בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
חוסני מובארק מצביע (28.11.10) [צילום: AP]
|
|
|
הבחירות במצרים - מלחמה באיסלאם הקיצוני
|
הנשיא חוסני מובארק נחוש למנוע כל הישג מתנועת "האחים המוסלמים" בבחירות לפרלמנט המצרי ● ההערכות הן כי מפלגת השלטון תזכה ברוב מוחץ בבחירות ● מובארק ממשיך להכשיר את הקרקע לבחירתו מחדש כנשיא או בחירת בנו גמאל בבחירות לנשיאות בשנה הבאה
|
במצרים החלו הבחירות ל"מועצת העם", הבית התחתון של הפרלמנט. החלק השני של הבחירות יימשך בשבוע הבא. הבחירות הללו מתקיימות תוך כדי החלפת והטחת האשמות חריפה בין נציגי האופוזיציה לבין הממשלה, וביקורת קשה של ארגונים בינלאומיים לשמירה על זכויות האדם, על כך ששלטונות מצרים אינם מאפשרים להם פיקוח מלא על מהלך הבחירות. לפני כמה שבועות התקיימו בירדן הבחירות לפרלמנט, תנועת "האחים המוסלמים" החרימה אותן וטענה שהן מזויפות. הדמוקרטיה המלאה אינה נחלתם של המשטרים הערביים. במקרה הזה של הבחירות לפרלמנט במצרים, יש חשיבות גדולה לתוצאות, מכיוון שהן מהוות מעין "הקדמה" לבחירות לנשיאות ב-2011. ההערכה הרווחת במדינות ערב היא כי מפלגת השלטון הנקראת "המפלגה הדמוקרטית הלאומית" תזכה ברוב בפרלמנט. הבעיה של מנגנוני הביטחון המצריים היא כיצד לצמצם את כוחה של תנועת "האחים המוסלמים" ולא לאפשר לה לחזור על הישגה בבחירות לפרלמנט לפני חמש שנים, שבהן קיבלה 88 מושבים מתוך 454 המושבים בפרלמנט. יותר מאלף פעילים של התנועה נעצרו בימים האחרונים על-ידי מנגנוני הביטחון המצרים. השלטון מצר, בשיטות מתוחכמות, את צעדיהם של אמצעי התקשורת מלסקר את הבחירות, והוא נחוש למנוע ולו את ההישג הקטן ביותר מתנועת "האחים המוסלמים". משפחת מובארק ממשיכה לשמור על עמימות בכל הנוגע לכוונות האב והבן להתמודד בבחירות לנשיאות בשנה הבאה. אולם כדאי לשים לב להצהרה האחרונה של גמאל מובארק בנושא זה, שנתפש במערב ובמדינות ערב כ"יורש" הפוטנציאלי של אביו בתפקיד הנשיא. בידיעה שפרסם העיתון המצרי הרשמי "אל-אהרם" צוטט גמאל מובארק, אחד מראשי המפלגה הדמוקרטית הלאומית, במילים הבאות: "אין לי שאיפות אישיות הקשורות לנשיאות למרות מה שחולף בראשם של האנשים". והוא הוסיף: "כל רצוני הוא לסייע למפלגה ולמדינה לעשות את השינוי. אני רוצה לעזור למועמד לנשיאות לבצע את תוכניותיו". רבים במצרים רואים בהצהרה הזו של הבן רמז עבה לכך שאביו מחמד חוסני מובארק עומד להכריז בקרוב על כוונתו להתמודד פעם נוספת בבחירות לנשיאות בשנה הבאה. פרשנים במצרים מעריכים כי ארגוני האופוזיציה האחרים הם שירוויחו מהעימות בין מפלגת השלטון לבין תנועת "האחים המוסלמים". מדובר במפלגות "אל-וופד", "אל-תג'מוע", "אל-ע'ד" והנאצריסטים. הייצוג שלהן בפרלמנט הוא קטן ומסתכם בכמה מושבים בלבד. צפוי כי הן יגבירו את כוחן על-חשבון תנועת "האחים המוסלמים". תנועת "האחים המוסלמים" מנסה להתחכם ומריצה את מועמדיה בבחירות כמועמדים עצמאיים, וסביר להניח כי גם אם ייבחרו - הם ייפסלו בטענה כי הם משתייכים לארגון בלתי חוקי. הסכנה בכך היא שבהיעדר ייצוג משמעותי בפרלמנט, עלולה תנועת "האחים המוסלמים" לפנות לדרך האלימות והטרור. הנציגות שהייתה לה בפרלמנט עד כה הייתה מעין "שסתום לשחרור לחצים". המשך דיכוי התנועה הזו בידי שלטונות מצרים וחסימת דרכה לנציגות נבחרת בפרלמנט, יחזק את האגף הניצי שבה לפנות לדרך של עימות אלים עם השלטון. אבל הנשיא מובארק לא מוכן להסתכן. הדוגמה הבולטת ביותר שמפחידה אותו היא ניצחון תנועת החמאס, שהיא תנועת הבת של "האחים המוסלמים", בבחירות לפרלמנט הפלשתיני ב-2006. מיד לאחר מכן היא השתלטה על רצועת עזה בהפיכה צבאית. ומנסה גם להשתלט על הגדה המערבית באותו האופן. בשלב הראשון של הבחירות לפרלמנט משתתפים כ-40 מיליון בעלי זכות בחירה. ההערכות במצרים הן כי שיעור ההצבעה יהיה נמוך וכי מפלגת השלטון תזכה בכשלושת רבעי המושבים בפרלמנט. המשך יציבות השלטון המצרי חשוב מאוד לישראל. כבר אתמול איימה תנועת "האחים המוסלמים" כי אם תנצח בבחירות היא תבטל את הסכם השלום עם ישראל. למרות היותה של התנועה הזו סונית, היא משתפת פעולה עם אירן השיעית ועם תנועת החמאס ברצועת עזה, ופועלת לערער את שלטונו של הנשיא מובארק. ניצחון מפלגת השלטון בבחירות לפרלמנט יכשיר את הדרך לניצחונה גם בבחירות לנשיאות בשנה הבאה, ופירוש הדבר כי הנשיא חוסני מובארק ייבחר לתקופת נשיאות נוספת אם יציג את מועמדותו או שבנו גמאל יהיה הנשיא הבא של מצרים. כל עוד משפחת מובארק מחזיקה ברסן השלטון, צפוי שהסכם השלום עם ישראל יישמר וכי תישמר גם היציבות השלטונית במצרים.
