|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גם במציאות היומיומית נוכל לראות כאלה שכל העולם מייעץ להם, לעומת אלה שאיש לא יעז לומר להם מה לעשות ● נתניהו, לצערנו, שייך לסוג הראשון; הפלשתינים - לסוג השני
|
|
פגיעה ברצון הבוחר. נתניהו [פלאש 90]
|
|
|
|
|
הזרם הבלתי פוסק של מדינאים בחליפות יוקרה המלחשים ומסתודדים עם נתניהו ומתערבים מעבר לראוי בניהול המדינה, גובל בחוצפה וביהירות. תקפיאו התנחלויות, תפרקו מאחזים, אל תהרסו בתי ערבים, תפטר את ליברמן. מה הדבר הבא?
השאלה היא, למה זה קורה? גם במציאות היומיומית נוכל לראות כאלה שכל העולם מייעץ להם, לעומת אלה שאיש לא יעז לומר להם מה לעשות. נתניהו, לצערנו, שייך לסוג הראשון. הפלשתינים - לסוג השני.
מה קרה לאיש? מה קרה למנהיג הכריזמטי הבטוח והיודע לאן מועדות פניו? למה הוא לא משתיק אותם? למה הוא לא בא בדרישות? במקום להניח להם להתלונן ולתת עצות מיותרות, כדאי מאוד שנתניהו ילמד את ההיסטוריה של השנים האחרונות, יתאמץ חזק ויגלה שמי שצריך לבוא בדרישות זה אנחנו.
היום זה לפטר את ליברמן, מחר זה לפטר שר אחר.
האמירות האלה פוגעות יותר מכל באזרח הישראלי שיצא לקלפי ושם את בחירתו. התערבות בתוצאות היא חריגה מגבולות הטעם הטוב, ונתניהו צריך להעמיד את חליפות היוקרה הנכבדות האלה במקום.
גירשנו יהודים מהבתים שלהם, שיחררנו מחבלים עם דם על הידיים. מעשים גדולים אבל מיותרים. מסירות נפש של ממש עבור השלום. אז אל תתערבו, אלא אם ביכולתכם לעזור ולדאוג גם לנו, ולו בדבר אחד פשוט ששלוש שנים כבר עברו ועדיין לא סודר.
למשל, איפה גלעד?
|
| תאריך:
|
30/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
30/06/2009
|
|
צפורה בראבי
|
|
אחת התמיהות השייכות לעושי דיאטה למיניהם היא שמרזים, אך מהר מאוד גם משמינים חזרה ולעתים אף יותר. כל זה שייך לקצב חילוף החומרים בגוף. הרי עובדה היא שיש אנשים האוכלים הרבה ולא משמינים כלל. לעומת זאת יש שאוכלים סביר ומדי פעם מרשים לעצמם קצת "אקסטרות" טעימות וישר רואים את זה עליהם. נדמה שאפילו אפשר להרגיש כמה אכלו...
|
|
|
|
|
הזמר קובי פרץ, יחד עם הזמר רון שובל ועוד 16 איש, הגיש לבית משפט תביעה בסך כ-1.5 מיליון שקלים נגד מועדון הקלרה בתל אביב, לאחר שסלקטורית במקום לא איפשרה את כניסתם. לטענת פרץ, הסלקציה נעשתה על-רקע גזעני-עדתי.
|
|
|
|
|
יוסי שריד הקדיש (בהארץ) רשימה לחיים רמון. הספד פוליטי עם פרישתו של רמון מן הכנסת. משהו בנוסח הוא נועד לגדולות. נולד לראשות ממשלה. אבל - עם השנים - איכזב והתאכזב. אולי בגלל שהעדיף את הזרם המרכזי, את מוקדי הכוח, על פני קריאות ביניים מושחזות מספסלי האופוזיציה במליאת הכנסת. שריד חיבב את רמון. אבל החלב של רמון החמיץ, פוסק שריד. הנפילה הקדימה את הנשיקה.
|
|
|
|
|
שמו של אדם נבחר אומנם על-ידי הוריו, אולם הוא ניתן לשינוי בהיותו בוגר, ולכן, כל אחד בוחר את שמו בין במעשה בין במחדל. במדינת ישראל - השם ניתן לבחירה/לשינוי החל מגיל 18 הוא גיל הגיוס לצה"ל. לפיכך, חזקה על כל בגיר כי הוא שלם עם שמו, אחרת - בידו לשנותו.
|
|
|
|
|
על-פי הפרסומים בתקשורת, הנשיא פרופ' ברק נאם בכינוס "משפטנים למען זכויות האדם" של הקרן החדשה לישראל ובו נאמרו הדברים הבאים: "ליהודים זכות ראשונים לעלייה לישראל, אבל מרגע שמגיעים לכאן, זכויותיהם צריכות להיות שוות לזכויות הערבים". הוא המשיך ודיבר על זכות היהודים לשמירה על אופיה של המדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית ובו בזמן צידד בהיותה מדינת כל אזרחיה, תוך הדגשה כי מצב זכויות האדם בשטחים משפיע על המצב בישראל. והוסיף את המשפט הקיצוני הלא מאוזן, התמוה ומעורר הסערה: "אם תשאלו יהודי: האם אתה בעד שוויון עם הערבים? הוא יגיד בוודאי. אם תשאל: אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים לים, יגיד בוודאי. הוא לא רואה סתירה בין הדברים".
|
|
|
|
|
