|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חייבים להגיע אל גרעין האינטרסים ● בגרעין הזה חתומות שתי המדינות על ההסכם האמיתי - שארה"ב תומכת בישראל, וזו מייצבת את המזרח התיכון
|
|
זקוק לישראל כדי להבטיח את מעמדה של ארה"ב. אובמה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בין שהנשיא אובמה אוהב יותר או פחות את ישראל, מעשיו הם הידידותיים ביותר שישראל יכולה לצפות להם. מעשיו ידידותיים ומועילים, כי הוא מבין שהוא צריך את ישראל כדי להבטיח את מעמדה של ארה"ב כמעצמה העולמית במזרח הערבי והמוסלמי, ואת ביותה של אירן. בלי זה לא יישמר מעמדה בעולם - מול סין ורוסיה ומדינות עולות אחרות. זה שם המשחק האמיתי. זו ההזדמנות מארץ ההזדמנויות, שבגלל הימין המשעבד את נתניהו, אנחנו מחמיצים אפשרות לקבל את התמורה האסטרטגית הקיומית, מנשיא שאומר שהוא צריך אותנו ליעדים האמריקנים. חייבים להגיע אל גרעין האינטרסים. בגרעין הזה חתומות שתי המדינות על ההסכם האמיתי - שארה"ב תומכת בישראל, וזו מייצבת את המזרח התיכון. במאמר זה אין מקום להוכיח היסטורית את הטענה. אבל, אפשר לגעת באירועים האחרונים: כל העולם התפלל איתנו לניצחון מוחץ על החיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. מדינה ערבית שלחה הנה שליח להיות עד לאיך אנחנו עושים במלאכה, ואנחנו כשלנו. כך גם ב" עופרת יצוקה", שציפו שנרסק את החמאס, ואנחנו לא הגענו לקרב מגע. ואי-ההצלחות שלנו איפשרו שינוי אסטרטגי עם הישג לאירן. סירובנו למשא-ומתן עם סוריה, מבטיח את בריתה עם אירן ועם זרועותיה החיזבאללה והחמאס. וכל זאת, כאשר נקרתה לישראל הזדמנות היסטורית, כשמדינות ערב מאוימות-אירן העלו הצעת שלום אזורי, וישראל המתיימנת מסרבת אפילו לדון בה. מזה למד אובמה כי ישראל מפרה את ההסכם האסטרטגי האמיתי, ולא מוכנה לתרום ליציבות האזור. מנקודת ראותם, ישראל מפריעה לארה"ב לייצב את מעמדה בעולם הערבי והאיסלאמי, הדרוש לבידודה של אירן - מצד אחד; ולריסון המערערים על הבכורה שלה כמייצבת הסדר העולמי - מצד שני. רק מי שטיפש ליבו לא מבין, כי הכיבוש הישראלי את העם הפלסטיני הוא הנשק הכי יעיל של אירן, לקעקע משטרים ערביים מתונים. מה חשוב לישראל יותר מחיזוק מעמדה של ארה"ב באזור ובעולם?! נסו למכור נייר ערך אחד של ישראל ללא ארה"ב מאחוריה... ומול הדברים האלה שהם בחינת יסוד עולם, מה מטריד את ישראל הימנית? - גבולות, ירושלים וזכות השיבה: - גבולות הקו הירוק, בשינויים קלים המחייבים עלייתם של מאה אלף למדינת ישראל, מקובלים על מחצית הציבור עוד בטרם שהממשלה החליטה על כך. בבקעה אפשר יהיה להסכים על נוכחות צבאית לעשרים וחמש שנים, שתפונה כנגד שלום.
- ירושלים שזורה בעניין השיבה. חוכמתם של דיין ובגין הביאה לצרף לבירת העם היהודי מאתיים וחמישים אלף פלסטינים. וראו את השכל הימני: הרי לו הסכמנו במשא-ומתן עם הפלסטינים לקלוט רבע מיליון פליטים, אולי היו הם מסכימים לשלום. וכאן קלטנו עם רב כזה בלי תמורה. אין לירושלים המזרחית שום ערך אסטרטגי. היא נטל ולא ערך. ונשאר "האגן הקדוש", שעליו תהיה הסכמה עולמית לפשרה כל-דתית ושותפות ריבונית. הדמגוגיה החוזרת על "עיר דוד" איננה אמת. כל עיר דוד הייתה פרושה על פחות מאלפיים דונם.
