בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טענתם של יפי הנפש, שדין מעלה אדומים ובית אל, כדין רעננה וסביון הינה טענה מקוממת: בעוד שלבן-סביון, אם רצונו בכך, שמורה הזכות לבנות את ביתו במקום - הזכות הבסיסית הזאת נשללת באופן מוחלט מכל אלה שנולדו בהתנחלויות. הם אזרחים סוג ב'
דרישתו הנחרצת של נשיא ארה"ב ברק אובמה, להקפיא כל בנייה בהתנחלויות, תוך התעלמות מצרכי הריבוי הטבעי, זוכה לרוח גבית מכל שונאי המתנחלים. רוח גבית המחבלת במאמציו של נתניהו לשכנע את ידידי ישראל בעולם לתמוך במדיניותה של ממשלתו, להמשיך ולבנות בתוך גושי ההתיישבות. טענתם של יפי הנפש, שדין מעלה אדומים ובית אל, כדין רעננה וסביון. לדעתם, כשם שאין זו זכותו הטבעית של הנולד בסביון להמשיך ולהתגורר בשכנות להוריו, כך גם ליליד בית אל אין זכות שכזאת. זהו טיעון צבוע ומקומם: משום, שבעוד שלבן-סביון, אם רצונו בכך, שמורה הזכות לבנות את ביתו במקום - הזכות הבסיסית הזאת נשללת באופן מוחלט מכל אלה שנולדו בהתנחלויות. הם אזרחים סוג ב', עליהם ייאסר באופן מוחלט לגור ליד הוריהם, והם ייאנסו להקים את ביתם אך ורק בתוך גבולות 1967. אם תיכנע חלילה ממשלת ישראל ללחציו של אובמה - בתוך דור אחד, יתנוונו כל היישובים שמעבר לקו הירוק ויהפכו לבתי אבות. אגב, אותם שונאי מתנחלים לעגו בזמנו למצוקתם של עקורי גוש קטיף באמרם: "מה הם מייללים הרי בכל הארץ אנשים עוברים דירה?...".
|
תאריך:
|
28/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
28/06/2009
|
|
גורי גרוסמן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
רחל מוזס
|
28/06/09 23:48
|
|
|
|
קשה הבנה
|
29/06/09 08:10
|
|
2
|
|
טיטו
|
29/06/09 14:37
|
|
כמובן, כמובן שמאמר המערכת של הארץ מחא כפיים לברק על דבריו במרכז רבין. המאמר הציע סלטה לוגית באוויר. ברק קבע ש"אם תשאל יהודי: האם אתה בעד שוויון עם ערבים? הוא יגיד בוודאי; אם תשאל: אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים לים, יגיד בוודאי". הקביעה היא חסרת שחר. לא במקרה מפלגות טרנספר נכשלות בעקביות. אבל במקום לומר את זה, בהארץ יודעים לעשות את ההפך: אל תשאל האם ברק אמר אמת, אמור במקום זאת, אם ברק אמר, הרי שזו אמת. "חריפות דבריו", לא שאלת אמיתותם, היא ה"מעידה" על "הסכנה הגדולה". החריפות מעידה. מה לנו שנבדוק מה מעידות העובדות כאשר יש לנו עדות טובה בהרבה: החריפות של דבריו. או שאולי לא קראתי טוב?
|
|
|
מדינאי הוא אדם היודע לאיזה עתיד הוא שואף. יש לשאיפה זו של המדינאי מחיר שפוליטיקאי מסרב לשלם. פוליטיקאי הוא חמישים אחוזים של הישענות על עבר מעובד היטב המשרתים חמישים אחוזים של הווה מוכר ומקובע. על ההווה יש תמיד יותר הסכמות מאשר על העתיד. בעיני הפוליטיקאי, חתירה לעצב את המחר היא הימור מפוקפק. הוא מעדיף להמר על היום. הוא רוצה ללכת בראש בוחריו אל הקלפי בו ייבחר שנית. קלפי כזאת אינה יכולה להמתין למדינאי שאינו מסתפק בללכת ורוצה להוליך. הפוליטיקאי יזכיר לו כי הוא לא ייתן לו להגיע. זאת הדרמה של המשחק הדמוקרטי. גם הפוליטיקאי וגם המדינאי קיבלו מנדט למשול בשם הרוב, אבל הפוליטיקאי מייצג רק את הרוב שהיה והמדינאי גם את הרוב שיהיה, הפוליטיקאי את חוכמת הכוח, המדינאי את מעוף החזון.
|
|
|
לאחרונה קיבלתי מינוי של מומחה מטעם בית המשפט בנושא הנדסי, וכנוהגי, התניתי את הבאת המינוי מן הכוח אל הפועל, בכך ששני הצדדים לדיון המשפטי יביעו את הסכמתם למינויי.
|
|
|
הדברים שבכותרת נשמעים בוודאי כאמירות פנאטיות של "ימני", המסרב להשלים עם המציאות. המקילים יראו בכך תעלול פובליציסטי. אבל כמה אנשים זוכרים ויודעים שטקסס הייתה פעם חלק ממקסיקו והיא למעשה שטח כיבוש של ארצות הברית? כמה זוכרים שמקסיקו איימה לסייע לגרמניה לפלוש לארצות הברית דרך שטחה?
|
|
|
דוברים רבים מחסידי האיסלאם הרדיקלי ביקשו לצייר תמונת עולם דמיונית, המשוללת כל יסוד מציאותי, בדבר היותה של דת האיסלאם התשובה האחת והיחידה לתחלואי העולם הזה (וגם של העולם הבא). בשם הרעיון השמימי הזה, התגבשה מערכת תעמולתית עניפה, חובקת-עולם, שהושקעו בה מיליארדי דולרים בריכוזים שבהם ניתן היה להגביר את האינדוקטרינציה הדתית בקרב קהילת המאמינים ואף בקרב קהילת הכופרים. המאבק בתוך העולם המוסלמי, בין הזרם הסוני לזרם השיעי בעיקר לאחר מהפכת חומייני באירן ב-1979, הובילה לתחרות עזה על ליבם של המוסלמים במזרח-התיכון ועל השפעה גוברת בריכוזים איסלאמיים במדינות המערב. אין תימה איפוא, שבמדינות אירופיות אחדות התחוללו שינויים מרחקי-לכת ב-20 השנים האחרונות - הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינת הצביון האזרחי והלאומי של הקהילות האירופיות המקומיות.
|
|
|
|