נפל דבר בירושלים

החלטת הקבינט הביטחוני-מדיני להקפיא את הבנייה בהתנחלויות כדי לנסות ולהתניע את המהלכים המדיניים היא החלטה בעלת משמעות רחבה ביותר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין שהיציאה מן התסבוכת המדינית והבדידות הבינלאומית בה נמצאת ישראל עוברת דרך סוגיית ההתנחלויות. סביר להניח שבפגישה האחרונה בין ראש הממשלה לבין נשיא ארה"ב הובהרו היטב חילוקי הדעות ושני האישים, למרות החריקות, כן הגיעו להסכמה בדבר ההקפאה של הבנייה בהתנחלויות. אם למען הידוק היחסים עם ממשל אובמה, התיאום הביטחוני בסוגיות הבוערות ביותר מבחינת ישראל, דוגמת אירן, ואם למען מניעת התוהו שעלול להשתרר ביהודה ובשומרון, על כל משמעויותיו, ראש הממשלה והקבינט "שילמו" את מחיר ההקפאה ל-10 חודשים, הרי שאין המדובר במחיר מופקע. זו חובתה של הנהגה, לראות אל מעבר לחוטם ולא לפזול אל עבר הבוחרים כל הזמן. במצב המדיני-ביטחוני שנוצר, לא היה מנוס מקבלת החלטה אמיצה, ולראש הממשלה והקבינט מגיעות מילים חמות על כך.

ראש הממשלה הפתיע באותו נאום בבר-אילן כאשר הסכים למשוואה של שתי מדינות לשני העמים. גם בהחלטה על הקפאת ההתנחלויות לתקופה של 10 חודשים הוא הפתיע. מתברר כי ניתן גם לעבוד בצורה חכמה אם רוצים. מי שהפתיעו במיוחד הם שר החוץ, מר ליברמן, השר ללא תיק; מר בגין והשר לעניינים אסטרטגיים, מר יעלון. ניתן היה לחשוב שאלה יתנגדו באופן אוטומטי, אך הנה גם הם הצביעו עניינית. מי שכלל לא הפתיע היה השר עוזי לנדאו וכמובן שרי שס, אלי ישי ואריאל אטיאס, אם כי האחרון כנראה אולץ על-ידי מנהיג המפלגה שלו להצביע כך.

עתה מתחילים הפוליטיקאים להתחרות באמירותיהם, כל אחד לפי השתייכותו המפלגתית ולמען מטרה אחת בלבד: להיבחר שוב. ללא ניד עפעף, ללא בושה, ישנם כמה חברי כנסת מן הליכוד המתיימרים לייצג את עמדות המפלגה כולה. לאלה יש להזכיר כמה עובדות יסוד לגבי הליכוד:

• מנחם בגין החזיר את כל סיני למרות ההבטחה שאת ביתו לעת זיקנה יבנה רק באותו האזור. הוא נפטר בביתו הצנוע מאוד בירושלים, רחוב צמח 1, ולא בשום ישוב בסיני.

• גם ממשיכי דרכו, החל מיצחק שמיר שהגיע למדריד, דרך בנימין נתניהו בהסכם חברון, וואי פלנטינשיין והסכמות כאלה ואחרות עם הסורים לגבי הגולן; עבור לאריק שרון, ממייסדי הליכוד ומכונני המהפך של 77', אולמרט, וחוזר חלילה, בנימין נתניהו. כל אלה אינם אנשי ליכוד ורק גלעד ארדן, יריב לוין, ציפי חוטובלי ודני דנון באמת מייצגים את הליכוד כולו? התשובה היא לא. ישיבתם של אלה בממשלה או בכנסת היא הודות לראש הממשלה נתניהו שהוא גם יושב-ראש הליכוד. ללא עזרתו ותמיכתו, אין לדעת איפה היו הדמויות הללו כיום, המוכנות לראות את עצמן כמייצגי הליכוד. קצת צניעות לא תזיק. ראש הממשלה נתניהו יודע היטב מה קרה לליכוד כאשר קומץ של אנשים אשר סבר בטעות שהוא יכול לכפות את תפיסותיו הקיצוניות על כלל המפלגה. כך נולדה קדימה. קיצורו של עניין: אל לראש הממשלה לחשוש ממשמיעי המנטרות המוכרות. הם לא יעזבו כי טוב להם במקום שהם נמצאים.

עתה, הגיע תורה של הרשות הפלשתינית להוכיח את רצינותה. מנהיגי האוכלוסיה הערבית בישראל כבר הספיקו לקנטר ולהוסיף שהקפאת הבנייה לא תעזור או שהיא תרמית ישראלית. יש לקוות שאבו מאזן חכם מהם קצת יותר. למען ההגינות אוסיף שלעניות דעתי, הסיכויים שאבו מאזן יתקדם לקראת הסכם עם ישראל נמוכים ביותר, אם לא אפסיים. אין מנהיג ישראלי שמסוגל לוותר בסוגיית זכות השיבה, וגם בצד הפלשתיני אין כל אפשרות לבטל דרישה זו. כך בנושא ירושלים.

אסור לישראל הרשמית להצטייר כסרבנית, לכן הקפאת ההתנחלויות היא המעט שישראל מסוגלת לעשות לשם כך. אין במהלך זה כדי להחליש את ישראל, חרף כל ההצהרות של המומחים האולטימטיביים - פוליטיקאים הרוצים להיבנות מעמדות קיצוניות ודומיהם.