|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
באחרונה גברו הדיבורים בשמאל ובימין ובקרב הפלשתינים על החלפת מדינת הלאום היהודית במדינה דו-לאומית ● הניסיון הבינלאומי רב-השנים מוכיח שמדינות דו או רב-לאומיות קורסות תוך כדי מרחץ-דמים נורא
|
מדינה דו-לאומית - בלתי אפשרית
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אפילו השומר הצעיר נסוג מהרעיון הדו-לאומי, בעקבות החלטת החלוקה, שנראתה בעיניו עדיפה על פני הדרישה לכונן מדינה דו-לאומית מהים עד הירדן | |
|
|
|
|
זמירות חדשות באו למדינה היהודית, וּשְמן – מדינה דו-לאומית. אחרי 62 שנות קיום יהודי עצמאי, ראשון מאז ימי ממלכת החשמונאים, שכמאמר הרמב"ם הייתה בגדר 'מלכות ישראל', קמים כנגד מלכות ישראל בת-זמננו ישראלים מיואשים, המציעים להחליף את מדינת הלאום היהודית היחידה בעולם ובתולדות אלפיים השנים האחרונות, במדינה דו-לאומית ישראלית-פלשתינית, ויותר נכון – יהודית-ערבית.
הזמירות הללו נשמעו אומנם גם לפני הקמת המדינה. חוגי שוליים בשמאל הישראלי - אנשי תנועת השומר הצעיר מזה, בראשות מאיר יערי, ואינטלקטואלים יוצאי תנועת ברית שלום מזה, ובראשם פרופ' מרטין בוּבר, ונשיא האוניברסיטה העברית פרופ' יהודה מגנס, נופפו בהתלהבות ברעיון עיוועים זה. הם הסבירו פעילותם ברצונם להבטיח שוויון מדיני בארץ ישראל ליהודים ולערבים (אז טרם הומצא העם הפלשתיני, שנוצר יש מאין ב-1967, בלהטוטי לשון ופוליטיקה, רק כדי לנגח את מדינת היהודים). כיצד מתיישבת הצעתם עם הרעיון הציוני בדבר הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראלי – זו הייתה שאלה פחות חשובה מבחינתם. העיקר, מדינה דו-לאומית.
אבל הציבור היהודי הרחב לא קנה סחורה זו. הרעיון הבלתי מציאותי היה כל-כך מופרך, שאפילו תנועות ה'מיין סטרים' בשמאל היהודי, התנגדו לו, ותמכו תחת זאת בחלוקת הארץ על-פי החלטת החלוקה מן הכ"ט בנובמבר 1947. אפילו השומר הצעיר נסוג מהרעיון הדו-לאומי, בעקבות החלטת החלוקה, שנראתה בעיניו עדיפה על פני הדרישה לכונן מדינה דו-לאומית מהים עד הירדן. והערבים? הם כדרכם בקודש, נקטו בסרבנותם המסורתית ודרשו הקמת מדינה ערבית נטו, מן הים עד הירדן.
באחרונה עלה הרעיון מחדש. חוגים בשמאל ובקרב ההנהגה הפלשתינית, חברו יחד כדי לקדמו. סאיב עריקאת, הממונה על המו"מ עם ישראל מטועם הרש"פ, הזהיר באחרונה, כי אם לא תמומש תוכנית "שתי מדינות לשני העמים", יוותרו הפלשתינים על תביעתם למדינה פלשתינית ויתבעו מן העולם לפעול להפיכת כל המרחב שבין הים לירדן, למדינה דו-לאומית. מדינה שכל אחד מתושביה, יהודי או פלשתיני, יהיה בה אזרח שווה-זכויות (על חובות הם ידברו איתנו, מבחינתם, בפעם אחרת), לרבות בעל זכות בחירה למוסדותיה וזכות להיבחר לכל תפקיד ממלכתי בכיר בה – שר בממשלה (לרבות שר הביטחון והשר לביטחון פנים), ראש ממשלה, ולמה לא נשיא המדינה?
