יותר ויותר מתברר כמה משתלם להיות בעל ברית של ממשל אובמה-קלינטון-עמנואל. השבוע שלח לי חבר את המסר הבא:I like Obama better every day... Thanks for the demonstration of him being objective about EVERYONE!. בחרתי להביא את הדברים בשפת המקור, כי כל ניסיון תרגום רק יגרע מהניסוח, שנוגע בדיוק בנקודה: דיבורים נשגבים ורטוריקה כמעט משיחית טיבם שהם מתאיידים ברגע שמנסים ליישם מדיניות, ובמהרה מפנים מקומם לכיפופי ידיים וזובור.
הדיבור הנעלה אודות החלת "העקרונות הדמוקרטיים" בעולם כולו נגוז ברגע שנוח לנסות ולכפות על ראש הממשלה נתניהו לקיים משטר פיקוח נוסח צפון-קוריאה על כל פקיד המבצע את עבודתו בשרשרת האינסופית (ואולי זוהי סיבה נוספת לעשות לקיצורה?) של נותני אישורי הבנייה בישראל.
האם מנסים להפוך את ראש הממשלה לפקיד-על, השורף 90 אחוז מזמנו על בקרה ואישור של כל פתק ומסמך בנייה שמנפיקים פקידי הרשויות למיניהם? והרי זהו בדיוק היפוכם של עקרונות הדמוקרטיה, ביזור הסמכויות והממשל התקין, ופתח למשטר "בקשיש" בלתי נמנע, אשר מחוקקי ארה"ב מסתייגים ממנו.
האם ייתכן כי הניסיון להפוך את ראש ממשלת ישראל ל"מורשה חתימה" לבנייה נועד להסיט את מאמציו מנושאים שוליים כגון האיום הקיומי מצד אירן? והרי השמדת יהודים לאורך השנים לא בדיוק הדירה שינה מעיני הממשל האמריקני, והנשיא רוזוולט לא יצא מגדרו כדי לנסות לסכל את מכונת ההשמדה הנאצית בהפצצות בלתי פוסקות מן האוויר. ואולי נס גדול היה לנו שתוכנית "אפולו" עדיין לא יצאה לדרכה בשעתו, כי אז היו עלולים לומר לא רק שבעיית היהודים תיפתר עם הניצחון (במלחמת העולם השנייה) אלא שהיא תיפתר על הירח...
האם ייתכן כי מנסים למוטט את הקואליציה של ראש הממשלה ו"להמליך" אחר תחתיו, כפי שנעשה לד"ר פאטריס לומומבה בקונגו? והרי ארה"ב לא בדיוק נמנעה מלחתור תחת השלטון של בעלת בריתה (לבטח לא באירן או בווייטנאם), ואפילו תחת ממשל שנבחר באופן דמוקרטי (צ'ילה), בניסיון להפילו.
משפחות אובמה ועמנואל אינן במארינס
כדי להתגבר על חוסר האובייקטיביות שלנו בבחינתם של יחסי בעלות הברית ישראל וארה"ב, אולי כדאי לנסות לבחון את יחסיה של ארה"ב עם בעלות בריתה מבין ה"גויים": ובכן, בהראלד טריביון מחודש פברואר האחרון, תחת הכותרת "Empty skies over Afghanistan", קובלת אנליסטית המודיעין לארה דאדקאה על הפקרת חיילי בעלות הברית הנלחמות באפגניסטן במניעת סיוע אווירי וארטילרי לכוחות הנתקלים במארבים בשטח. באיור המעטר את המאמר נראה מטוס שאחת מכנפיו "מכופפת מאחורי גבו". בטון מאופק למדי מסבירה הכותבת, כי הממשל מעדיף לשלם באבידותיו שלו כדי לקנות את ליבם של המקומיים בקמפיין המלווה בסיסמה "hearts and minds", וכי בקשת סיוע מצד חיילים שספגו אבידות - נדחתה מחשש לפגיעה באזרחים, וכך נהרגו "ארבעה אנשי מארינס, שמונה לוחמים אפגנים ומתורגמן אחד".
בנתחה נתונים מוכיחה דאדקאה כי בעוד מספר החיילים בזירה הוכפל ואף יותר מכך, מספר הגיחות שבהן הוענק סיוע באש פחת בכחמישה אחוזים. היא מייחסת זאת מצד אחד להכרה של החיילים הנלחמים כי קריאותיהם יסורבו, ומצד שני לחוסר הנכונות של מטות הפיקוד לאשר סיוע כזה. היא מפריכה את הסברה כי אסטרטגיה מדממת זו מנצחת וקונה את לב המקומיים, וקובעת כי אין לכך כל סימנים בשטח, לפחות לא בתחום החשוב של מודיעין אנושי. יתר על כן, ב-33 מתוך 34 מחוזותיה של אפגניסטן עדיין יש נוכחות לממשל צללים של טליבאן. למרות מאמציהן של מטות הברית להילחם בידיים קשורות (גנרל גרמני סולק הביתה בעקבות תקרית שבה כביכול נהרגו אזרחים מאש מל"ט), מספרם הכולל של ההרוגים הלא-לוחמים גדל בכ-40 אחוז, והעובדה שנהרגו לא מידי חיילי הברית אינה מחממת את לב התושבים. דאדקאה חוזרת על המסקנה הברורה, כי הפחתת אבידות בין החיילים והאוכלוסיה כאחד אינה תחליף לניצחון מהיר ככל האפשר, המושג רק תוך מיצוי וריכוז כל היכולות ביבשה ובאוויר.
