|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בקשת סליחה מהבדואי העקור מכפרו (ב')
|
אני מבקש סליחה מד"ר אבו-פריח, מתושבי אל-עראקיב ומכל הבדואים, שבמזיד נרקמת תוכנית המנסה לגרום להם לנטוש את אדמתם
|
|
|
|
|
|
"עליהום" נגד הבדואים
|
|
עוואד אבו פריח
|
|
למה טוענים ש"הנגב הלך?" למה להפחיד את דעת הקהל? ולמה עכשיו? כי הבדואים התחילו להפגין בתל אביב? כי מתנהלים סוף-סוף בבתי המשפט דיונים מאתגרים בנוגע לזכויות הבדואים בקרקע? כי רוצים להרתיע שופטים כדי שלא יפסקו חלילה לבדואי בעלות על אדמתו?
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
קבוצת אמנים הנמנים עם "גרילת תרבות" ואנוכי סיירנו עם ד"ר עוואד אבו פריח בין חורבות הבתים של הכפר אל-עראקיב. ליד כל בית הרוס, תחת השמש הקופחת ויריעות בד רעועות, בונות מחדש את חייהן משפחות בדואיות. עד לכתיבת שורות אלו, ארבע פעמים נהרס הכפר, וארבע פעמים חוזרות המשפחות לבנות את חייהן מחדש. המבנה המוצל היחיד שלא נהרס, ובו מתנהלים עיקר החיים, הוא הסככה בבית הקברות.
השררה של מינהל מקרקעי ישראל לא הציבה גבולות למידת הזוהמה הברוטאלית שלה, כאשר היא מתירה באל-עראקיב רשות לחיים להתנהל רק בתחום בתי המתים. כל פחון, אוהל, סוכה ובוודאי כל בית, שהוקמו כמטחווי קשת מבתי המתים, מהווים עבירה על החוק.
את האירוע התרבותי ערכנו בסוכה שבבית הקברות. אין ניגוד יותר קשה בין המשמעות של השם אל-עראקיב ובין אירוע אמנותי בצילם של המתים. משמעות השם "אל-עראקיב" בערבית הוא הגבעות הנמתחות בין הנחלים. משמעות הנראית כמתאימה ביותר לטופוגרפיה של האזור, המשופע בנחלים ובגבעות עדינות ורכות. אך הרוך והעדנה של חיים לא נשקפו מהתפאורה הקודרת של גדמי עצי זית ועצי חרוב כרותים. דירי עזים ושובכי יונים מנופצים וערימות של בתים שהיו בהם פעם חיים.
הרוך והעדנה של החיים על הגבעות, הנמתחות בין ערוצי הנחלים, לא נשקפו מהתפאורה הקודרת של עשרות הסוכות והאוהלים שהוקמו בחופזה בפעם החמישית, בהם מצטופפות משפחות מרובות-ילדים. התפאורה אומנם הייתה קודרת, אבל שידרה לנו נחרצות של תושבים איתנים בדעתם ובנכונותם שהחיים יחזרו למקום.
למרות הבולדוזרים ולמרות הברוטאליות של שוטרים רעולי-פנים ללא תג מזהה שמנסים לגדוע את החיים באל-עראקיב, הבדואים לא ינטשו את ההתחייבות שלהם לאדמתם על פני הגבעות הנמתחות בין הנחלים. כל גבעה עוד תהיה שוקקת חיים - יוקמו בהן בתי ספר, מרפאות, תשתית לחשמל ולמים זורמים, יינטעו מחדש עצי-זית נושאי-פרי ועצי חרוב מצילים. אנשים יחזרו לבתיהם, עדרי צאן יחזרו לדירים ויונים יחזרו לשובכים.
לא הרחק מבית העלמין נמצא ביתו של ד"ר עוואד אבו פריח, שנולד בו בשנת 1962. בסמוך, ביתו של נורי אלעקבי, שנולד בו בשנת 1942. שניהם נולדו בבתים בהם נולדו האבא והסבא. אך הבתים האלו ידעו אינספור הריסות, כפי שידעו בתי כל כפר אל-עראקיב.
|
|
ד"ר עוואד אבו פריח, אני חש חובה לבקש ממך סליחה, מתושבי אל-עראקיב ומכל הבדואים, שבמזיד נרקמת תוכנית לצמצם את מקורות הפרנסה שלכם מחקלאות, ומבקשים לאלץ אתכם לצאת לעבוד כשכירי-יום בחוץ. לדרוש מרבים מכם לנטוש את אורח החיים הבדואי המסורתי. לנטוש את אדמתכם.
