חבורת פיילר - לצעוק שנאה ולשתות בירה

לא רק חברי ועדת האתיקה של המכון סירבו להשתתף בכינוס של פיילר. גם אנשי סגל אחרים במכון אינם רואים בעין יפה את ניסיון הפוליטיזציה הזה של מוסד אקדמי מכובד. אחד מהם, פרופ' יוליוס גלאסר, מדען ומרצה לכימיה במכון, שלח לעמיתיו את המסר הבא:

"זה עתה קיבלתי הודעת דואר אלקטרוני בדבר כינוס שאמור להתקיים מחר שיקרא לפתוח בחרם של ממ"ט על מרצים, מדענים וסטודנטים ישראלים. שני אנשי המכון, פעילי שמאל ותיקים, דיק-אורבן וֶסטבּרו ויאן-אריק גוסטבסון, מבקשים ליזום חרם על קשרים עם מרצים, מדענים וסטודנטים ישראלים. השאלה היא מדוע בכלל המכון המלכותי לטכנולוגיה צריך להטיל חרם על מרצים, מדענים וסטודנטים ממדינות אחרות, ואם עליו לעשות זאת - מדוע רק על ישראלים? אחרי הכל, יש בעולם מספר גדול להחריד של דיקטטורות, המדכאות את אזרחיהן בדרכים אכזריות ביותר, אז למה שנחרים סטודנטים ומדענים ממדינה דמוקרטית?

"כך למשל, המכון מקיים שיתוף פעולה רשמי עם סין, ומאות סטודנטים ומדענים סינים עובדים עתה בקמפוס שלו. כולנו יודעים שסין נשלטת על-ידי מפלגה קומוניסטית דיקטטורית, ושמנהיגיה אינם מהססים להשליך סטודנטים לכלא לעשר-עשרים שנה בגין ביטויים אפילו קלים של דעותיהם הפוליטיות. סין היא המובילה בעולם בביצוע עונשי מוות, גם בגין מעשים כלכליים או פוליטיים, והיא מוכרת למערב איברים של אסירים שהוצאו להורג בבתי הכלא בה. מאז 1948 מחזיקה סין בטיבט - מדינה בשטח מיליון ו-200 אלף קמ"ר - גדולה מצרפת וגרמניה ביחד. האם על המכון להחרים סטודנטים ומדענים סינים?

"דוגמה אקטואלית אחרת היא אירן. הקנאים הדתיים המושלים בה מדכאים את החופש של האירנים בדרכים אכזריות ביותר. סטודנטים נהרגים ברחובות טהרן על-ידי מיליציה של המדינה. בשבוע שעבר, מספר צעירים נידונו למוות על-ידי בית המשפט האירני, משום שהשתתפו בהפגנה פוליטית ברחובות טהרן. האם המכון צריך להחרים סטודנטים אירנים?

"שוודיה נמצאת עתה במלחמה נגד קנאים דתיים אכזריים, הטליבאן באפגניסטן, כחלק מקואליציה של כוחות צבאיים. כוחות אלה הרגו אלפי אפגנים צעירים ומבוגרים, מספר גדול הרבה יותר ממספר הערבים שנהרגו בכל מלחמות ישראל-ערב גם יחד. האם צריכות מכללות במדינות אחרות להחרים סטודנטים ומדענים שוודים על ההרג הזה באפגניסטן?

"לדעתי, ד"א וסטברו וי"א גוסטפסון מביישים את שמו הטוב של המכון שלנו".

אבל, כאמור, פיילר וחבורתו הספיקו בכל זאת להפריח לאוויר קצת שנאה כלבבם, והנה משהו מדיווחו האינטרנטי של אחד ממשתתפי הכינוסון הזה: "אתמול נכחתי בכינוס מעניין וחשוב במכון הטכנולוגי המלכותי השוודי, שבו דנו דרור פיילר ופרופ' יאן-אריק גוסטבסון בנקיטת סנקציות נגד ישראל. דרור הסביר מדוע הוא והארגונים שהוא משמש נשיאם - 'יהודים למען שלום ישראלי-פלשתיני' ו'יהודים אירופים למען שלום צודק' - מטיפים לנקיטת סנקציות. הם רואים בכך חלק חשוב מהפעילות הפלשתינית הלא-אלימה. הוא תיאר, בין השאר, כיצד פעילי תרבות בתמיכת מדינת ישראל מייצגים אותה כדי להפיץ תדמית חיובית שלה. הוא וארגונו מאמינים שמשום כך, לפני שאתה מזמין מישהו מישראל, חשוב שתברר אם האדם הזה הוא בעד או נגד הכיבוש ואולי אפילו משרת באיזשהו אופן את הכיבוש. הכינוס עסק גם בדרכי האפלייה השונות של פלשתינים בעולם האקדמי, כולל בישראל, בגדה המערבית ובעזה".

האם ייתכן שפיילר אינו מעודכן? הרי היהודי האחרון עזב את עזה ב-2005, והיחיד שיכול עכשיו להפלות לרעה מישהו בעזה הוא חמאס. מעניין, מעולם גם לא שמעתי שדרור פיילר מחה נגד כווית כאשר היא בעטה החוצה מאות אלפי פלשתינים למדבר. לא שמעתי אותו מתלונן, כשירדן שללה את אזרחותם של אלפי פלשתינים שם, כיוון שלא בטחה בהם. גם לא שמעתי שפיילר מבקש איזו מחווה קטנטונת משוודיה או מהאיחוד האירופי - לבנות כפר תעשייתי בגדה המערבית, להלוות להם שם כסף לשם כך, שיוחזר בצורת מוצרים פרי המקום. ישראל ביקשה מערפאת במשך זמן רב רשות לעשות זאת, הוא רטן "לא", ועל כן הוקמו מפעלים שלה בירדן. לישראל היה כפר תעשייתי בעזה עד שהמחבלים הרסו אותו. כלומר - לפיילר לא אכפת כהוא זה מהערבים הפלשתינים, כשאין הוא יכול לשזור בכך שנאה לישראל, שהיא למעשה אנטישמיות.

אני מספיק זקן כדי לזכור את ההפגנות שנערכו בשוודיה למען "חזית השחרור הלאומית של דרום וייטנם" בשנות השבעים, כשהגיעו אלינו כמה פליטים וייטנאמים. שאלתי את אחד הבחורים שצעקו ברחובות: "מה אתם עושים כדי לעזור לפליטים הוייטנאמים שבאים אלינו?". בתשובה זכיתי בפנים חתומות: "מה אכפת לנו מהם? אנחנו רוצים לצעוק בערב 'שנאו את ארה"ב' ולשתות בירה!" עכשיו אלה בני חבורתו של פיילר ונטיותיהם הדומות, אשר מצאו את שליחותם בחיים - מי יודע, אולי יש ביניהם גם כמה צעקנים עתיקים מימי הפליטים הוייטנאמים.