בשבת פרשת "שמות", כמו גם בשבת פרשת "וארא" פורסם במדור זה מאמר שכותרתו ותוכנו עוררו הדים נרחבים ביותר, הן במגזר שומר התורה והמצוות והן במגזר הכללי. עשרות התגובות שהתקבלו במערכת "שבת בפ"ת" כמו גם אצל מחבר המאמר וכמעט בכל דרך אפשרית: טלפונית, בעל-פה, בכתב, אינטרנטית ועוד העידו על התפעמות מן הסיפור שנלווה. סיפור שהיה קשור לארתור מילר [שם בדוי], יהודי שומר תורה ומצוות שדבקותו העצומה ל"מצוות התפילין" הצילתו ועוד אלפי אנשים בפיגוע הטרוריסטי הידוע לשמצה בשם "אסון מגדלי התאומים". פיגוע שנעשה על-ידי מחבלים נתעבים חסרי צלם אלוהים ואדם מארגון אל-קאעידה בחודש ספטמבר 2001 בעיר ניו-יורק אשר בארה"ב. גילוי נאות הוא לציין שבמספר מועט בלבד של תגובות נטען טען שהסיפור אינו אמיתי ועל כן לא היה ראוי לפרסמו. אולם, רובן המוחלט של התגובות חייב וציין לשבח את "הנישה החדשה" שמדור זה הולך בה. ואדרבה! רבים חזרו וביקשו לשלב סיפורים הקשורים לתודעה, זהות ומורשת יהודית ובעיקר לחיזוק האמונה הבסיסית והצרופה בהשגחתו התמידית והקבועה של בורא עולם עלינו גם אם לא תמיד יודעים אנו את מחשבותיו ומהלכיו ביחסו הישיר והעקיף כלפינו. ודו"ק.
וזאת למודעי: סיפור זה, כמו גם סיפורים נוספים שיובאו בעתיד וכמו גם סיפורי המקרא, יש בהם כר נרחב של אמת, עוצמות רוחניות, לקחים חינוכיים ומוסרי השכל נעלים ביותר בחייו של כל אדם ואדם, בכל מקום ובכל זמן ותכליתם היא: הפגת מתחים רוחניים, כמו גם מתחים פיזיים שכל אדם חי בהם וחיזוק האמונה הצרופה כנ"ל.
פרשת השבוע, פרשת "בשלח" הכוללת קט"ז פסוקים, וסימנך: "יד אמונה" אוצרת בתוכה, כמו שאר פרשיות תורתנו הקדושה, מגוון רחב היקף של עניינים ונושאים, כמו למשל: יציאת מצרים, נס קריעת ים סוף ושירת הים, הורדת המן לעם ישראל, מלחמת עמלק וכו' נושאים בחובם מוסרי השכל ולימודי לקח למכביר ואשר בכוחם ללמדנו על דפוסי התנהגות נאותים ורצויים בקיום המצוות "הלכה למעשה", ומעל לכל, יש בכוחם לחזק בקרבנו את האמונה הנצחית בהשגחתו התדירה והתמידית עלינו. מוטיב זה מופיע בפרשתנו ובגדול! ובמיוחד כשעם ישראל עומדים על סיפו של ים סוף וחיילי האימפריה המצרית האכזרית דולקים אחריהם כדי להחזירם לכור הברזל ולבית העבדים.
