השיבה שופטינו כבראשונה

הנה זה התבשרנו כי אילנה דיין הוזמנה להנחות ערב הוקרה ליועץ המשפטי מר יהודה וינשטין עם כניסתו לתפקידו. האירוע מתוכנן להיערך על-ידי לשכת עורכי הדין בעוד כשבועיים, כאשר אליו הוזמנה נשיאת הבה"ה דורית ביניש (בה"ה - בית המשפט העליון) ושופטי עליון נוספים. חשוב לציין כי תחילת שמיעת ערעורה של דיין על פסק דינו של השופט סולברג המרשיעה בחריצת לשון הרע נגד הסרן ר', נקבע לתאריך 15 פברואר 2010, דהיינו, כשבוע לפני האירוע לעיל. ברי לכל בר בי רב כי הנחיית האירוע על-ידי דיין בהשתתפות שופטי הבה"ה מהווה טעם לפגם ציבורי מפאת ניגוד עניינים ברור המעלה חשש מוצדק לאפשרות של הטיית משפט, לכאן אם לכאן.

ניגוד העניינים קיים בעובדה כי אילנה דיין, המזוהה מלכתחילה כאפופת קשרים הדוקים, בין מקצועיים ובין אישיים, עם ביניש נשיאת העליון ואלו יתהדקו כעת בעקבות ערב ההנחיה, תוך שיוצרים מצב 'ניגוד עניינים' בלתי נסבל כלפי הציבור וכלפי בית המשפט העליון כאחד.

דיין פגעה בכולנו

העיתון "גלובס" הכתיר את מאמרו בנושא הנדון מתאריך 10 בפברואר 2010: "לידיעת הסרן ר'...". ואנו מעדיפים לערוך תיקון קטן אך משמעותי, צ"ל: "לידיעת עם ישראל...", באשר סרן ר' הוא כולנו, כל עם ישראל. אותה דיין וחבורת מלקקי הפינכה סביבה, בהכפישה את הסרן ר' לשווא ובכוונה תחילה להכפיש את כלל צה"ל, פגעה בכולנו יחדיו, פגעה בצה"ל שהוא בבת עינינו, פגעה בכל עם ישראל.

אם תידחה; אם תזוכה

אם יידחה ערעורה של דיין על-ידי הבג"צ והרשעתה בערכאת המחוזי תיוותר על-כנה, הרי ייטען ודאי על ידה ועל-ידי החונטה המקיפה אותה, כי הורשעה מפאת שבית המשפט העליון (בה"ה) עמד על קצות אצבעותיו במטרה להוכיח קבל עם ועדה כי ניגוד העניינים המובנה בהנחיית האירוע של לשכת עורכי הדין, כמו גם קשריה המקדמיים של דיין עם ביניש, לא השפיעו כלל על שיקולי השופטים בעניינה.

מאידך-גיסא, אם תזוכה דיין בערעור בפני הבג"צ, הרי שמקצה הארץ לקציה יתפרש עניין הזיכוי כהטיית בית המשפט לטובתה של דיין עקב קשריה עם ביניש, וכי הבה"ה אינו מסוגל למשפט צדק ולאובייקטיביות. ברי הוא כי במקרה דנן יהיה כתב הדין פתלתל וחלול, אשר ינסה להוציא את כולם יבשים תוך הוצאת פסק דין אנמי וחסר משמעות נגד דיין, המלווה בהסברים חמקניים, מפולפלי-פלפולים משפטיים, נעדרי היגיון ישר ופשוט, שאף כותביהם אינם בטוחים במשמעותם.

ביהמ"ש ולשכת עוה"ד יצאו רע

כך או כך יצא בית המשפט רע מכל העניין, באשר זיכויה של דיין יקעקע אף יותר את מעמדו של הבה"ה, אשר רמת אמון הציבור בו נמצאת בלאו הכי בשפל חסר תקדים.

גם לשכת עורכי הדין יוצאת רע מכל העניין. בסרבה לבטל את הופעתה/הנחייתה של דיין, בטענה המגוחכת כי שפיטה מוטה לטובתה של דיין אינה אפשרית, באשר השופטים חסינים מפני מצבי 'ניגוד עניינים' אשר "אינם משפיעים כלל" על שיקוליהם האובייקטיבים. והרי טיעון זה בא להדוף לכאורה את אפשרות קיום מצב, כל מצב של 'ניגוד עניינים' בטענה כי ניגוד העניינים לא משפיע על רמת השפיטה האובייקטיבית של השופטים בעוד כל תינוק דבית רבנן יודע (חוץ מלשכת עורכי הדין - משום מה) כי נושא ניגוד העניינים, כבמקרה זה, וההימנעות ממנו, שלא כבמקרה זה, הינו יסוד מוסד של השפיטה האובייקטיבית בחברה דמוקרטית מתוקנת.

מחאת הטוקבקים

ניתן לדמיין כבר כעת את מחאת הטוקבקיסטים, במידה שתזוכה דיין לאחר שהנחתה את הערב בהשתתפות שופטי הבה"ה. כמובן ששאגת המחאה שתקום תהיה מוצדקת להלל. ומכאן, מה לה לביניש, זו המתלוננת נגד הטוקבקים, כי תלין? דומה שבתרחיש זה עומדת הביניש להרוויח ביושר (שוב) את הטינה הציבורית העזה נגדה.

על-מנת להימנע מהמוקש הזה, הניצב לפתחו של בית המשפט והמעמיד את השופטים במילכוד ברור, הרי שעל ביניש ושופטי הבה"ה, בבחינת "איזהו חכם הרואה את הנולד", להשעות עצמם מהשתתפות באירוע בהנחיית דיין.

צחנה עולה ממערכת המשפט

מאידך-גיסא, אומנם אנו חפצים להיות מופתעים לטובה, אך התנהלותו של בית המשפט מלמדת כי הלה, כבימים ימימה, ינפנף ויברוש בבוז טיעונים לאפשרות 'ניגוד עניינים' ויתנהל כהרגלו בלב גס, כמורם מעם ואדם, בלא שישית ליבו להשלכות הציבוריות של מעשיו.

האם אך זה דמיוננו המתעתע או שמא אכן, בכל אתר ואתר במערכת המשפטית על שלוחותיה עליו אנו מניחים אצבענו, עולה ריח פיגולים של ניגוד עניינים, שחיתות, העדפת מקורבים, חבר מביא חבר, הטיית משפט או כוונה להטות משפט? כמה נעליים וירטואליות ייזרקו עוד על בית המשפט לפני שנפנים כולנו כי יש לערוך שידוד מערכות כולל במערכת המשפט? האם למותר הוא לבקש: "השיבה שופטינו כבראשונה"?!