על מדינת ישראל - מדינה גדולה ומתגרענת מכריזה בגלוי על רצונה להשמיד אותנו. אך בגלל הפחד מהאש הגדולה רבים לא שמים לב לאש הלוחשת, זו שמאז ימי אוסלו מכרסמת בנו בצורה שיטתית, זו שהיא פעם בצפון ופעם בדרום, פעם ביישוב ופעם בעיר, פעם בקניון ופעם באוטובוס; זו שבעזרת "צינורות חלודים" קובעת את סדר חייהם או יותר נכון חוסר הסדר בחייהם של תושבי שדרות ואשקלון. האש הזו מוזנת גם היא מאירן, אך להבדיל מהאש הגדולה, יש בינינו החושבים שניתן לרצות אותה. ניתן לה לאכול בהר הבית באום אל-פחם או ביריחו תחילה והיא תניח לנו, ותאפשר לנו להילחם באש הגדולה. בימי השואה עמדו מנהיגי ציבור רבים בפני דילמה דומה, אין בכוחנו ואין בכוונתנו לשפוט אף אחד מהם, קטונו, אך ללמוד אנו חייבים. הפחד מהאש הגדולה, הפחד מההרג המיידי ברחובות, הניע מנהיגים מסויימים לרצות את האש הקטנה. היעילות בהשמדה השיטתית נבנתה בצורה מתוחכמת, איום גדול שיצר את שיתוף הפעולה הכפוי בארגון הטרנספורטים על-ידי משטרת היודנרט. באופן זה, מעט מאוד גרמנים הניעו עשרות אלפים ברכבות למחנות ההשמדה. במקום בו עמד מנהיג כמו משה יפה במינסק שהצליח להתגבר על הפחד מהאש הגדולה וצעק ליהודים שכונסו בכיכר העיר "יהודים הצילו עצמכם - בירחו" הוא ועוד עשרות ואולי מאות יהודים שילמו בחייהם במקום, אך אלפים הצליחו לברוח. טרנספורט - משלוח של עשרת אלפים יהודים לאושוויץ שהיה אמור לצאת לדרכו בתוך שעות, יצא רק לאחר כשבועיים עם כמות קטנה של יהודים. אירוע זה ריתק כוחות נאציים שמי יודע כמה הרג יהודים הוא חסך. האם גם היום הפחד מהאש הגדולה, יגרום לנו להעלים את עינינו מהאש הלוחשת? האם נדע לזהות נכון מתי אנחנו מתומרנים באונס ובלי כוונה להיות חלק מהמכונה שפועלת להשמדתנו? האם נהיה מוכנים לשלם את המחיר המיידי הכואב כדי לא להפוך חלק ממכונת ההשמדה?
|
תאריך:
|
21/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
21/04/2009
|
|
מיכאל פואה
|
|
הנה כמה קטעים מנאומו אתמול של נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, בוועידת האו"ם נגד גזענות בז'נבה, ולצידם - כמה קטעים מתוך "מיין קמפף" של אדולף היטלר. כל מילה נוספת - מיותרת.
|
|
|
את סיפורו המופלא של האב אוסוולד רופאיזן, יהודי ניצול שואה ומומר, מתאר השופט ברנזון בפסק הדין אשר דן בבקשתו של אוסוולד רופאיזן לקבל תעודת עולה לפי חוק השבות (ע"א 72/62 אוסוולד רופאיזן נ' שר-הפנים . פ"ד טז(4), 2428):
|
|
|
לפני שנים רבות מדי, התמחיתי בבית המשפט המחוזי בירושלים אצל שופט שהתמחה בתחום הפלילי. באחד הימים הובא בפניו עבריין צעיר כבן 21 שהואשם במספר פריצות לשם גניבה, והודה במעשיו. התביעה הביאה, כדרכה, פסקי דין לעניין העונש (ברובם היו אלו פסקי דין שלא פורסמו ורוכזו אז במסגרת "דף לפרקליט" - פרסום פנימי שריכז את פסקי הדין שבוודאי היו נוחים לתביעה). בין היתר הביאה התביעה מקרה של עבירה זהה (מספר פריצות זהה) ועבריין באותו גיל, אלא ששם היו נסיבות מיוחדות לקולה במצבו האישי של הנאשם, ועל כן הוא נידון בפני שופט אחר בבית המשפט בירושלים "רק" לשלוש שנות מאסר בפועל.
|
|
|
העיתוי של ועידת הגזענות, דרבן, דווקא ביום השואה, אינו מותיר כל מקום לספק: כמו בשנות ה-30' של המאה העשרים, כך גם בעצם ימים אלו: היהודים נחשבים בעיני הנאצים (אז) ובעיני המוסלמים הרדיקלים (כיום) ל'זקני ציון המאיימים להשתלט על העולם' (אז) ול'ציונות הגזענית' (כיום).
|
|
|
במחשבה ראשונה זה עשוי להישמע מופרך, אבל במחשבה נוספת ניתן למצוא בהנחה הבאה גם פן חיובי מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל: אחמדינג'אד, שהוא כיום האויב המוצהר הגדול ביותר שלנו שהפך בעינינו זה מכבר לדמות מאוסה אבל גם מסוכנת, פועל ומתנהג בדרך שמזמן לא הייתה כדוגמתה בזירה העולמית. השתלחותו הבלתי מרוסנת בנו בנאומו בוועידה בג'נבה ועזיבתם ההפגנתית המיידית של נציגים רבים את אולם הוועידה בעודו ממשיך בנאומו, שודרה והצטלמה בכל רחבי העולם. התמונה הזו קיבעה ברגע אחד את סלידתן של מדינות רבות מהתנהגותו של נשיא אירן. למרבה הצער, מספרן של מדינות אלה הוא קטן למדי ורובן המכריע של 200 המדינות החברות באו"ם לא רואות באיש זה סכנה או איום ולכן נציגיהן נותרו באולם ואף מחאו לו כפיים, כי לדידם אחמדינג'אד הוא לגיטימי גם אם הוא קורא השכם וערב לחיסול מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
מה משקל ההפגנות? ההגדרה שניסחתי לעצמי היא זו: ההפגנות לא יפילו את נתניהו אך בלעדיהן נתניהו לא ייפול הן אינן תנאי מספיק אך הן תנאי הכרחי
|
|
|
ארי בוסל
כמה נעים להגיע לניו-יורק לשהות בבתי מלון יוקרתיים, להתחכך עם המי ומי, כולם צעירים, וכולם יפים, וכולם נבונים וחכמים ועם מאות אלפי עוקבים
|
|
|
דרור אידר
הייתי בנסיעה ועוד לא הכרתי את איטליה ואת התקשורת והפוליטיקה היטב, אבל החלטתי שווטרס לא יופיע ויהי מה לא תהיה לגיטימציה לאנטישמים ושונאי ישראל מוצהרים
|
|
|
דפנה נתניהו
הנאורים דוגלים בהחלת ערך השוויון (שהציונות תמיד דגלה בו) אבל רק על האנשים הנאורים, כי מה לעשות שיהודים שעלו מארצות ערב, מתנחלים ובעלי דעות ימניות באמת שווים פחות?
|
|
|
מיכאל מירו
ישראל הימנית בעד מפעל ההתנחלויות וישראל האחרת אדישה ולא מודעת למה שקורה בשטחים, בעיקר בגבעות ישראל מקבלת על עצמה בין אם ביודעין בין אם בהסכמה את העיקרון "לעולם נחיה על החרב"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|