אני מבקש ממך סליחה, שמעלילים עליכם כי אתם משתלטים על כל אדמות הנגב, כאשר כל בקשותיכם מסתכמות בארבעה אחוזים משטחי הנגב, וזאת למרות שאתם, אזרחי מדינת ישראל, המהווים קרוב לשליש מתושבי הנגב.
ד"ר עוואד אבו פריח, אני מבקש ממך סליחה, שמדינתי לא השכילה לכבד את כל הטוב והיפה שיש בתרבותכם ובאורח החיים שלכם, ויצרה ניכור ואיבה, שאני מקווה כי עוד ניתן להתגבר עליהם. והייתי מוסיף שלמען שני העמים והעתיד המשותף חייבים להתגבר על הניכור והאיבה שהתעצמו בעקבות ההרס שזרעו הבולדוזרים של מינהל מקרקעי ישראל.
לשם כך חייבת ממשלת ישראל לאמץ את נקודת המוצא, לפיה יש בנגב מקום לכולם - ליהודים בקיבוצים, בחוות הבודדות, בערים ובמושבים. לבדואים יש מקום לחיים כעובדי אדמה בכפרים הממשיכים מסורת חיים מדורי דורות לצד רבים, שבחרו בנתיבים אקדמיים ובשלל מישורי חיים אחרים בערים.
|
|
| תאריך:
|
26/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/08/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
|
בקשת סליחה מהבדואי העקור מכפרו (ב')
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רפאל1
|
26/08/10 13:14
|
|
|
|
2
|
|
ישראלית
|
26/08/10 13:25
|
|
|
|
3
|
|
מורה נבוכים
|
26/08/10 13:43
|
|
|
|
4
|
|
שלתיאל בןקנז
|
26/08/10 13:52
|
|
|
|
5
|
|
משה ויסקונסין
|
26/08/10 14:09
|
|
|
|
6
|
|
שרוליקו
|
26/08/10 14:36
|
|
|
|
7
|
|
dodel
|
26/08/10 14:46
|
|
|
|
8
|
|
סליחה משלם משכנתא
|
26/08/10 15:37
|
|
|
|
9
|
|
שם
|
26/08/10 16:25
|
|
|
|
10
|
|
שם
|
26/08/10 16:40
|
|
|
|
|
|
שם =שם
|
26/08/10 19:02
|
|
|
|
|
|
שם
|
26/08/10 19:22
|
|
|
|
11
|
|
עוד הונגרי
|
26/08/10 16:43
|
|
|
|
12
|
|
ניצן אביב
|
26/08/10 16:56
|
|
|
|
|
|
שם
|
26/08/10 19:28
|
|
|
|
13
|
|
בנימין ר.
|
26/08/10 16:59
|
|
|
|
14
|
|
בנימין ר.
|
26/08/10 17:08
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
26/08/10 17:53
|
|
|
|
15
|
|
נגבה כהן
|
26/08/10 17:33
|
|
|
|
|
|
שם
|
26/08/10 17:58
|
|
|
|
16
|
|
נגבה כהן
|
26/08/10 17:40
|
|
|
|
17
|
|
ישראל הלוי
|
26/08/10 18:15
|
|
|
|
|
|
שם
|
26/08/10 18:27
|
|
|
|
|
|
שם +שם
|
26/08/10 19:57
|
|
|
|
|
|
שם
|
26/08/10 23:02
|
|
|
|
|
|
איתן ק.
|
26/08/10 20:55
|
|
|
|
|
|
צבי גלברד
|
26/08/10 21:25
|
|
|
|
|
|
ידידיה אבן חן
|
27/08/10 10:40
|
|
|
|
|
|
שם
|
27/08/10 13:10
|
|
|
|
|
|
שם
|
26/08/10 23:28
|
|
|
|
18
|
|
יוסף שמואלי
|
26/08/10 18:34
|
|
|
|
19
|
|
עמי ב.
|
26/08/10 18:42
|
|
|
|
|
|
שם
|
26/08/10 23:36
|
|
|
|
20
|
|
תלמידים בספיר
|
26/08/10 19:33
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
26/08/10 19:57
|
|
|
|
|
|
ידידיה .
