בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עיזים באוצר: ה"ספין" הצליח יותר מדי
|
"ספין הגזירות" של אנשי אגף התקציבים באוצר הצליח להם ● אבל הבעיה הייתה שהוא הצליח להם יותר מדי
"ספין הגזירות" של אנשי אגף התקציבים באוצר הצליח להם. אבל הבעיה הייתה שהוא הצליח להם יותר מדי. זאת למרות שהשרים, הח"כים וכתבי הכלכלה אומנם כבר רגילים לכך שכל שנה, בעת דיוני התקציב, מניח האוצר בפני הממשלה שורה של הצעות שלגבי חלק מהן ברור כי הוכנסו על-מנת לשמש בסיס למשא-ומתן עם השרים ועם הח"כים ובסופו של דבר הן מושלכות החוצה.
אבל הפעם ההיקף, הפרישה והכמות של ה"עיזים" הללו הייתה כל כך רבה, מרשימה ונועזת, עד שגם אצל הציניקנים התעורר חשש כי מדובר בהצעות שרובן נועדו לביצוע. התגובה הציבורית והפוליטית הייתה חריפה. ההתקפלות של רוה"מ – האסטרטג הכלכלי של הממשלה, ושל שר האוצר שלו הייתה מהירה. בדרך הם ניסו להתנער מההצעות. "לא ראינו, לא ידענו"... אנשי אגף התקציבים התרעמו. "מה זה לא ידעתם - הרי נתתם הנחיות ואישרתם את הרשימה" מסרו, שלא לייחוס, פקידים בכירים בתדרוך לעיתונאים.
המבוכה, כמובן, הייתה רבה. ואז צץ ההסבר הבא: הכל זה סתם... מין "ספין". צריך לשכנע את מזכיר ההסתדרות להסכים לקיצוץ שכר של עובדי המגזר הציבורי, רק אם לא יסכים - אז נפעיל את הגזירות. אבל תראו, בסוף הוא יסכים ואז לא צריכים לחפש מקורות מימון בגזירות. כי בעצם לא מדובר בקיצוץ שכר, הוסיפו, רק בהקפאת התוספות שהממשלה התחייבה להן בעבר. הקפאה רק לשנה שנתיים. לא נורא נכון?
הנורא הוא השיטה המטופשת והמכוערת שבה נוהגת הצמרת הכלכלית. החמור הוא שפקידי האוצר נותנים ידם למשחקי הישראבלוף הללו. כבר הדביקו להם ולתוכניותיהם שמות תואר וגנאי שונים. מסתבר שהכלכלנים הללו הם אולי בחורים נבונים וחכמים אבל אין שם תבונה. חמור מכך, אין שם חוט שדרה ואומץ לקום ולומר אני לא משתתף במשחקים האלה. אנחנו לא מנהלים דיר עיזים אלא ממשלה. אבל מה לעשות, זה מה יש. וכך החבר'ה יכולים להכין הצעה להטיל מס על אשפוז חולים וכנראה לא יהססו להציג גם הצעה להקים נמל עמוק מים בירושלים במסגרת ביצוע עבודות תשתית חיוניות... הרי היום הכל הולך.
ועופר עיני? הוא כנראה מדבר עם אנשי האוצר. במקום לקום ולומר להם אין לי דיבור אתכם עד שלא תשליכו לפח את כל הגזירות ההזויות שלכם, הוא מנהל איתם מו"מ. בסוף יציגו לנו "עסקת חבילה" לתפארת מדינת ישראל. האם ניתן יהיה להאמין לסיכומים, להסכמים או להתחייבויות? ספק גדול. הרי היום רק "הספין" קובע. תשאלו באוצר.
|
תאריך:
|
09/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
09/05/2009
|
|
מנחם רבוי
|
עיזים באוצר: ה"ספין" הצליח יותר מדי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
למנחם רבוי
|
9/05/09 16:41
|
|
2
|
|
'ארבעה אשקלונים'
|
9/05/09 23:57
|
|
מה לנו כי נלין על שר החוץ, אביגדור ליברמן, שאינו יודע בין ימינו לשמאלו בכל הקשור לאורחות הדיפלומטיה, אם אפילו דיפלומטים, האמורים להיות מקצועיים, אינם מתמצאים בה? גילוייו של מבקר המדינה על כישלון ממושך של שנים רבות במינוי דיפלומטים ללא דיפלומה, הם רק קצה החוט בשרשרת מחדלי המשרד הזה ברחבי העולם. מסתבר שגם דיפלומטים בעלי השכלה, שהוכשרו כדין, אינם יודעים, במקרים רבים, למלא את תפקידם כנדרש.
|
|
|
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הולך ומסתבך. שלא בטובתו. בפרשת חזקיהו-דנקנר הוא נגרר אחרי מהלכיו המתלהמים של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, שפועל באופן שערורייתי על-אף ניגודי עניינים בהם הוא מצוי.
|
|
|
לאחר מספר שנים של מעקב אחר אירועים אקטואליים גיליתי תגלית מרעישה: קל ופשוט לבצע את הדבר הנכון. המדובר בהחלטות שהרשות המבצעת, ממשלת ישראל, צריכה לבצע בעת כהונתה. כדי לתכנן את הדבר הנכון, צריך כל חבר בממשלת ישראל לעשות שלושה דברים:
|
|
|
כולנו היינו תמוהים כששמענו על השינויים הקיצונים שאריאל זילבר עבר. מערכת הערכים שלו, האמונות שלו, התנהגותו וזהותו טולטלו לנו מול העיניים. הוא חזר בתשובה, חצה את במפה הפוליטית לעבר הימין הקיצוני ומבחינה חברתית כבאומגה התרחק לעבר השני. הוא מזוהה עם אמירות שלא משתמעות לשתי פנים אשר פגעו בקיבוצניקים, בשמאלניים, בהומוסקסואלים, בצבא ובכל מי שלא ימני ודתי.
|
|
|
אחד המקומות שכמעט כל ישראלי עבר בהם הוא מה שנקרא פעם "הפנקייק של כפר-ויתקין" וכיום "קניון M הדרך". מרכז מסחרי זה, השוכן בין נתניה לחדרה, שאותו פוקדים מדי שנה 2.5 מיליון ישראלים, מוכר כמעט כמו שלוש הארובות של תחנת הכוח של חדרה או מזבלת חירייה - אותו הר זבל עצום הנראה כמו תל קדומים והמחזיק במספר שיא של מבטים ישראלים הנחים עליו. אך שלא כמו תחנת הכוח או המזבלה, שאינן מתיימרות להיות מה שאינן, לקניון M הדרך יש יומרה. השם שבחר לעצמו ממחיש תכונה ישראלית דוחה של "גם וגם וגם וגם". הוא רוצה להיות גם שנון, גם גלובלי, גם שורשי וגם ישראלי, אך מה שמשתקף לבסוף הוא בעיקר פרובינציאליות. שהרי מהו טיבה של הפרובינציאליות? ביטחון שווא ש"אנחנו בדיוק כמו המרכז העולמי", ביטחון שתמיד משתבש באופן מביך בשל עודף השתדלות, צרות אופקים, בורות וחוסר טעם.
|
|
|
|