במאמרנו הקודם ציינו את העובדה הפשוטה והמצערת שלא תמיד עם ישראל ידע, ועדיין לא יודע "לעמוד בכבוד במבחן התוצאה" ואין זה המקום לקטרג ולהרחיב. ופעמים, נצרכים אנו, כמו אבותינו בעבר: חיזוק, תמיכה וסיעתא דשמייא כדי להחזיקנו "מעל גלי הים הגועשים והכמעט מטביעים" והסיפור המצ"ב יש בכוחו לחזק דרך נעלית זו "שאין למעלה ממנה ואין בלתה". סיפור מרגש, מפעים לב ומדמיע שהסתובב בחוצות העיר בני ברק, "עיר הקודש והתורה דאזור מרכז הארץ":
במלחמת העולם השנייה יהודים רבים הגיעו למחנות ריכוז. הם זרקו את חפציהם הדלים אל מחוץ לגדר בתקווה שיום אחד יצליחו להינצל ולאסוף אותם. הנאצים ימ"ש הורו לפולנים שגרו בסביבה לאסוף את החפצים. יום אחד שתי נשים פולניות ראו "משלוח" חדש של נשים שהגיעו למחנה וביניהן הייתה אישה עם מעיל גדול, יקר ונפוח מאוד. הן החליטו להפיל את האישה ולקחת לה את המעיל לא לפני שיבדקו מה המעיל מכיל. כיסי המעיל היו מלאים ב"אוצרות רבים" ובכיס נוסף ונסתר הן גילו לתדהמתן תינוקת. אחת הנשים הפולניות שהייתה ערירית החליטה "לאמץ" את התינוקת. וכך עשתה. היא גידלה אותה כבת ואהבה אותה. לימים, התינוקת הפכה לרופאת ילדים מפורסמת. עברו שנים וה"אם" מתה. מספר ימים לאחר מכן, האישה הפולניה השנייה התקשרה אל הרופאה וגילתה לה סוד שנשמר שנים שתוכנו היה: את אינך בתה האמיתית של "האם" אשר מתה. את ניצולת שואה יהודייה שאומצה על ידיה ולהוכחת דבריה היא גילתה לה שבבית מוחבאת בפינת סתר שרשרת מזהב עם פסוק מסוים מן התנ"ך הכתוב באותיות משונות, אותיות עבריות. הרופאה, שהייתה נרעשת ונפעמת יצרה קשר עם שני חסידי חב"ד מלקוחותיה והם הפנו אותה "לעשות שאלת רב" והמליצו על "הרבי מלובאוויטש". תשובתו הייתה קצרה: "מזל טוב. את יהודייה. במקום לטפל במשפחות פולניות עלי לארץ ישראל וטפלי ביהודים". ואומנם, הרופאה עלתה לארץ והתגוררה בירושלים. היא עבדה באחד מבתי החולים וזכתה להקים משפחה למופת.
יום אחד, בעודה מטיילת עם בעלה נשמע פיצוץ אדיר. היה זה פיגוע רצחני ב"מסעדת סאברו" הסמוכה. כרופאה מסורה היא חשה למקום והתחילה לטפל בפצועים ואף הגיעה עם אחדים מהם אל ביה"ח שעבדה בו בעבר, לפני יציאתה לגימלאות. ישיש ההולך עם מקל התקרב אליה ואמר שהוא מחפש את נכדתו שהייתה עימו בעת הפיגוע. הוא היה בסערת רגשות נוראית ושכח את שמה של הנכדה. אולם, הוא זכר שהיא ענדה שרשרת מזהב שעליה חקוק פסוק מן התורה, באותיות עבריות. הרופאה התנדבה לעזור לו למצוא את הילדה. היא ראתה את השרשרת. הרופאה החווירה וכמעט התעלפה. אבל, רגע לפני היא הספיקה לשאול את האיש הזקן מאיפה השרשרת? הזקן השיב: "מה זאת אומרת? אני עשיתי אותה. שרשרת זו היא אחת משתי שרשראות היחידות בעולם. לפני הרבה שנים היו לי שתי בנות וכמתנת לידה עשיתי להן את השרשראות כי זה היה מקצועי בחוץ לארץ, בפולין. לצערי הרב, שרשרת אחת "אבדה" יחד עם בתי ואמה, אשתי הראשונה, ב"שואה" האיומה והשרשרת השנייה נכדתי עונדת אותה כי היא קיבלה אותה מבתי השנייה שנותרה לי. הרופאה התעלפה...
