|
הסהר מתחיל לאיים על שווייץ [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
יש יותר מדי איסלאם רדיקלי שמבעבע לתוך אירופה, החותר לקעקע את ביצתה... הוא מפחיד בכדי שעל מצע הפחד שהוא יוצר יהיו לתרביתו סיכויים טובים להתפתח... | |
|
|
|
|
|
|
הטרור, בכל שלביו, האקטיביים והפסיביים, מנצל את המסגד באורח משפיל. הוא מתייחס באורח ציני לבית אלוהיו. צריך להיאבק בו. 'עמך' חושב שהדרך היא לאסור את המינארט... | |
|
|
|
|
|
נחילי מוסלמים על יבשת נאורה
|
שולמית קיסרי
|
ביבשת המייצגת את גדולי הסופרים, הציירים, האמנים ועוד רבים אחרים, כל שתוכלו למצוא היום הוא אוכלוסיה מוסלמית ההולכת ומתעצמת. המוסלמים בקרבה מציבים לעצמם מדינה בתוך מדינה * אירופה בסיכון
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
57.5% שוויצרים אמרו לא למינארטים האיסלאמיים (צריחי המסגדים) בארץ צריחי הכנסיות המעטרים כמעט כל גלויית נוף אלפינית. בשלושה וחצי קנטונים בלבד, מתוך 22 ומחצה, נמצא רוב זעום לעמדת הממשלה הפדראלית שתמכה בזכותם של מוסלמים לבנות צריחים למסגדיהם. ההצבעה הזאת איננה ארכיטקטונית. לרוב המצביעים אין דבר נגד מבנים תמירים שבראשם מתנאה לו צלב. הם נגד מבנים תמירים הנועצים את הסהר לתוך שמיהם.
זאת הצבעה מעוררת פחד. מדינה המזוהה עם האמונה בעליונות העוצמה המוסרית על הכוח הגשמי, עם המאבק הגלובלי על החלת זכויות האדם כערך אוניברסלי, בירת הצלב האדום, וחבר הלאומים, האו"ם, ארגון הבריאות וארגון הסחר הבינלאומיים, הייתה באורח המוצהר ביותר למדינה שרוב אוכלוסייתה קובעת בחוק כי חופש הפולחן הדתי ניתן לחלוקה. זאת החלטה שלא עברה את המסננת של דמוקרטיה שילוחית. מפלגת שלטון לקחה את כאב הבטן למשאל-עם. היא החליטה לקרא דרור ליצרים הבסיסיים ביותר ולתת בידם הכרעה בשאלה שיש לה היבטים אתיים מן המדרגה הראשונה, מדיניים, כלכליים. העם נשאל 'עד כמה אתה מפחד מן האיסלאם?', והעם אמר שהוא מפחד. 'עד כמה אתה רואה עצמך מחויב להתגונן מפניו גם במחיר ויתור על המורשת ההומאניסטית שלך?', והעם אמר מינארט הוא פיקוח נפש, מורשת הומניסטית לא.
מפלגות ימין, בין השאר בהולנד, באיטליה ובדנמרק שרות "הללויה" והודיעו כי הן מתכוננות ללכת בעקבות השוויצרים. הן אינן רוצות לסמוך עוד על הפרלמנטריזם, לא של ארצות הלאום ולא של האיחוד האירופי. הן פוסקות כי 'יפי-הנפש' - תרומה לשונית ישראלית מקורית לשיח הבוז לאליטות המוסרניות - מעוותים שם את תפיסות העולם הבריאות של 'עמך'. 'עמך' יודע לזהות זר כשהוא רואה אותו. 'עמך' יודע להבהיר לו כי מקומו מאחורי הגדר. 'עמך' יודע כי מול האינטרסים המעניינים את הצבועים, יש אינטרס לאומי עליון המעניין רק את הנאמנים והוא הופקר עם מגיניו. הפחד שהכניע היום את השוויצרים שהחליטו להפוך פוביה למדיניות, רשם לעצמו ניצחונות מעין אלה לפני יובל ומחצה. אין ממשלה באירופה שאינה יודעת זאת. אין ממשלה שאינה מגינה על שוויון מלא של כל אזרחיה לפני מערכות חוקיה. אין ממשלה שאינה אוסרת גזענות. אבל ההצבעה בשווייץ שלחה מסר ברור מאוד לאירופה. אין ממשלה שלטת על הרוח המנשבת באוכלוסיה.
