מצעד האח"מים האינסופי, בראשם ראש הממשלה ונשיאי מדינה לשעבר, שכתבו מכתבים לשופטי
צחי הנגבי עם דברי זכות עליו -מכתבים ש"הודלפו" לתקשורת- היו מסע יחצני מתוכנן ומתוזמן היטב. מטרתו, להשכיח מאיתנו, הציבור הרחב, את ה'מעידה הקלה' של השר לשעבר, שבהיותו שר בישראל העיד עדות שקר בבית המשפט.
פעם, לא מזמן, התפטר פה ראש ממשלה, כי התגלה שאשתו החזיקה בחשבון מט"ח האסור על-פי החוק. כיום, עדות שקר על-מנת להטות משפט צדק היא רק 'מעידה קלה' ואך לגיטימי הוא לקרוא את גדולי המדינה לדגל כדי להשכיחה. פני הדור כפני הכלב. אבל בעצם למה לא? הרי היום הכול מותר.
מתנהל כיום קמפיין יחצ"ני אחר, חצוף ומרושע, של יועצי התקשורת של
אהוד אולמרט המנסים בכל דרך "להכשיר את השרץ" ולהשכיח את חטאיו שעליהם הוא עומד לדין. לצורך כך הם החליטו, גם פה בתזמון מתואם ומתוכנן היטב, לפגוע באחד הפוליטיקאים הכי פחות פופולריים כיום במדינת ישראל,
אהוד ברק, וכך להסיט את האש מהמעשים הנפשעים בהם מואשם הלקוח שלהם. אם אהוד אולמרט, הצדיק הגדול שאולץ להתפטר בשל חשדות על קבלת שוחד יוצא ומשתלח מעל דפי העיתונות במי שהיה שר הביטחון שלו (שכיום הוא שר הביטחון של כולנו) ומציג אותו כחדל אישים, הססן ונרגן ומציג את שותפיו השרים כטיפשים וריקים ורק הוא עצמו הוא בחזקת החכם הגדול, אם אחד כזה היה ראש ממשלה, אז על מה כי נלין ולא נבקש? כולנו מרחמים על "צדיק" קטן בהרבה ממנו, צחי הנגבי.
