השאלה שיונית לוי התעלמה ממנה

ארגונומיה היא מדע רב תחומי המשלב ידע ברפואה, בהנדסה, בעיצוב ובקינזיולוגיה (תנועה). מדע הארגונומיה עוסק בקשרים בין האדם לסביבת עבודתו ולסביבת הפעילות היום יומית שלו, רואה באדם את המרכז ויוצרת סביבו את התנאים הפיסיקליים והמנטליים הטובים ביותר, לטיפוח הרגשתו ולשיפור תפקודו.

כשנבחרתי לכנסת בפעם הראשונה, נדהמתי. גיליתי שהרמה האינטלקטואלית של הדיונים שואפת לאפס, להוציא חריגים נדירים. הם היו מורכבים בעיקר מקלישאות חבוטות, שניתן היה לשמוע אותן גם בשפת-הים. ברוב זמן הדיונים הייתה המליאה כמעט ריקה. שפת רוב המשתתפים הייתה עילגת. ח"כים רבים השתתפו בהצבעות מבלי שהיה להם מושג על מה הם מצביעים, פשוט על-פי הוראות סיעותיהם.

עוד לא נרגעו הרוחות בכנסת בעניין הצטרפותה למשט הטורקי על השלכותיה ושלילת חלק מזכויותיה, וכבר ח"כ חנין זועבי הודיעה, "שאם יצא עוד משט לפריצת המצור על עזה היא תצטרף גם אליו". והיא לא היחידה מבין חברי כנסת הערביים שנוקטים בקו פעילות אנטי-ישראלית והופכים את כנסת ישראל לזירת התגוששות עוינת ובלתי-נסבלת קבל עם ועולם.

ככול שההווה עגום יותר וגורם לנו לחוסר ביטחון גדול יותר נעדיף להתעסק בעבר (נוסטלגיה, אירועים היסטוריים, ניסיונות להבין את ההווה על-פי העבר), או לחילופין לחלום על העתיד, גם זה הרחוק מאוד.

התבטאויותיו של נתניהו בחודשים האחרונים סביב תהליך השלום הישראלי-פלשתיני אינן יכולות שלא לעורר תמיהה. נתניהו נשמע כמי שיוצא מגדרו כדי להביא לפתיחת משא-ומתן ישיר עם הפלשתינים בהקדם האפשרי. על-פי הבהרותיו המדובר במשא-ומתן אינטנסיבי, לקראת הסדר כולל (נתניהו מבהיר כי שיטת 'ההסדר בשלבים' נכשלה ולא תחודש). אליבא ד'נתניהו, המצב במזרח התיכון 'נזיל' מאוד. עתידן של מדינות מפתח כמו אירן, טורקיה ומצרים, לא ברור. זוהי, אפוא, כך הדגיש, 'שעת כושר' להגיע להסדר. על הפלשתינים, הדגיש נתניהו, לחדול מן האמונה/אשליה שגורם חיצוני, כלומר ארצות הברית, יביא לידיהם הסדר מן המוכן. אין תחליף למשא-ומתן ישיר ישראלי-פלשתיני.