בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גם אם ישראל נמצאת כיום בסיכון כה רב עד כדי כך שאין ביכולתה לבטלו, על ראש הממשלה לבדוק למה זה קרה, כדי להפיק לקחים לגבי אירועים ומבצעים שזמנם טרם חלף
|
עליו להפיק לקחים. נתניהו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אחת מן התבונות המייחדות מנהיג ציבור ומבדילות אותו משאר העם, היא קבלת החלטה לנקוט במהלך מדיני או צבאי גורלי, בלתי צפוי, תוך לקיחת אחריות בצד נטילת סיכון. יש להבהיר: לא תמיד נקיטת יוזמה לכשעצמה הינה הדבר הנכון לעשות, ולא יהיה זה נכון לדרוש ממנהיג כי יעשה מעשה ויוביל את העם לסיכונים ולהרפתקאות שעלולים לגרום נזק בלתי הפיך, וזאת רק בשל המחשבה כי מצפים ממנהיג שיעשה מעשה בלתי צפוי ונועז, כי לא כל מה שבלתי צפוי ולא כל מה שנועז - הם בבחינת המעשה הראוי והנדרש לעשותו. זו הדילמה הניצבת כיום בפני מקבלי ההחלטות במדינת ישראל יותר מבכל מדינה אחרת בתבל. שכן, ככל שחולף הזמן, גדל הקושי לבצע את המתקפה לחיסול הגרעין האירני, ומנהיג כמנחם בגין אשר בתקופת שלום רגועה ושלווה - קיבל החלטה ותקף וחיסל את הכור הגרעיני בעירק - לא היה לנו, כאשר היה צורך לטפל באירן. והזמן אוזל, ואולי (לפי ליברמן) כבר אזל. גם אם מדינת ישראל נמצאת כיום בסיכון כה רב עד כדי כך שאין ביכולתה לבטלו, על ראש הממשלה לבדוק למה זה קרה, כדי להפיק לקחים לגבי אירועים ומבצעים שזמנם טרם חלף, למשל, כמו זה שהיה נחוץ לביטול ההתחמשות בלבנון במשך שש השנים של התעצמותה כדי למנוע את מה שקרה בצפון מדינת ישראל במלחמת בין המצרים, או, כמו מה שהיה צריך להיעשות ולא נעשה כדי למנוע את היכולות ארוכות הטווח של כנופיות הטרור בעזה - טרם מלחמת עופרת יצוקה. ויש גם החלטות נועזות של הנהגה כושלת, שעל-אף היותן יצירתיות, נועזות, הרפתקניות, קריטיות, הן גם: הרות אסון, בגרימת נזק בלתי הפיך - ראה ערך: ההינתקות. בהנחה שטרם חלף זמן הפעולה נגד אירן: השהות הקיימת לפעולה יזומה של ישראל לבדה בעניין הגרעין האירני - היא גרף יורד בממד הזמן, מול גרף אחר המתאר את הסיכוי לפעולה צבאית בינלאומית ו/או פעילות אחרת בינלאומית העשויים להיות תחליף מייתר לפעולה צבאית ישראלית נגד אירן. הזמן שנותר, אם נותר, הוא עד למפגש בין שני גראפים אלו, ולא מעבר לכך. בהנחה שמדינת ישראל כבר עברה את הגבול הקריטי ואין אפשרות סבירה לפעולה צבאית עצמאית: במצב זה, משרד החוץ יעבוד שעות נוספות, וזאת לצד עוד כמה גורמים ממשלתיים לצידו. בנוסף, כל מי שמציג את שירותיו לעם היושב בציון כמנהיג בפוטנציה, יצטרך להפיק לקחים מההשתהות שבפעולה שהוחמצה. בנוסף, כמה מהאישים ששימשו בעבר הקרוב כראשי ממשלה ושרים בכירים בה, חייבים לערוך חשבון נפש נוקב, ולספק תשובות לכמה שאלות גורליות. כל זאת לא רק למען חשבון הנפש, אלא יותר מכך למען הבנת תהליכים מדיניים והקדמת תרופה למכה, ראיית הנולד וקידום פני עתיד, כפי שמצפים ממנהיג אמיתי לעשות.
|
תאריך:
|
30/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
30/09/2009
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
העתיד קרוב
|
30/09/09 16:44
|
|
|
|
ימים יגידו
|
1/10/09 09:02
|
|
החוצפה של תומכי הגירוש והחורבן מגוש קטיף וצפון השומרון אינה יודעת גבולות. במקום להתכנס עמוק עמוק בתוך חוריהם, להתעטף בושה וכלימה ולא להעיז לראות אור יום, יוצא לו העיתונאי נחמיה שטרסלר ומהין לערוך התחשבנויות קטנוניות: "פינוי גוש קטיף היה הומני, מתחשב, רחב לב ורחב יד. הממשלה חוקקה בעבורו חוק מיוחד, בנתה בשביל המפונים מינהלת מיוחדת והציפה אותם בתקציבי עתק ובכל טוב" (נחמיה שטרסלר - הארץ 29.9.09).
|
|
|
בימים אלה, כאשר הכל מוטרדים מהאפשרות שלאירן תהיה פצצה גרעינית, ועניין זה עומד ברום השיח הציבורי, חשוב לזכור ולהזכיר, שבפנינו בעיות חמורות רבות נוספות בתחומי החינוך, החברה, העוני, איכות הסביבה, הבריאות, דת ומדינה, אלימות ופשיעה; והרשימה ארוכה. בדברים שלהלן יש ניסיון לדון בבעיה חמורה במיוחד, אשר כבר בטווח הקצר, לא כל שכן מעבר לכך, היא קיומית למדינת ישראל, אולי אף יותר מהפצצה האירנית.
|
|
|
הדברים הבאים נכתבים מנקודת מבט אישית כביכול, אבל עניינם רחב בהרבה.
|
|
|
אתמול פורסם דוח ביניים של הוועדה בראשות השופט אליהו מצא, אשר עסקה בטיפול הממשלה בעקורי גוש קטיף. בכוונה אני משתמש במילה "עקורים" אשר ודאי לא מופיעה בכתב המינוי של הוועדה, כי בין אם אני מסכים להינתקות אם לאו, הרי שאדם אשר נאלץ לעזוב את ביתו בניגוד לרצונו, הריהו עקור, עקור מהשורש. עקור משורש עקר. אפילו הוועדה מעידה היום בגוף ראשון כי פיזית עקרנו את האנשים מהבתים, "הוצאת משפחות המפונים מבתיהן, הפקעת נכסי המקרקעין שבהם החזיקו, גדיעת מקורות פרנסתן וניתוק מגוון מעגלי חייהן - כל אלה ארכו פחות משבועיים".
|
|
|
באחד מימי "בין כסה לעשור", פגשתי חבר ששמעתי מפיו תוכחה רבה וקשה, בעקבות מה שאמרתי לו, לרגל מלאת 16 שנה לתהליך אוסלו. בעיקר, הייתה לו טענה על גישתי הביקורתית והשוללנית בכל העניינים הבוערים הקשורים בעם ישראל וארץ ישראל: "אינך יודע לכתוב אפילו שורה אחת חיובית... הכל מלא מרירות וכעס, סרקאזם וקטילה של כל מי שאינו בדעה אחת איתך!", כך אמר. הבטחתי לו, שעם צאת יום הכיפורים אשב לכתוב משהו חיובי, שידהים אותו. "לפחות, עלי לנסות!", אמרתי.
|
|
|
|