|
|
| כיצד נוכל להיענות לתביעה שבוודאי תבוא, למינוי אזרחים פלשתינים בתוך הפיקוד העליון של צה"ל, המוסד והשב"כ, וגם ב...דירקטוריון של הכור בדימונה? | |
|
|
|
ואולם, במדינות הדו או הרב-לאומיות בחלק ממרכיבי הגוש הקומוניסטי, לא הסתפקו בעצמאות המדינית והמשיכו את תהליך ההתפרקות. כך התפוררה תוך כדי אלימות רוויית דם ואש ותמרות עשן המדינה היוגוסלבית המלאכותית, אחרי 85 שנות קיום, ומרכיביה – סרביה, סלובניה (שכללה גם את קרואטיה) ומונטנגרו – התפרקו לשבע ישויות נפרדות: סלובניה, קרואטיה, בוסניה הרצגובינה, סרביה, מקדוניה, מונטנגרו וקוסובו.
וכך התפוררה ב-1993 צ'כוסלובקיה, מדינה מלאכותית שהוקמה גם היא, כמו יוגוסלביה, ב-1918, לשני מרכיביה – סלובקיה וצ'כיה. צ'כוסלובקיה, בשונה מיוגוסלביה, מעולם לא ראתה עצמה כמדינה אחת, משום ששני מרכיביה שמרו בקנאות על תודעתם הלאומית. היו אלה דווקא היהודים שטיפחו מורשת צ'כוסלובקית, עד כי נהגו באירופה להתבדח על-חשבונם: "הצ'כוסלובקים היחידים האמיתיים – הם היהודים".
באחרונה תוססות הרוחות בבלגיה, המדינה הדו-לאומית, המורכבת מפלמים וּוַאלונים, שנוסדה ב-1830 על בסיס רצונם של הפלמים והוואלונים להיפרד מהפרוטסטנטים בהולנד. באחרונה ניצחה בה, בבחירות הארציות, המפלגה הבדלנית הפלמית, התובעת לפרק את בלגיה לשתי ישויות נפרדות.
הדוגמה הבלגית צריכה ללמד לקח את מצדדי המדינה הרב-לאומית כאן ועכשיו: בעוד שבבלגיה מדובר בשני עמים בעלי דת משותפת (קתולית) ורקע היסטורי משותף, אך דוברי שפות שונות (הולנדית וצרפתית), הנה כאן במקומותינו מדובר בשתי ישויות בעלות שוֹנוּת קיצונית: דת, שפה, מנטליות, תרבות, תפיסות עולם, ומה לא? והלא הדברים קל וחומר: אם בבלגיה האיחוד הזה מתקשה להחזיק מעמד, כיצד יצלח כאן, כשתהומות השוני ומשקעי האיבה עמוקים הרבה יותר? וכיצד נוכל להיענות לתביעה שבוודאי תבוא, למינוי אזרחים פלשתינים בתוך הפיקוד העליון של צה"ל, המוסד והשב"כ, וגם ב...דירקטוריון של הכור בדימונה? או לחקיקת חוק שבות לפלשתינים, בדומה לחוק השבות ליהודים?
השורה התחתונה היא שאין כל סיבה לשחזר כאן את מה שלא צלח בלבנון, בברית-המועצות, ביוגוסלביה, בצ'כוסלובקיה ובבלגיה. חבל אפילו רק לחשוב על כך.
