חייו של בעל הון

חשבתי לא אחת על חייו של בעל הון. אחד, או אחת, שנתברכו בעושר רב ולא משום שעשו זאת בעשר אצבעותיהם אלא משום שנקלעו לצירוף מקרים כמו ירושה גדולה, או שהיו שותף שקט במיזם שהניע יזם אקטיבי והניב גם להם הון עתק. אינני מצביע על אדם מסוים, אך כל אחד מהקוראים יכול להצמיד את הדברים לדוגמא החביבה עליו. ישנן דוגמאות בשפע בתקשורת היומית.

אני קורא לנושא מאמרי "בעל הון". אך תוכלו להשליך זאת גם על "אדם משפיע" בממסד הפוליטי במדינה.

יום לאחר השינוי, מוצא עצמו בעל ההון בדילמה גדולה. עד כה היו בעיותיו מתוחמות בענייני יום-יום שוטפים שקל היה להחליט עליהם. גם לטעויות שעשה בהחלטות היה מחיר נמוך. אבל השינוי בסטאטוס גרם למהפך שקשה לעמוד בו. אדם עשיר ומשפיע אינו אחראי יותר לתא המשפחתי שלו. הוא אחראי לגורלן של משפחות רבות שתלויות לפרנסתן במוצא-פיו ובהחלטותיו. כל מעשה שיעשה, או לא יעשה, ייצור כותרות בתקשורת. תמיד יכתבו על מעשיו ומחשבותיו ללא קשר ישיר בהכרח לעובדות. ראשית, בעל ההון טועה לעיתים, כמו כל אדם אחר. ושנית, הכל יהיה תלוי, בסופו של דבר, בזווית הראייה של הכותב. חיים ומוות במילה הכתובה או המשודרת.

עוד יותר מורכב מצבו של בעל ההון שמשקיע את הונו בעסקים קיימים וחדשים. בעל ההון המשקיע איננו ניצב בצל. הוא הפך לגורם פעיל ודומיננטי בעסקיו. כעת הוא נדרש להסביר לא רק את נוכחותו על בימת החיים אלא גם את החוכמה מאחורי החלטותיו. אם בעל עסק קטן ברחוב הראשי בעיר יחליט לפטר את העובד היחיד אצלו – לא יתפוש המעשה כותרות. אך אם בעל ההון יחליט לפטר 5 אחוז מכוח האדם במפעליו, עלולה לפרוץ שערורייה. שביתה. ראיונות, הטחת האשמות וחרושת שמועות באמצעי התקשורת.

לבעל ההון שותפים רבים בהצלחות. על רווחיו והונו הוא "יזכה" לשלם מיסים ישירים ועקיפים, יקבל דרישות להשקעה בתשתיות למניעת נזק סביבתי, יוצף בדרישות להשקעה בקהילה, ובקשות אינספור למתן חסויות – מילה נרדפת לתרומות. כל מענה שלילי על הדרישות יזכה לכותרות.

אין לבעל ההון שותפים להפסדים. אם איתרע מזלו ונחל הפסדים – הם שלו בלעדית. אין צורך שימנה את הפסדיו. הוא יקבל פירוט מלא ומוגזם באמצעי התקשורת. ציבור הקוראים אוהב לשמוע על עשיר מופלג שאיבד חלק מנכסיו.

בעל ההון מוגבל בתנועותיו. הוא אינו יכול לשוטט במרכז המסחרי. לצפות בסרט קולנוע כאחד האדם. אם יעשה זאת יהיה צפוי לאובדן האנונימיות. כולם יצביעו, יתלחשו, וחלק מהמתקהלים יטרחו גם להעיר לו הערות ולהציע הצעות. הם יעלבו אם בעל ההון לא יגיב להצעותיהם המופלאות.