- ובעניין זכות השיבה. הם לא יוותרו על הזכות. אבל, כנגד ירושלים כבירתם הם יוותרו על השיבה בפועל. מדוע חשובה להם ירושלים יותר מהשיבה? - שלמה בן עמי מעיד שערפאת נזף בעוזריו שהעלו עניין הפליטים: "אנחנו צריכים את ירושלים, זה העיקר". זאת, משום שהעיר הזאת להם היא הלב האסטרטגי. אין להם מרחב גיאוגרפי, אין נפט ואין מים ואין כלכלה פורחת ואין כלום, זולת אל קודס שלהם. אם הסכמנו בעל כורחנו לשתי מדינות, מה לנו ולשכונות הפלסטיניות של ירושלים?!
מול ההסדרים האסטרטגיים עם ארה"ב בביטחון - אולי ברית הגנה - בעניין הגרעין האירני, בהגנה על ישראל באו"ם, בהבטחת הלגיטימיות של המדינה ברחבי העולם - התביעה להתנחל בשכונות הפלסטיניות של ירושלים היא איוולת, עיוורת לאמת ולאפשרויות המזומנות למדינה. כנגד היודעים שהפלסטינים לא יסכימו להסדר - ואולי הם צודקים - מה חכם יותר מלהיענות לנשיא ארה"ב?! באין הסכמה עם הפלסטינים, תהיה הסכמה עם ארה"ב. עסק כדאי. |
| תאריך:
|
31/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
31/03/2010
|
|
צבי י' כסה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יר
|
31/03/10 19:06
|
|
יפעת סולל, חברת הנהלת מרצ, במאמרה כאן "להחזיר אידיאולוגיה למרצ" (12.3.10), טענה, בצדק, ש"מרצ צריכה להציג אלטרנטיבה אידיאולוגית כוללת לסדר הפוליטי בישראל". אף שהמאמר סדור, רהוט וממוקד, ואני אישית מסכים כמעט לכל מילה בו, דבר אחד חסר, וזה דווקא הדבר החשוב ביותר: מה היא אותה "אלטרנטיבה אידיאולוגית". הרי זו אינה יכולה להיות רק היחס למלחמה, או למבצע זה או אחר, אלא בעיקר תשתית אידיאולוגית מובחנת שתבדל את מרצ מזרמים אחרים, באשר לזכותנו על הארץ.
|
|
|
|
|
מי זוכר את הסובייטולוגים? אלה המומחים לענייני ברית-המועצות שמילאו את הפקולטות באוניברסיטאות ואת גלי האתר ועמודי העיתונים, שידעו מי יושב באיזה חדר בקרמלין, מה הוא חושב ולמה, מה יחסיו עם המנהיג ולמה, וכך הלאה וכך הלאה. בכל פעם שהגיע למערכת סיפור מברית-המועצות - החל במערכות טילים וכלה במאבקם של היהודים לעלות לארץ-ישראל - הוזעקו הסובייטולוגים ופירשנו. ואנחנו, שלא הייתה לנו שום דרך אחרת לדעת מה קורה שם, בלענו את דבריהם בצמא.
|
|
|
|
|
ב-20 במרס ניצלה מצרים את המפולת המדינית והאפקט המצטבר של הדה-לגיטימציה שצברה ישראל במישור הבינלאומי, כדי להעניק - באמצעות הצהרה של חסאן יונס, שר האנרגיה ("הקמת ארבעה כורים גרעיניים") - גושפנקא רשמית לפרויקט הגרעין הנרחב שלה.
|
|
|
|
|
נאמר: "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהיו שם לגוי גדול ועצום" (מן ההגדה של פסח).
|
|
|
|
|
טרם הספקנו להתבשם היטב מתוצאות מלחמות "לבנון השנייה" ו" עופרת יצוקה" אשר כתשו את המרצחים, והובילו אותם לבונקר; הנשיא ברק חוסיין אובמה נשאב בכוח מוגבר למלחמה בארצות המגוג (פקיסטן, אפגניסטן ואירן), והדגיש את "חוסייניותו". בכך שם אובמה קץ להרתעה הישראלית בחבקו את הערבים. הערבים מפרשים את התקררות היחסים עם אמריקה לירידה בכוח ההרתעה הישראלי. סביר להניח כי בשאר אסד, נשיא סוריה, נחשף לבוגדנות אמריקנית עמוקה יותר כלפינו, ולכן התרברב בשבוע שעבר ברוח זו. היעלמות ההרתעה מגבשת את החזית המזרחית. ישראל תיאלץ לחזור למדיניות "המכה המקדימה", ככלי ביטחון לאומי כפי שעשתה בהפצצת הכור הסורי המיוחסת לה.
|
|
|
|
|
