ההחלטה שאומצה על-ידי מועצת הנגידים של סבא"א בנושא אירן בעשרים ושבעה בנובמבר האחרון כוללת נושאים חשובים הנוגעים להיעדר שיתוף הפעולה של מדינה זו עם הסוכנות, ולירידה החדה באמון השורר בין הקהילה הבינלאומית לבין אירן. בהחלטה דלעיל מודגש, פעם נוספת, היעדר שיתוף הפעולה של אירן עם דרישת הקהילה שזו תבהיר את המימד הצבאי של פעילותה הגרעינית מן העבר-- פזמון החוזר על עצמו בדוחותיה של סבא"א במהלך השנתיים האחרונות.
אולם בנוסף לדאגות שהועלו בעבר, החלטה זו טומנת בחובה מרכיבים חדשים חשובים - הן במונחי המהות והן באשר לנסיבות בהן היא התקבלה - ההופכים אותה לראויה לתשומת לב מיוחדת:
חלטה מקדישה שני סעיפים נפרדים למתקן ההעשרה האירני בקום: היא קוראת להשהיה המיידית של עבודות הבנייה באתר זה ולהעברת הבהרות באשר לייעודו של המתקן והכרונולוגיה של הפעולות הקשורות בהקמתו.
ההחלטה קוראת לאירן לאשר, כי היא לא קיבלה החלטה לבנות כל מתקן גרעיני נוסף, או לחילופין לאשר בנייה של מתקן מסוג זה.
החלטה זכתה לגיבוי נרחב של מועצת הנגידים של הארגון: 25 מתוכם הצביעו בעדה (לרבות כל חמשת החברים הקבועים במועצת הביטחון), שלושה בלבד הצביעו נגדה, עם שש הימנעויות ונעדר אחד.
זו ההחלטה הראשונה של סבא"א מזה יותר משלוש שנים. כאשר הדברים נאמרים על-ידי ארגון שזכה למוניטין כסבלני ביותר בכל הנוגע לפעילות הגרעינית של אירן, הם מקבלים משקל רב יותר בקהילה הבינלאומית.
החלטה משקפת תחושה של דאגה בינלאומית גוברת בעניין תוכניתה הגרעינית של אירן ופעילותה בתחום זה.
בהחלטה נכלל סעיף המבקש מן המנהל הכללי לדווח על תוכנה למועצת הביטחון של האו"מ.
קיימים, עם זאת, היבטים של ההחלטה שהם פחות חשובים, גם אם הם זכו לתגובות נלהבות. ההיבט החשוב ביותר בקטגוריה זו, הוא העובדה כי גם רוסיה וגם סין הן שותפות מלאות להחלטה. למעשה, רוסיה וסין היו שותפות גם לחמשת ההחלטות של מועצת הביטחון שהתקבלו בין השנים 2006 ועד 2008, ואשר קראו לאירן לחדול מפעילותה להעשרת אורניום, כאשר שלוש מתוכן כללו החלטות בדבר הטלת סנקציות. עם זאת, נכון לעכשיו שום דבר מוחשי לא התפתח משיתוף הפעולה והנחישות הזו בשנים האחרונות.
עוד שהסכמתן ותמיכתן של רוסיה וסין מהוות תמיד מסר חשוב לאירן כי עליה לכלכל את צעדיה בזהירות, התמיכה של שתי המדינות דלעיל בגישה נחושה יותר כלפי אירן - כזו שתפגין עוצמה - רחוקה מלהיות מובטחת.
רוסיה פרסמה הצהרות רבות בנושא הסנקציות במהלך החודשיים האחרונים, שהביעו הן תמיכה בהחלטה על סנקציות נוספות, ובו-זמנית קראו לאמץ גישה זהירה בנושא.
בעוד שבשבוע שחלף פורסמו דיווחים על עיכובים נוספים לקראת הפעלתו של הכור בבושהר, שמקורו ברוסיה, כמו גם באספקתם של טילים נגד מטוסים מסוג S-300 (אירן הביעה מורת רוח רבה לנוכח עובדה אחרונה זו), יומיים בלבד לאחר ההחלטה של סבא"א הגיעו הצהרות ממוסקבה שהבטיחו, כי יינקטו צעדים כדי להאיץ את קצב ההשלמה של המתקן בבושהר. לכן, קשה מאוד להעריך את עמדתה של רוסיה בסוגיה זו, ולא ניתן לבנות על תמיכה עתידית חיונית מצידה על בסיס החלטה זו של סבא"א.