אמצעי התקשורת מעסיקים, במישרין או בעקיפין, בעלי מקצוע שתפקידם לעקוב אחר בעלי ההון ולחלץ מהם מידע, אמיתי או משוער. הם מעסיקים צלמים וכתבים שמוקד עיסוקם הוא לעקוב פיזית אחר בעל ההון. התוצאה, בעל ההון חייב לסנן את כל מי שמידפק על דלתו, מצלצל לטלפונים שלו, ממתין לו בצאתו מתחום ביתו.

שערו בנפשכם שהאיש הנחמד הקושר עמכם שיחה בתחנת הדלק או בדלפק המלון איננו "סתם איש" אלא עיתונאי או צלם שרק ממתין שתאמרו שורה אחת רצופה. לכל משפט שתאמרו יקשרו לאחר מכן פרשנויות והבהרות.

הבעיה איננה מוגבלת רק לבעל ההון. היא עוברת אוטומטית לכל מי שנמצא בסביבתו: בני משפחה, ועובדי עזר למיניהם. בעל ההון נאלץ לגור במקום מבודד ומתוחם. הוא לא יכול לגור בבניין ממול, בקומה ג' מימין. לא משום שאינו אוהב את מקום מגוריו אלא משום שהחיים כאחד האדם – לא קיימים לגביו. הוא נאלץ לרכוש את ביתו במקום מתוחם, נישא על סביבתו, מוקף בחומת צמחייה או גדר אטומה. אם לא יעשה כן, יתברר לו שמנסים לצלם אותו ואת דרי ביתו ממרחק. את התוצאות, עם פרשנויות מסמרות שיער, הוא יזכה לראות במוספי סוף השבוע.

מה עושה בעל הון המבקש לרכוש חבר או בן זוג? היכן ימצא אותו? הרי תנועותיו מוגבלות. האם יתאהב במזכירתו? האם יקשור קשרי ידידות עם שותפו לעסקים? אין ברירה אחרת. המבחר, מוגבל. איך יידע שרגשותיו של בן הזוג אמיתיים או מונעים מרצון לזכות בקרבתו הממונית? ישנם "רעשים" רבים בדרך למציאת פרטנר לחיים או ידיד אמת.

איך בוחר בעל ההון את חבר עוזריו? האם הוא יכול לבטוח בעצותיו של העוזר או שהעצה ניתנה מתוך אינטרס זר. הרי אפשרי שעוזריו של בעל הון, או בעל השפעה, מונעים ממניעים זרים: הם מונעים מאלמנט התחרות ביועצים האחרים. כיצד ימחישו לבעל ההון שעצותיהם טובות יותר? הם יתנו עצות גם אם אין להם מושג ירוק במה מדובר. כי עדיף לייעץ מאשר לשתוק. הם יתנו עצות שלדעתם מתאימות לזווית הראייה של הבוס, ולא משום שהעצות נכונות ומתאימות למצב. בקרב עוזריו, יחוש בעל ההון מוגן לחלוטין. הם יחמיאו לו, יעסקו בהצדקת מעשיו. בהכפשת מתנגדיו. למעשה, בעל ההון לא מקבל עצות אובייקטיביות. הוא נמצא בבועה שהקשר בינה למציאות – מקרי לגמרי. ישנם הקוראים לכך "חצר ביזנטית". אבל, העיקרון הוא שאם נמצא בעל הון, או בעל השפעה, שזכה למשנה שאינו שואף לשררה אלא מסתפק במעמדו – הוא ישמור עליו כעל יהלום נדיר. וגם אז תיווצר בעיה כי ההיצמדות לדעה אחת בעולם משתנה איננה דבר טוב.

המסקנה היא שבעל הון חייב לסמוך בעיקר על חושיו, כמסננת עיקרית לעצות שהוא מקבל. ללא חושים מחוברים למציאות, הוא יקבל החלטות שגויות.

אני יודע מה תאמרו. ודאי שלא תזילו דמעות תנין על גורלו של בעל ההון. אבל בשים לב למה שנכתב, האומנם תרצו להמיר את חייכם השקטים בחיים סוערים ומוגבלים וחשופים לסכנות ולבדידות?