|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
צריך פתרונות יצירתיים, אך הרשויות המתאימות מתעלמות ולא מוכנות לשמוע ● יש לחפש ולמצוא את הנהגים המסוכנים לפני שהם מבצעים את התאונות ולא אחריהן
|
|
תאונה שהתרחשה לאחרונה (22.2.10) בכביש הערבה, בה נספו חמישה בני משפחה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מזה יותר מ-5 שנים שאני מתכתב עם כל הרשויות המתאימות, לגבי הצעה פשוטה, יעילה וחסכונית שיכולה לצמצם ולהוריד את מפלס הקטל בדרכים. הגופים השונים - המשטרה, הפרקליטות, משרד התחבורה, המועצה לבטיחות בדרכים, עמותת אור ירוק - עונים בחביבות ומעבירים את האחריות מן האחד לשני. התוצאה - לא נעשה דבר. במאמרי בנושא זה - "רישיון לרכב - כמו לאקדח" - פירטתי בהרחבה את ההצעה ואת המקרים הרבים בהם תאונות הדרכים נגרמו עקב רכבים עם ליקויים בטיחותיים שלא נבדקו, לא דווחו ולא נמצאו בזמן. את המקרים בהם נהגים פרועים בעלי הרשעות רבות ומגוונות בתחומי הבטיחות בנסיעה ובסיכון חיי אדם ממשיכים לנהוג בכבישים, במפלצות רכב ענקיות, עם חריגות משקל, נהגים שעובדים הרבה מעבר לשעות המקובלות על-פי חוק, בחלקם עצמאים, כדי להרוויח יותר וחלקם שכירים, כדי שלא יפוטרו - בכל מקרה, אליהם, אל נהגים מסוכנים אלה, המשטרה, משרד התחבורה, המועצה לבטיחות בדרכים והעמותות למיניהן לא מגיעים או לא מגיעים בזמן. אסור להתעלם כמובן מגורמי סיכון נוספים, כמו תשתיות, כבישים אדומים וצמתים מסוכנים. הגורם האנושי - כמו נהיגה במהירות מופרזת, עקיפה מסוכנת, חוסר סבלנות, הסחת דעת על-ידי טלפון סלולרי, ביצוע שיחות, שליחת מסרונים, משחק בכפתורי הרדיו; ולגבי הצעירים - נהיגה בשכרות, תחת השפעת כדורים וסמים, ואדישות וזלזול בחייהם ובחיי אחרים - יש דברים ששום גורם ממשלתי יכול למנוע, אלא רק הסברה, חינוך, הסברה נוספת ואכיפת חוק קשה בצורת עונשי מאסר, שלילת רישיונות ותשלום פיצויים כבדים יכולים. אבל מאידך-גיסא יש הרבה גורמים, שבטיפול נכון, אינטנסיבי ואפקטיבי, יכולים להוריד ולצמצם את מפלס התקלות ועל-ידי כך גם את מפלס הקטל בדרכים. ברור לי, שטיפול מעמיק ורחב דורש תקציבים ומלחמה על תקציבים. ברור לי, שלא כל שר תחבורה מוכן בנפש חפצה להתגייס כולו למשימה לאומית זו, שהרי משרד התחבורה לא נחשב כתיק נחשק, ולכן יש פוליטיקאים שלא רוצים "לעשות גלים" ומחכים לתפקיד הבא. לא כך היה צריך לנהוג שאול מופז, שהיה רמטכ"ל, שר ביטחון ואיש צבא מנעוריו. לאורך כל הקריירה שלו חיי אדם היו חשובים ויקרים לו, ועליו היה להוכיח זאת גם עכשיו, כאשר היה שר ביטחון ורמטכ"ל הכבישים. דיבורים והבטחות יש מספיק, צריך הוכחות בשטח. לא כך צריך לנהוג גם שר התחבורה הנוכחי ישראל כץ, שגם אליו פניתי. התאונה המחרידה (מיום 11.8.07) בה משאית מחצה מכונית פרטית על כל המשפחה וילדיה, על-ידי נהג בעל 195 הרשעות, שעדיין נוהג בכביש, היא בלתי מובנת. לנהג זה, מבין 195 הרשעות יש הרבה הרשעות בעלות גוון וסיכון בטיחותי הקשורות לנהיגה. עם