גורם נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא כי ההחלטה משקפת תחושת כעס כלפי אירן בשל דחייתה את עסקת הדלק הגרעיני שאל-בראדעי שימש בעצמו כמתווך בהשגתה ואשר זכתה לתמיכתם של ה-P5 +1 מתוך ההבנה, כי הסכמתה של אירן הובטחה. מכיוון שעל הפרק עמדה לא פחות מאשר האמינות של המנהל הכללי ושל ה-P5+1, הם נאלצו לאמץ תגובה חריפה יותר. ההחלטה יכולה, על כן, להיות מפורשת כענישה של אירן על אי קבלתה את העסקה יותר מאשר כדאגה גוברת לנוכח התקדמותה המסוכנת של אירן לקראת יכולת גרעינית צבאית.
יומיים לאחר אימוצה של ההחלטה, אירן הודיעה, כי היא מתכוונת לבנות עשרה מתקני העשרת אורניום נוספים. האם היא תחדל גם לשתף פעולה עם סבא"א, כפי שהיא מאיימת לעשות? האם היא תיסוג מהסכם אי תפוצת נשק גרעיני (NPT), כפי שחבר פרלמנט אירני רמז כי עומד לקרות? נראה כי בתגובתה המתריסה להחלטה זו, לוקחת אירן בחשבון מגמה חדשה שנפוצה בניתוח המערבי את התנהלות אירן מאז כניסתו של הממשל האמריקני החדש לבית הלבן: דהיינו, כי הקשיחות של ממשל הנשיא בוש רק הובילה לעמידה אירנית נוקשה יותר ולהאצת תוכניתה הגרעינית. למעשה, התגובה של אירן להחלטה נוקשה של סבא"א היא התרסה לשמה. יתכן מאוד, כי צעד זה נועד לאותת לחברות ה- P5+1 כי אם יש בדעתן להחליט על הטלת סנקציות קשות יותר, הן יכולות לצפות לכך כי אירן תגיב ביציאה מה-NPT. אירן יודעת כי המערב חושש מתוצאה זו, והיא ככל הנראה מקווה לעודד את אלה שאינם מחייבים את הצעד של הטלת סנקציות - או שלכל הפחות מתלבטים כיצד לנהוג בסוגיה זו - על-ידי כך שהיא נותנת להם סיבה נוספת להסיק כי הנוקשות תוביל אך ורק לעידודה של ההתרסה האירנית.
נחוש ככל שהמסר של ההחלטה הינו, המבחן האמיתי של השפעתה נעוץ בצעדים הבאים שיינקטו על-ידי הקהילה הבינלאומית נגד אירן. אין זה סביר כי אירן תיסוג לפני שהיא תיתקל בלחץ אמיתי או בציפייה ללחץ כזה. ההסכמה הרוסית והסינית להחלטת סבא"א חייבת להיות מתורגמות לתמיכה בסנקציות נרחבות. אחרת, ההשפעה של תצוגה זו של תמיכה תהיה קצרת מועד. באופן דומה, אם אירן תשנה כיוון ותציג ניסיון מהוסס לשיתוף פעולה, לא יהיה בכך כדי לתרום למאמץ הכולל לעצור בעדה. אם שיתוף פעולה אירני מעין זה יאומץ כהישג לנוכח המצב הנואש השורר בעת הזו - לצד הצורך של ממשל אובמה להציג סוג כלשהו של הצלחה ליוזמה הדיפלומטית שלו - יגרום הדבר להסטת תשומת הלב מן המטרה העיקרית, שהיא עצירת התקדמותה של אירן לקראת יכולת גרעינית צבאית. ראינו בעבר ניסיונות של אירן להוריד את רף שיתוף הפעולה למינימום ההכרחי, רק כדי לשוב ולהעלותו מעט תוך זכייה בנקודות, בזכות זה שהציגה גישה שיתופית יותר. זה היה המקרה לפני הישיבה של חברות ה-P5+1 עם אירן שהתקיימה באחד באוקטובר. אירן הגישה אז הצעה לפיה היא מוכנה להידבר עם המעצמות על הטיפול בסוגיות גלובליות רבות, אך לא בתוכנית הגרעינית שלה עצמה. כאשר הישיבה התמקדה בסופו של דבר בתוכנית הגרעין של אירן - למען האמת, מעולם לא היה סדר יום ריאלי אחר עבור מפגש זה - זכתה אירן לשבחים על מידת שיתוף הפעולה שלה.
יש לברך על כל התפתחות המשקפת את תחושת הזעם ההולך וגובר של הקהילה הבינלאומית כלפי אירן, אך לצד זה יש הכרח להעריכה באופן מציאותי במסגרת המטרה הכוללת אשר הוגדרה כמניעה מאירן את היכולת להשיג נשק גרעיני.
