התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. כל היורדים מהאוטובוסים ממהרים להיכנס אל התחנה, להתחיל את יומם. התחנה, כידוע, נראית זוועה. מלאה בזרים וממחישה - כמעט כמו התחנה הישנה - את הבעיה שיש בישראל בכלל ובדרום-תל אביב בפרט, עם הזרים - אלו שהגיעו הנה באישור, אלו שהסתננו ואלו שמוגדרים כפליטים.
התורים בכניסה מלאים באנשים המחכים לבדיקה הביטחונית השגרתית על-מנת להיכנס. הכניסה היא הכניסה של היורדים מהאוטובוסים המגיעים מחוץ לעיר. רק איש ביטחון אחד עומד בכניסה הזו. הכניסה הזו היא הכניסה השנייה, ומי שהגיע אליה ניסה להימנע מן התור הארוך-כבר-ממילא בכניסה הראשונה.
ישראלים ידועים כ"נדחפים". הסדר בתור הזה אינו שונה מכל תור אחר, הוא אינו קיים. בסוף, הרי כולנו ניכנס. גם אני איני בוחל באמצעים ונכנס מהצד. אם אין תור ישר, אז אין תור ישר. אין לי תיק, כך שהבדיקה שלי לא תארך זמן רב ממילא. לפניי עומדת אישה אסייתית, אולי פיליפינית. נראה שהיא לחוצה מאוד או שהפנימה את המנטליות הישראלית ומנסה אף היא להידחף.
מאחוריי ומצדדיי עומדים עוד אנשים. כולם נשמעים לחוצים. החום לא עוזר. אני אומנם ממהר, אך אין סיבה של ממש להידחף, לא בעיניי בכל אופן. את חוט מחשבותיי קוטעת דחיפה חזקה משמאל. אותה האישה נדחפת לעברי בחוזקה. איש צעיר, באמצע שנות העשרים, דוחף אותה בניסיון להיבדק לפניה. האישה זועמת: "מה נראה לך שאתה עושה?", היא שואלת בעברית עם מבטא קל. "מה, זה בגלל שאני פיליפינית?!".
האירוע הקטן הזה נתן לי נקודת מבט שונה על כל מה שהולך כאן. האמירה של אותה אישה הייתה משונה. האם העובדים הזרים מרגישים רדופים כל העת? למה הם צריכים את ההרגשה הזאת, את הפחד הזה שיבוא יום והם ייתפסו ויוחזרו אחר כבוד אל מדינותיהם, כפי שהייתי מצפה מכל ישראלי שעובד בארץ אחרת שיעשה. האם החלטת הממשלה גורמת לאנשים אלו לחשוב כי הם באמת רדופים על-רקע גזעני, הרי אותו איש אינו בהכרח בעד ההחלטה על החזרת הילדים אל מדינות הוריהם. יכול להיות שהוא פשוט ממהר, והיא הפילה עליו את תיק ה"גזענות"?
אני לא בעד השארת הילדים או הוריהם כאן. אני יודע שלא כל מי שנולד לו ילד במהלך היותו עובד זר חוקי או בלתי חוקי אשם בכך. ברור לי כי המדינה היא זו שיצרה את המצב הזה בחוקים משונים שאיפשרו לעוד ועוד
עובדים זרים להגיע הנה, כשכבר היו פה כבר רבים לפניהם שלא עזבו את המדינה - אבל חשוב לזכור גם בהחלטה כזאת לשמור על צלם אנוש. זה מתחיל בסדר בתור ונגמר בשימוש בכרטיס הגעזנות, וזה לא צריך להיות ככה. השמירה על הסדר תקצר לכולם את התור, אז תנו כבוד, כי גרים הייתם בארץ מצרים...