|
תאריך:
|
29/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
29/11/2010
|
|
יוני בן-מנחם
|
הבחירות במצרים - מלחמה באיסלאם הקיצוני
|
|
צלקות אוסלו וז'נבה עדיין מדממות וכבר יש להן תַּנָּאִים מזיקים אף יותר - יובל רבין ושותפו איש העסקים קובי הוברמן עומדים לחשוף בפני הציבור הישראלי את "יוזמת השלום הישראלית". לא פחות! סליחה, מי אתם? מי שׂמכם? על-פי הדין הישראלי אסור לכם להציג אפילו "יוזמת שלום" פרטית שיש בה מסירה של שטחים לריבונות אחרת, משום שאינכם בעליה הבלעדיים של המדינה הזאת. אז איך אתם מעזים להציג יוזמה "ישראלית"? נבחרתם על-ידי מישהו בישראל לייצג את ישראל? מי ייפה את כוחכם להציע מהלכים בשמי ובשם ירחמיאל פוזננסקי?
|
|
|
"פרשיית בר-לב" היא בלי ספק פרשייה עסיסית המעוררת את מיצי הסקרנות והמציצנות (פרשייה - כי היא לא מספיק חשובה להיקרא פרשה). אודה ואבוש - גם אני מצאתי בה עניין רב. התקשורת עסקה אומנם גם בספיחי הפרשייה - הזילות במעמדה של המשטרה, והחדירה חסרת התקדים לפרטיותם של גיבורי הפרשה. אך התקשורת התעלמה מספיח מסוכן שלה: כל עוד הפרשייה הזו בכותרות, אין כמעט מקום לעניינים אחרים. כתוצאה מכך, ידיעות בעלות ערך גיאו-אסטרטגי רב, אפילו מכריע, היכולות לשנות את המציאות המדינית-ביטחונית מן הקצה אל הקצה, נחבאות אל שולי החדשות, או נעדרות ממנה לחלוטין. וכך קרה שביום ה-25.11.10, בעוד כולם עוסקים בפרשייה, אמר רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, בביקורו בלבנון, ללא תיאום מוקדם עם עורכי החדשות, בין השאר: "אם ישראל תתקוף שוב את לבנון או רצועת עזה, טורקיה לא תשב בשקט".
|
|
|
אני, ככל הנראה, חריג בנוף הישראלי - מחד גיסא, אני נמנה בדעותיי על ה"שמאלנים". מאידך גיסא, אני תומך במשאל עם לאישור הסכם מדיני, אם יתקבל בממשלה. התייחסתי כבר בעבר לנושא זה. אף על-פי כן, החלטתי להוסיף מספר הערות בעקבות החוק שהתקבל בימים אלה בכנסת.
|
|
|
לפני כעשר שנים עמדנו בעמותת "ידיד" לפני הגשת עתירה לבג"צ נגד חברת הדיור התל אביבית "חלמיש". החברה החליטה לשלוח תושבת העיר שהחזיקה בתעודת זכאות לדיור ציבורי - לחולון השכנה. בדיקה שעשינו אז, מצאה שמדובר במדיניות מכוונת של עיריית תל אביב, שביקשה להקיא מקרבה אוכלוסייה חלשה שתהיה למעמסה על תקציבה של הרשות המקומית. גם חולון סירבה לקבל את האישה, באותם נימוקים ממש. העתירה לבג"צ נמנעה לאחר ש"חלמיש" הבינה את הבעיה הטמונה במדיניות שהוכתבה לה בידי הבעלים, עיריית תל אביב.
|
|
|
לאחרונה יצאו שלושה עיתונאים בכירים ומוערכים, בביקורת קשה נגד התקשורת. ביקורת מקצועית וציבורית פנימית של מִינִי חשבון-נפש גלוי ופומבי.
|
|
|
|