אל דאגה, אומנם מדובר בחיילים שלו, של אובמה, אך הם לא ממש "שלו" - הם לא בדיוק ליברלים נאורים וטהורים, אלא מארינס דפוקים, שמתגייסים לצבא מרצונם כדי להרוג תמורת שכר, אז "שיקפצו".. אף אחד ממשפחת
ברק אובמה או
רם עמנואל לא נמצא שם, ובאשר למשפחת
הילרי קלינטון - זה כבר סיפור אחר, הלא מדובר במתנדבי מארינס ידועים, ואלמלא נוהלה מלחמת וייטנאם על-ידי זכרים שוביניסטים פאשיסטיים המפלים נשים לרעה, כי אז אין ספק שהייתה הראשונה להתנדב.
קצת פחות תקין פוליטית בהתבטאויותיו היה השבוע ניל גרדינר מ"הטלגרף" הלונדוני. הוא משתמש במילה הפשוטה "בגידה", "בגידה חצופה ביותר", כדי לתאר את התנהגות הממשל כלפי בעלת בריתה ההיסטורית של ארה"ב. כדי לשאת חן ולרצות את אויביה, הוא מסביר, מדיניות אובמה זורקת לכלבים את בעלות בריתה, נקודה. טוב שלפעמים אפשר להסתמך על מקורות זרים, שהרי אילו העז מישהו בישראל לכתוב כך על בעלת בריתנו, ניתן לדמיין את המהומה, וגם את מה שהיו עושים לויזה שלו... אבל בריטי קר רוח הנוטש לרגע את לשון ההמעטה הידועה, כנראה שיש לו סיבה טובה לעשות את זה. ואולי אפילו עשר כאלה, שאותן הוא מפרט אחת לאחת ("Barack Obama’s top 10 insults against Britain"):
בין השאר הוא מזכיר את כפיות הטובה האמריקנית הגלומה באי-אזכורם של קורבנות בריטיים באפגניסטן, ובסילוק פסל בדמות וינסטון צ'רצ'יל מן הבית הלבן מיד עם כניסתו של אובמה לשם (בדחיפות שדחקה הצידה אפילו את פרויקט הכלב נטול השיער של הבת סאשה - א.ס.) - אקט סימבולי אולי, אבל מעליב. בהקשר זה ראוי לציין שמראש ממשלת בריטניה אולי נמנע העונג להצטלם בחברת סוליותיו של נעלי הנשיא, אך היה זאת משום שבעת כינוס עצרת האו"ם האחרון, נדחו חמש פניותיו של האדון בראון לערוך ביקור בבית הלבן. גרדינר, המעיד על עצמו שהינו חסיד קטן מאוד של ראש ממשלתו, מדגיש כי אין לשכוח שמדובר בראש ממשלתם של עשרת אלפים לוחמים (וחללים - א.ס.) בריטים באפגניסטן, אשר השפלתו הפומבית היא בעצם השפלתם.
נכזבו גם בעלי ברית פחות היסטוריים, כמו הפולנים, שהתייצבו ונלחמו לימין ארה"ב בעירק ובאפגניסטן ללא תנאים והשגות: למרות קבלת הבטחה מפורשת מהממשל הקודם לאספקת מערכת הגנה כנגד טילים - בין היתר טילים אירניים, בעקבות פעילותם האנטי-אירנית בזירה - מעדיף הממשל הנוכחי להתעלם מן ההבטחה, למען עסקה מפוקפקת עם רוסיה, שבתמורה - דווקא מקשיחה את עמדותיה (והלא שם הם אינם פראיירים ויודעים כיצד ממשל אמריקני זה מתגמל בעלי ברית לעומת יריבים). אין להתפלא אם הפולנים התבשרו על כך בקריאת עיתוני הבוקר.
לא ברור איזה משקל מייחס ממשל אובמה לבחירתם הדמוקרטית של אזרחי ישראל, אך אפשר לשער זאת על-פי תצפית בטיפולו בבעלי בריתה של ישראל ממפלגתו שלו. דבר אחד התברר השבוע היטב: אם אתה דמוקרט באחד מבתי הנבחרים, מותר לך להכריז כי הינך דוגל בבחירה דמוקרטית ובחופש דעה, במיוחד אם אתה מתנגד למלחמות מטעמי מצפון, אך אסור לך להכריז על התנגדותך להפלות מטעמי מצפון.