עבירות כמו מהירות מופרזת, חציית רמזור באור אדום, אי-עצירה בעצור, עקיפה בשוליים, נסיעה עם משקל יתר, דיבור בטלפון נייד, פסילת רישיון הנהיגה מספר פעמים - כולן עבירות של סיכון חיי אדם ורכוש - השאלה היא, איך נהג כזה, שהוא "פצצה מתקתקת", ממשיך עדיין לנהוג ומחזיק ברישיון בר-תוקף? יש רבים כמותו, אך תשובה מוסמכת אין. אין ספק שגם המשטרה, הפרקליטות ובמיוחד בתי המשפט תרמו את חלקם לתאונה הספציפית וגם לרבות אחרות, זאת על-ידי מתן עונשים קלים, אי-שלילת רישיון לתקופה ארוכה, ביקורת חוזרת, ערעור על קולת העונש אם צריך והורדת הרכב והנהג מהכביש. השופטים שנתנו הזדמנות שוב ושוב לנהגים המסוכנים לחזור לכביש צריכים לעשות חשבון-נפש לאור הטרגדיה ההיא שנגרמה. העונשים של בתי המשפט לתעבורה או בתי משפט השלום, בהתייחס לתאונות דרכים, לפגיעה באנשים וברכוש, הינם בסדר גודל לא מרתיע ויש בהם אלמנטים של זלזול ואדישות כלפי חיי אדם. יש להתייחס לתאונות כאל "פיגועים אזרחיים", שהרי יותר אנשים נהרגים ונפצעים קשות מתאונות מאשר מפיגועי מחבלים ומתאבדים, אך אין תגובה ממשלתית וציבורית הולמת. המקרה בו נמחצה ונמחקה משפחה שלמה, המקרה בו בחור צעיר שתוי ומסומם הרג שישה אנשים בצומת גינתון ששבו מעבודתם, וכן את אחיו התאום שהיה איתו במכונית - מקרים אלו אינם חריגים וכבר היו תאונות כאלה בעבר. כמובן, שאחרי כל תאונה מזעזעת כזו, יש תגובה ציבורית רועמת כולל גופי האכיפה, אך זה עובר מהר וחוזרים לשגרה. |
|
1. התקשורת נתנה לתאונה הספציפית דגש רב ובצדק - שיניע תגובה ציבורית לבלימת הקטל וההשתוללות בכבישים.
2. המשטרה התעוררה והצהירה שתמיין נהגים מסוכנים ותוריד אותם מהכביש - סוף-סוף, והרי את זה אני מנסה לקדם יותר מ-5 שנים, אבל בינתיים זה לא נראה רציני.
3. אני מקווה שהעתיד יוכיח שהגופים המתאימים יעשו פעולות מתאימות, פעולות מצילות-חיים.
4. בינתיים, התאונות הקשות ממשיכות לגבות מחירי אדם יקרים. אין זמן לוויכוחים, צריך לפעול מהר, בתקיפות וביעילות.
|
|
הצעתי האישית לצמצום הקטל בדרכים
|
|
כפי שציינתי לעיל, הצעתי היא פשוטה, יעילה ובעלות נמוכה, והרי היא לפניכם:
העיקרון המוביל: לחפש ולמצוא את הנהג המסוכן, הפרוע, עם סיכוני בטיחות גבוהים לפני שהוא מבצע תאונה.
שיטת הביצוע: צוות קטן יחסית שיוכשר לשם כך, מבין אנשי תחבורה, משטרה, בוחני תנועה, בהווה או בעבר (כולל אנשים שיצאו לגמלאות), ימונה כקציני בטיחות או כמפקחי בטיחות שתפקידם הייעודי יהיה לגלות את הנהגים עם הפוטנציאל הסיכוני הגבוה לתאונות.
מהמחשבים של משטרת ישראל, משטרת התנועה הארצית ומשרד התחבורה, יש להוציא על-ידי סריקה אינטנסיבית את כל אותם הנהגים בעלי הרשעות התעבורה הרבות, בדגש על עבירות בטיחות.
המיון והסריקה ייעשו בדירוג מכל סוגי הרכב המסוכנים כלפי מטה, לאמור: משאיות כבדות, כלי רכב המסיעים תלמידים או אנשים, כמו אוטובוסים, מוניות, משאיות לטיולים ואיסוף ילדים, וכך הלאה כלפי מטה עד לנהגים פרטיים בעלי הרשעות רבות ומסוכנות.