|
27/08/10 10:23
|
|
|
|
|
|
שם
|
27/08/10 13:24
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
28/08/10 17:34
|
|
|
|
|
|
אלישמע
|
28/08/10 17:28
|
|
|
|
21
|
|
אלישמע
|
28/08/10 15:43
|
|
מספר כותבי מאמרים ב"על צד שמאל", פועלים במאמץ מרוכז לכיבוש היעד: "אל-עראקיב". אולי הם רואים בו כעמדה קדמית במאבק להפקעת הנגב מישראל. זכותם של הבדואים לבנות בתים ויישובים. אבל התביעות העצומות אינן מוצדקות. אני מתקומם נגד הטענות שלהם כי הן משוללות כל יסוד. מדובר בתביעות המייצגות פחות מ-80 אלף בדואים על יותר מחצי מיליון דונם, יותר מפי ארבעה מגוש דן או פי שניים מרצועת עזה. "פסיקת חלימה" משנות ה-70 קבעה שאין בסיס משפטי, גם על-פי החוק העותומאני, לתביעות אלה. לכן הבדואים ותומכיהם המתינו 40 שנה לשעת כושר, וכעת הם מחדשים את תביעותיהם, כאשר התקשורת אוהדת את הבדואים ה"מקופחים", ובית המשפט "קשוב" יותר לערבים.
|
|
|
|
|
פרשת השבוע, פרשת "כי תבוא", המונה קכ"ב פסוקים, כוללת שש מצוות. שלוש מצוות עשה, שהן: מצוות הביכורים (הבאה + קריאה), מצוות וידוי מעשר והמצווה להידמות בדרכי ה' הטובות והישרות; ושלוש מצוות לא תעשה, שהן: מצוות לא לאכול מעשר שני באנינות, מצוות לא לאכול מעשר שני בטומאה והמצווה שלא להוציא דמי מעשר שני על דברים שלא קשורים באכילה ובשתייה. דווקא בימים אשר לצערנו הרב מתייחדים באיבוד סבלנות כלפי הזולת, וחוסר פרגון משווע במוסדות ציבור כלפי האזרח, ולמותר לציין במערכות היחסים הבין-אישיים (במשפחה, בקהילה) - חושבני שיש ללמוד, ללמד, להדגיש, להעצים, להפנים וליישם "הלכה למעשה" את מצוות הביכורים, מצווה המלמדת את הערך המוסף שיש בהכרת הטוב, באמירת התודה.
|
|
|
|
|
חלם הרחוקה הייתה ידועה בעולם בזכות חכמיה המופלגים, אך למרות חוכמתם הרבה היו החלמאים עניים בני עניים וחיו מהיד לפה. בנוסף למחסור החמור במים שממנו סבלו החלמאים לאורך שנים, חסרו להם גם אוצרות-טבע חיוניים, כמו חומרים דליקים למיניהם, כדי שיוכלו לחמם את בתיהם ולהניע את גלגלי המפעלים שבהם ייצרו דברי סדקית ותשמישי קדושה.
|
|
|
|
|
אי-נוחות, כעס מאופק ותמיהה - אלו התחושות שחשתי כשראיתי את ההפקה המעיקה והפנים הקורנות של הנשיא שמעון פרס במסיבת יום ההולדת שהפיקו לכבודו באולם תיאטרון הקאמרי (20.8.10). בין אמן אחד לאחר/ים שמענו דברי חנופה לאיש שהצליח להערים על כווולם ולהגיע לפסגת הכבוד.
|
|
|
|
|
לקראת סוף נאומו הגדול, נאום פרידה שנמשך חודש תמים, פונה משה לעם ישראל ואומר: "היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך". הדברים נאמרים 40 שנה לאחר יציאת מצרים ומתן תורה, שהם האירועים המכוננים בהפיכתה של משפחת יעקב לעם היהודי. מדוע, אם כן, מציין משה דווקא את אותו יום - בתחילת חודש אדר, ימים אחדים לפני פטירתו - כיום בו הפך ישראל לעם?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
"לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות" - מתוך מנשר ניצולי השואה
|
|
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
|
|
מיכאל דבורין
זה לא לעניין להאשים את הרמטכ"ל. נתניהו הוא ראש הממשלה והוא מוביל את זה. צריך להפסיק את המשחקים בעניין הזה  הייתכן שסינוואר מביס את נתניהו פעם אחר פעם מאז עסקת שליט? לדמיין את סינו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
