|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
המושב הטמפלרית שרונה בקריה, תל אביב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
שרונה: עטרה חוזרת ליושנה
|
|
שרידיה של המושבה הטמפלרית, משלהי המאה ה-19, הידועה כיום כ"קריה", ישוחזרו במתחם תיירותי חדש, שיהפוך לפנינת החן של תל אביב
|
|
על חורבותיה של מושבת הטמפלרים החקלאית שרונה, משלהי המאה ה-19, הידועה כיום כ"קריה" של תל אביב, יצוץ בעוד כשנה מתחם תיירותי אקסקלוסיבי, האמור להפיח בה רוח-חיים חדשה.
מתחם שרונה, במהדורתו המודרנית, יסוב סביב 33 מבנים לשימור של הטמפלרים - שרידים אחרונים של בתים מסוגננים, שהקנו לשכונה את הדרה. על-פי התחזיות, תהפוך שרונה החדשה למוקד עלייה לרגל להמוני מבקרים ותהיה, ככל הנראה, מרכז הבילוי המרכזי והאטרקטיבי של עיר שוקקת-חיים. יהיו בה רובעים לאירועים מרכזיים, למוזיקה, לתרבות, להקרנת סרטים ולהעלאת הצגות, וגם רובע ירוק, ובו מדשאה רחבת-ידיים; ורובע של יקב ומזקקה. המתחם יכלול גלריות, מוזיאון, בית-בד, מסעדות, בתי-קפה וברים, בית-מלון, בית-ספר לבישול ולאפייה, פקולטה לעיצוב-מבנים, 70 בתי-עסק וחניון ענק, בן 1,500 מקומות-חניה.
|
|
|
|
|
[צילום: יח"צ עיריית ת"א]
|
|
|
בתמונה: בית החרושת לייצור מרצפות ולבנים של הטמפלרי הוגו וילנד
|
| ▪ ▪ ▪ |
באביב 1873 הגיע מספר המתיישבים בשרונה ל-80, ושנים אחדות בלבד לאחר מכן כבר הגיע מספרם ל-269 נפש. לאורך רחובה הראשי של השכונה (היום רחוב אלעזר) נבנו בתים מוקפים בגינות, בעוד שהשדות נמצאו מעברם. בצומת, מה שידוע כיום כרחוב קפלן, נבנה בית הספר השכונתי, ששימש גם כרובע קהילתי ואף הוקם בו בית-עם מלבני-בטון מעוטרות, שיוצרו בבית החרושת הטמפלרי המקומי.
רוב התושבים עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול גפנים, פרדסים ותפוחי-אדמה, בעוד היתר עסקו במלאכה ובשירותים. המתיישבים הכניסו שיטות-עיבוד מתקדמות, שלא היו ידועות עד אז בארץ: השקיה בצינורות, שימוש בדשן ובמיכון חקלאי, במשדדה, במכונות-דיש וקציר ובמשאבה לשאיבת מים ממעמקי האדמה. במושב היו גם יקב, מזקקה ובית-בד, שאת תוצרתו שיווקו אף מחוץ למושבה.
במלחמת העולם השנייה הקיץ הקץ על מושבת הטמפלרים, כאשר אלה גורשו ממנה חזרה לגרמניה. את מקומם תפס לצרכיו הממשל הבריטי, עד להקמת המדינה, ואז עבר הפיקוד לידיה של מדינת ישראל.
|
|
מוצאם של הטמפלרים, שהקימו את שרונה, מהעיר וירטמברג שבגרמניה, ועל-פי אמונתם, רק ישוב חקלאי בארץ הקודש הוא שיזרז את ביאת המשיח. וכך, בשנת 1871, הונחה אבן הפינה לבניין הראשון במושבה הטמפלרית של תל אביב, שיועדה על-ידי מתיישביה כמושבה חקלאית לכל דבר.
