העמדת סדאם חוסיין לדין

איך, איך נופלים רודנים, ללא כבוד עצמי ולאומי אותו כל כך טיפחו ואיתו נופפו ברובים ובחרבות.

כמו הומלס מזדקן, בבור תחתיות, מוסתר מאחורי פחי זבל - איזה סיום דרמטי ופתטי לרודן שמיליונים רעדו מפניו - ואלפים עונו ונרצחו על-ידו - ואיזה צדק היסטורי, משפטי ומוסרי בהתגלמותו.

מבט לאחור, בעשורים האחרונים, מצביע על-כך שרק בודדים מן הרודנים בתקופה המודרנית, אלה ששפר מזלם, מתו מוות טבעי ואילו האחרים נרצחו, הורעלו, נתלו והוצאו להורג (נקודת התחלה טובה היא לואי ה-16 - מלך צרפת בזמן המהפכה הצרפתית - שראשו הוסר בגיליוטינה). הרודן סטאלין, אימת העולם הקומוניסטי מחד, ו"שמש העמים" לאחרים - חסידיו השוטים, מת לכאורה מוות טבעי במיטתו, אם כי יש רבים הסבורים שהוא "הורעל, על-ידי מקורביו, ראשי הק.ג.ב. והמנהיגות הקומוניסטית מבין יורשיו.

הרודן מוסוליני - נתפס בשעת מנוסה והוצא להורג על-ידי מתנגדי המשטר הפשיסטי האיטלקי. היטלר ימח"ש, התאבד בבונקר עם אהובתו בברלין סמוך ליום הנצחון וגופתו השרופה הוצאה מהמקלט על-ידי הצבא הרוסי המנצח.

הרמן גרינג - מפקד חיל האוויר הנאצי - הרעיל את עצמו על-ידי גלולת ציאניד שהוסתרה באחת משיניו במהלך משפטי נירנברג.
זאת גם הסיבה שראינו את הרופא האמריקני מחטט בפיו הפתוח של סדאם חוסיין - לברר ולוודא שאין לו קפסולה של ציאניד או רעל קטלני אחר - כדי שלא יתאבד לפתע ויעיב על התפיסה והנצחון הגדול.

הרודן צ'אושסקו הרומני - נשפט בבית משפט מקומי, לאור זרקורי הטלוויזיה והוצא להורג. כך גם היה גורלו של בנו - שכמו בניו של סדאם, היה אכזרי יותר ומסוכן יותר מאביו.

סאדאת נשיא מצרים - נרצח במהלך מצעד צבאי ולעומתו, אסד הסורי, מת מוות טבעי כמו שכנו המלך עבדאללה - למרות מספר לא מבוטל של ניסיונות התנקשות בחייו.

לעומתם, נורייגה הדרום אמריקני, מילושביץ היוגוסלבי-סרבי עמדו לדין, הראשון בארה"ב, השני עומד לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג. האופציה של בית דין בינלאומי - להעמדה לדין של סדאם חוסיין היא מעניינת ומושכת, לציין שאין בבית דין זה עונש מוות. כלומר: ניתן להרכיב בית דין בינלאומי בחסות האו"מ - בו יישפט על עבירות של פשעי מלחמה, השמדת עם - על מה שעולל לעם העירקי ובמיוחד שימוש בנשק ביולוגי כנגד הכורדים בו נרצחו אלפים, נשים זקנים וטף.

שהרי אם יש חומר להאשים את הרודן מילושביץ ועוזריו - מעללי סדאם עולים עליהם עשרות מונים - מהלך מעין זה נראה בעליל כעדיף ומומלץ - שהרי יהיה בכך גם עשיית צדק פומבית, גם רמז לרודנים ושליטים נוספים בעולם ובאזורינו לגבי עתידם, אם ימשיכו לאיים בנשק גרעיני - ביולוגי ובדיכוי חברתי של ארצותיהם. הפגם בהליך זה - מתן במה ותקשורת לסדאם לנאומי השמצה כנגד ארצות הברית, והסתת העולם האיסלמי/ערבי כנגד התוקפנות הקפיטליסטית, כולל ישראל והיהודים, למרות היותו כבול ומושפל, אבל עדיין חיי ובועט. רמז מעין זה, מופנה גם לסוריה, אירן, ובעקיפין גם לערפאת ואפילו לפידל קסטרו - בקובה.

כאן המקום לציין, כי מבין כל הרודנים שעדיין פעילים - רק ערפאת ופידל קסטרו - עדיין צמודים, באופן קבוע לתלבושת צבאית - שיש בה רמז ללוחמנותם ומרדנותם - וכנראה ימותו גם בהן.

האופציה הנוספת של שפיטת סדאם בבית דין צבאי בעירק - לא נראית ריאלית בשל השלכות פוליטיות בינלאומיות ופנים-אמריקניות - כדי שלא יתפרש הדבר, שהשריף בוש, תפס, שופט ותולה את יריבו שפגע והעליב את ארה"ב ואביו - למרות שזאת בהחלט נקמה נוסח טקסס - מולדתו של בוש. אפשרי - אך לא חכם.

האופציה השלישית - שסדאם יישפט בבית דין בעירק, על-ידי שופטים מקומיים, בפיקוח ובליווי בינלאומי בפני העם העירקי, על הפשעים כנגד העם העירקי, היא הקורצת ביותר והמועדפת בשלב זה. להדגיש, בבית דין זה יש עונש מוות.

להערכתי - האופציה שתיבחר - לאחר גמר חקירתו תהיה מושפעת, משיקולים פוליטיים בינלאומיים, יותר מאשר משפטיים מובהקים. בוש יתחשב בהחלטה הסופית, במנהיגי הקואליציה במיוחד ראש ממשלת אנגליה בלייר, אך גם ביתר השותפים, לרבות מנהיגי אירופה, גם אלה שהתנגדו למלחמה, דוגמת הקנצלר שרדר ונשיא צרפת שיראק.

בינתיים - יטופל סדאם כפושע מלחמה, אבל על-פי כללי המשפט הבינלאומי ואמנת ז'נבה, (אותה הוא לא כיבד כלל) - וההחלטה תיפול רק בשלב מאוחר יותר - לאחר בדיקה מדוקדקת של כל האופציות והאווירה הבינלאומית.

גם לישראל תהיה בבית הדין שיוקם "זכות עמידה", בשל מלחמת המפרץ - מ-1991 והטילים שנפלו בישראל, על הנזק הפיזי, הנפשי והרכוש שניזוק. ובאשר לשאלה - האם היה ראוי לתופסו חי או אולי מת - תשאר פתוחה. שהרי למתים אין משפט ואין במה ציבורית.

____________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.