|
|
| האי הרגוע שהיה בית משותף לתושביו היוונים והטורקים, עבר מרחץ-דמים שהסתיים בביתורו לשתי ישויות עוינות – עצמאית-יוונית מזה וטורקית מזה, שביניהן גדר הפרדה בלתי עבירה | |
|
|
|
אלא שמסתבר שחזון המדינה הלאומית כבר נוסה בעולם הגדול, ונכשל לכל אורך הדרך. כמעט בכל מקום בו נוסה, הפכה הנוסחה הדו-לאומית מתכון לכישלון ולשחיטה הדדית, בבחינת יד איש באחיו. קחו למשל את שכנתנו מצפון, לבנון, שעל-פי חוקתה הינה מדינה דו-לאומית נוצרית-מוסלמית, עם עליונות נוצרית, שקובעה בחוקה וזכתה לערבות בינלאומית. החוקה הבטיחה שהנשיא והרמטכ"ל ובכירים אחרים יהיו נוצרים. אך הריבוי המוסלמי הגבוה חולל בה מהפך דמוגרפי וכל הסידור הבינעדתי נותר על הנייר בלבד. המדינה עברה מלחמת אזרחים נוצרית-מוסלמית עקובה מדם ולבסוף נכבשה בידי החיזבאללה המוסלמי רדיקלי. וממערב לנו – קפריסין. האי הרגוע שהיה בית משותף לתושביו היוונים והטורקים, עבר מרחץ-דמים שהסתיים בביתורו לשתי ישויות עוינות – עצמאית-יוונית מזה וטורקית מזה, שביניהן גדר הפרדה בלתי עבירה. קריסתן של מדינות דו-לאומיות באירופה, שברובן היו יצורים מלאכותיים, פרי קוניוקטורה צבאית ופוליטית, התרחשה עם נפילת הגוש הקומוניסטי. ברית המועצות, שהייתה מדינה רב-לאומית פאר אקסלנס, פדרציה של 15 רפובליקות, התפוררה לפרודות לאחר 70 שנות אחדות קומוניסטית. כל מדינות הלאום שהרכיבו אותה חזרו בשמחה למעמדן העצמאי שקדם לכיבוש הסובייטי.
|
|
|
משה ארנס. אתגר מדיני
|
|
|
|
| לזכותו ייאמר שבכל ימי כהונתו בממשלה פעל רבות, מטעמים לאומיים, לשילוב המיעוטים אזרחי המדינה במרקם החיים בישראל, טוען כי תוספת אוכלוסין של 1.5 מיליון מוסלמים מיו"ש לציבור האזרחים במדינה, תיצור אומנם אתגר, אך המדינה תוכל לעמוד בו | |
|
|
|
לצד הפלשתינים חותרים חוגי השמאל ההזוי, דוגמת אלה הקשורים לעטיניה של 'הקרן לישראל חדשה', הניזונה מכספים אנטישמיים אירופיים ואמריקניים (למשל 'קרן פורד' הנאלחת), להחלפת המדינה היהודית-דמוקרטית, שלטענתם אינה ממש דמוקרטית בשל יהדותה ובשל שליטתה על עם אחר "נטול זכויות פוליטיות", כלשונם, במדינה דו-לאומית, הקרויה בעגת השמאל 'מדינת כל אזרחיה'. המפתיע הוא שלרעיון המדינה הלאומית, שללא ספק תחסל את מדינת היהודים כפי שאנו מכירים אותה כיום, הצטרפו דווקא גורמים מן המחנה הלאומי הציוני. אולי מפני שהם רואים בעצם האחיזה בארץ ישראל השלמה, ובאיסור לסגת מרגב כלשהו מאדמתה, ערך חשוב יותר, אפילו מאשר עצם קיומה של מדינה יהודית-דמוקרטית – יהודית בצביונה! - בגבולות צרים יותר, שיעניקו מרחב טריטוריאלי למדינה פלשתינית. מן הסתם הם מחזיקים באימרת חז"ל, שלפיה מוטב ליהודי שידור בארץ ישראל בעיר שרובה גויים, מאשר בחו"ל בעיר שרובה יהודים. מי שמוביל את הרעיון בתוך המחנה הלאומי הציוני הוא השר לשעבר משה ארנס, מהוגי הדעות במחנה הלאומי, ועימו אנשי ימין מובהקים, כמו אורי אליצור מעופרה וח"כ ציפי חוטובלי מהליכוד. הם מאמינים כי הרעיון יאפשר לרבע את העיגול: גם לקיים את רעיון ארץ ישראל הבלתי מחולקת, וגם להסיר מעל עצמנו את הלחצים הבינלאומיים בנושא הפלשתיני. באחרונה פרסם ארנס מאמר שבו הוא מציע לאמץ את הרעיון של עריקאת (אם כי שמו אינו מוזכר במאמר): להחיל את הריבונות הישראלית על כל השטחים ולהעניק אזרחות ישראלית לכל הפלשתינים בשטחים, "תוך שילובם במרקם החברה הישראלית". ארנס, שלזכותו ייאמר שבכל ימי כהונתו בממשלה פעל רבות, מטעמים לאומיים, לשילוב המיעוטים אזרחי המדינה במרקם החיים בישראל, טוען כי תוספת אוכלוסין של 1.5 מיליון מוסלמים מיו"ש לציבור האזרחים במדינה, תיצור אומנם אתגר, אך המדינה תוכל לעמוד בו. "החלת הריבונות הישראלית על יו"ש, לא תביא, בניגוד לתחזיות הקודרות, לסופה של מדינת ישראל וגם לא לחיסול הדמוקרטיה בה", מבטיח ארנס, אבל תפתור סופית את 'הבעיה הפלשתינית' ותחסל את לחצי העולם האנטישמי מזה והשמאל הישראלי מזה, לשוויון זכויות לפלשתינים.