בתחילת 1872 עלו על הקרקע שתי המשפחות הטמפלריות הראשונות, כשעוד באותה שנה הסתיימה בנייתם של שבעת בתיה הראשונים. בשל מחלת הקדחת, שגבתה את חייהם של עשרות מתושביה, ניטעו בשכונה עצי אקליפטוס, שסייעו בייבוש הביצות, ורק אז נבלמה המגיפה.
|
|
|
|
|
[צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
בתמונה: חברי הפועל המזרחי מטפחים חקלאות בשרונה
|
| ▪ ▪ ▪ |
|
|
|
חקלאות מתקדמת [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
|
|
מתיישב חורש שדה לגידולים חקלאיים [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
|
|
ילדי שרונה משחקים בחצר בית-ספרם [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
|
| תאריך:
|
16/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
16/11/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מקסים.
|
16/11/10 10:08
|
|
|
|
|
|
humanape
|
16/11/10 16:16
|
|
|
|
2
|
|
שולמית ק.
|
17/11/10 07:59
|
|
סוחרים חרוצים הדואגים לפרנסתם והמצויים בעניינים. סוחרים ה(לא)-יודעים מה טוב עבורם, כבר מתכוננים לחג הקרב ובא. אין כוונתי, לצערי, לחנוכה. חג המולד מביא עימו הרבה מזכרות קטנות, כדורים צבעוניים נוצצים, עצי אשוח קטנים, גמדים שמנים ומכוערים עם כובע אדום ופרווה, וכן גרביים להכיל את כל המתנות. אתם מביטים בדוכני המכירה ורואים סביבונים צבעוניים וחנוכיות יפהפיות ליד כדורים, גרביים, גמדים קלאוסיים וצלבים מעוטרים ל"ע.
|
|
|
|
|
הדוח החמור והמדהים שמפרסם (יום ב', 15.11.10) מבקר המדינה על השחיתות בקופת חולים מאוחדת, מצריך מסקנות אישיות. אי-אפשר לעבור עליו לסדר היום, בייחוד כאשר קופת חולים מאוחדת מספקת שירותי בריאות לקרוב למיליון מאזרחי ישראל. העצוב והמדאיג ביותר הוא שהמנכ"לים צועדים בראש הרשימה הלא-מכובדת של מעשים שלא יעשו.
|
|
|
|
|
אריאל איננה יורדת מן הכותרות והחלטנו לנסוע לראות איך היא נראית. "היית פעם באריאל?", שאלתי את הנכד. "כן", השיב וציחקק. "כשהייתי בקבוצת כדורסל ילדים, נסענו לשחק גם באריאל. כל מה שאני זוכר זה שלט 'ברוכים הבאים למדינת ישראל', שראינו בכניסה לעיר".
|
|
|
|
|
אתחיל מהסוף - רציתי שפרשת צחי הנגבי תסתיים בגזר-דין שישאיר אותו בפוליטיקה. כששמעתי שהקלון יחייב אותו ללכת, חשתי אכזבה. כדרכן של אכזבות, זאת הגיעה אלי עם תאריך תפוגה של יומיים. אחרי שהתפוגגה, הגיעו השאלות. מי הרוויח, מי הפסיד.
|
|
|
|
|
השלד של הסיפור מבית מדרשו של אוסקר ויילד ידוע: לכל דבר יש מחיר. הממשל האמריקני קונה מישראל הקפאת בנייה למשך שלושה חודשים בתמורה לשלושים מטוסים. העסקה מפתה ומעוורת את עיני הנושאים והנותנים בישראל. ככלות הכל, מה הם תשעים ימים שיחלפו כלא היו לעומת עשרים מטוסי F-35 שתוחלת חייהם להגנת שמי ישראל ארוכים בהרבה? ואכן, לוּ היה מדובר אך ורק מן הבחינה העסקית, התמונה ברורה ומורה על הכיוון הנכון להסכים לה, אלא שלא ב"ביזנס" גרידא עסקינן.
|
|
|
|
|