אירופה ייבאה את המאמינים האיסלאמיים לתוך ארצותיה. עברה הקולוניאלי לא עצר כשהקולוניאליזם הוקע ונכלא בתאי האיסורים הגדולים שהמערב החיל על עצמו. נתיניה-קרבנותיה היו לאזרחיה-תובעיה. זה היה המסלול האחד. המסלול השני היה היצר הנהנתני, הכלכלה הנצלנית שפתחה את גבולותיה לפני העובד הזול, שהרוויח מרבע שכר מינימום פי עשרה ממה שיכול היה להרוויח מקסימום בארץ עוניו, והוא בא, עם מיומנותו ועם אמונתו. המסלול השלישי היה סדר היום הנאור האירופי שהנחיל את תורותיו לכל באי-עולם ומשך אליו את האדם באשר הוא אדם. האיסלאם בא אל אירופה בשלוש המסילות האלה. אין, לא הייתה, ולא תהיה שום מערכת דמוקרטית היכולה לעצור בעדו.
מה שהמערכת הדמוקרטית יכולה לעשות, הוא להבין כי העולם של היום הוא עולם רב-תרבותי, רב-אתני, רב-דתי, ולא יתקיים אלא אם כן המוביליות הבלתי-מוגבלת של האדם היום תחייב אותו לכבד מוביליות בלתי-מוגבלת של הדעות והאמונות.
זה לא פשוט. יש יותר מדי איסלאם רדיקלי שמבעבע לתוך אירופה, החותר לקעקע את ביצתה. הוא אינו יכול להתקיים באווירה של פיוס. הוא מפחיד בכדי שעל מצע הפחד שהוא יוצר יהיו לתרביתו סיכויים טובים להתפתח. ממשלות אירופה מוכרחות להתמודד עם הדילמה שלהן. 'עמך' לא רוצה. יש לו מספיק שאריות של שנאת זרים כתרבות בכדי לגייס אותן ולפתור כביכול דרכן את בעיותיו. הטרור, בכל שלביו, האקטיביים והפסיביים, מנצל את המסגד באורח משפיל. הוא מתייחס באורח ציני לבית אלוהיו. צריך להיאבק בו. 'עמך' חושב שהדרך היא לאסור את המינארט. הוא קצר-רואי. הוא מצטרף אל שונאיו.
ואל יאמר חלילה הצופה בשווייץ, כי מעתה יקל על ישראל להסביר לעולם כי מה שווייץ, שאינה נתונה בשום סכסוך על החיים ועל המוות - כמאמר צברנו - עם האיסלאם, שוללת מנאמניו זכויות; אנחנו, שאנו לכודים בסכסוך דמים עם עוצמה איסלאמית המאיימת לסלק אותנו מעל פני האדמה, אינו דין שלא ננקוט באמצעי מגן מצילי חיים. חלילה לנו. אנחנו חיים בצומת האמונות ומאז היינו למדינה, אנו מקיימים בצומת הזה בתי כנסת וצריחי כנסיות ומינארטים של מסגדים, וקול פעמונים וקול המואזינים וקול שירת קבלת השבת ממלאים את חלל אווירנו.
ההצבעה בשווייץ אינה ממין האירועים התומכים במאבקנו על דעת הקהל. להפך - היא מזלזלת במה שהיה לנו למקור גאווה בינלאומית מוצדקת. גם חלילה לנו לומר כי מעתה אויבי-אויביי הם ידידיי. אויבי אויבינו אינם ידידינו. מי ששולל זכויות מוקנות של אדם אחד שולל זכויות מוקנות של כל אדם. נגיף השפעת הוא רע, ולא חשוב אם הוא שפעת חזירים או שפעת שפנים. מי שאוסר מסגדים היום יכול מאותם מניעים לאסור בתי כנסת מחר.