|
|
| תאריך:
|
07/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/07/2010
|
|
מנחם רהט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יהיו בה רק ערבים
|
7/07/10 13:52
|
|
|
|
2
|
|
ארז צ.
|
7/07/10 21:21
|
|
|
|
3
|
|
ד''ר אברהם שלום
|
7/07/10 21:34
|
|
|
|
4
|
|
צייקן
|
14/07/10 13:43
|
|
|
|
5
|
|
קורןנאוה טבריה
|
28/07/10 15:16
|
|
הציפיות של הפלשתינים והערבים מתוצאות הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובמה הן נמוכות. העולם הערבי מאוכזב מהנשיא האמריקני וסבור כי הוא שבוי בידי הלובי היהודי בארצות הברית.
|
|
|
|
|
חלום המכונית החשמלית, שתנוע בכבישי ישראל, עומד לקרום, סוף-סוף, עור וגידים. יהיה זה כאשר בעוד כשלושה חודשים תופעל, לראשונה בארץ, רשת הטענה מיוחדת עבורה ויוחל בעריכת הטסטים הדרושים להפעלתה. על המלאכה תנצח חברת "בטר פלייס", שיזמה מיזם עולמי בחיפוש אלטרנטיבי לנפט כמקור-אנרגיה. היא גם זו שתדאג לייבא את כלי הרכב האלה ולהפיק עבורם את החשמל הדרוש, כשהניסוי הראשוני אמור להתרכז ב-50 מכוניות ולהתנהל בחמש תחנות להחלפת סוללות.
|
|
|
|
|
כבר כתבתי רבות על ארגון שוברים שתיקה, בין השאר על הסיורים הקבועים שהם מעבירים ברחבי העיר חברון [ראה משמאל "שוברים שתיקה בחברון"]. הפעילות שלהם ענפה וחזקה, בזכות תזרים מזומנים שמגיע היישר מידיהן המזמינות של מדינות עוינות או כאלה שמנסות לכפות על מדינת ישראל את דעתן, באופן אנטי-דמוקרטי.
|
|
|
|
|
אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמתנהל בארץ הזו קמפיין גדול ויקר לשחרור גלעד שליט, אף שבמרבית משאלי דעת הקהל רוב הציבור אינם תומך בשחרורו "בכל מחיר" של החייל החטוף.
|
|
|
|
|
העור שלנו הוא בעצם האיבר החיצוני של הגוף שלנו והוא זה שעוטף את כל הגוף שלנו, מפריד בינינו לבין העולם ושומר את מה שבפנים בפנים ואת מה שבחוץ בחוץ. זהו איבר חיוני ביותר לשלמות התפקוד שלנו, שכן בלעדיו ההפרדה וההגנה שהוא מספק תיפגע וכתוצאה מכך יפגעו גם שאר מערכות הגוף.
|
|
|
|
|