נהג מהסוג של התאונה המוזכרת לעיל - עם 195 הרשעות - ביניהן רבות בתחום הבטיחות, יזומן לשימוע, רישיונו יישלל אוטומטית ומנהלית, הוא יצטרך לעבור השתלמות נהיגה מיוחדת, ואפילו רישיונו יסווג על תנאי בדירוג נמוך יותר, כלומר: שלתקופה של שנה לא יוכל לנהוג במשאית.
כמובן שסמכויות מעין אלו יש לעגן בחקיקה ובתקנות, ואם הדבר מצריך שינויים מהירים, יש לבצע זאת, שהרי אנו מדברים על חיי-אדם, על החיים שלנו ושל ילדינו.
וגם אם ישמיעו טענות על הרחבת סמכויות אדמיניסטרטיביות וטענות שיש להשאיר הענישה לבית המשפט, עדיין תקפה הטענה שחיי-אדם, בטיחות בדרכים ומהלכים מצילי-חיים, עדיפים על זכויות משפטיות, מה גם שרוב הסנקציות בחיינו הן אדמיניסטרטיביות כל עוד הן מעוגנות בחוק. יש לפעול לפי העיקרון שעדיף לצמצם ולפגוע בזכויות הפרט כדי להגן על זכויות החיים.
|
|
| תאריך:
|
17/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2010
|
|
עו"ד אברהם פכטר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
d4g
|
17/06/10 15:40
|
|
|
|
2
|
|
די לקטל
|
19/06/10 11:40
|
|
|
|
3
|
|
חרדית
|
26/06/10 23:16
|
|
|
|
4
|
|
מרק_טווין
|
26/06/10 23:32
|
|
חלק מהזיכרון הקולקטיבי מתהווה באמצעות תקשורת ההמונים. דומני כי בפרשת קצב נחרתו בתודעה של הציבור הישראלי כמה עובדות ובדיות, שחלקן משמשות בערבובייה. אחדות מהן מתייחסות לחשיפת הפרשה. נראה כי יהיו כאלו שייחסו את חשיפת הפרשה לצעירה המכונה א' מבית הנשיא, שהתלוננה נגד משה קצב על כי ביצע בה עבירות מין ובכללן אינוס. אפשר שיהיו כאלו אשר יזכרו כי תחילתה של הפרשה כשהזמין הנשיא קצב את היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז ודיווח לו על כך שמנהלת לשכתו לשעבר, המכונה א', ניסתה לסחוט אותו.
|
|
|
|
|
התמודדות עם גירושין הינה אחד ההליכים המורכבים והקשים בחייו של אדם. כל אחד מאיתנו, ב"זמנים הטובים", הבטיח לעצמו ולסביבתו הקרובה שאם חס וחלילה ייקלע בחייו לסיטואציה כזו, יעשה כל שביכולתו על-מנת לסיים הליך זה באופן נקי והוגן ככל שניתן.
|
|
|
|
|
בשנת 1950 ניתן האות לעליה לארץ ישראל. העלייה הראשונה מהודו הייתה דווקא עליית נוער. צעירים שהיו מעורבים, בעלי תפיסה ציונית מובהקת וחדורי מוטיבציה. אחריהם הגיעו גם עליות של בודדים ומשפחות. יהודי הודו לא נתקלו בקשיים ביציאה מארץ מולדתם, השלטון ההודי לא היה צד בעניין ולא היווה מכשול.
|
|
|
|
|
העולם רובו נגוע בתחלואים חברתיים ותרבותיים - חלקו תחת השפעה הולכת וגוברת (כמותית) של פונדמנטליזם איסלמי, חלקו שרוי במשטרים רודניים ואפלים עם אוכלוסיות מורעבות וחסרי כל - תחת עריצים עתירי ממון מאוצרות הממלכות ומבזיזת משאבי כדור הארץ, חלקו מונע משיקולים אנטישמיים גלויים או מוסתרים, העולים מעל לפני השטח בכל הזדמנות של סיבה לניגוח הציונות, וחלקו עוסק ועסוק בטרור ו/או תומך טרור.
|
|
|
|
|
זו פעם שנייה שאני מוצא עצמי נכבש בקסמי ספר, שכתבה הסופרת אמונה אלון. מיותר לציין, שאני מסתייג הסתייגות מוחלטת מעולמה האידיאולוגי של אמונה אלון, אך אינני יכול להתעלם מכך, שבשקט-בשקט קמה לנו סופרת, שיודעת לספר סיפור, מה שלצערי, כותבי עברית מעטים יודעים לעשותו.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
