בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נדל"ן 2011 - "הפריצה למערב זה לא רק גז"
|
מדוע לא לבוא ליזמים כחלק מתנאי המכרז ולדרוש מהם "פיתוח סביבתי"? מדוע לדרוש דבר כזה רק מקבלני הבניין?
|
[צילום: המשרד לאיכות הסביבה]
|
|
|
|
|
ביום שבת האחרון, בעת מפגש חברים פנו אלי (מ.א.ד.מ) ובקשו ממני לכתוב כמה מילים על תחום הנדל"ן. כאחד שזה לא תחום התמחותו אך כתושב המדינה, אשר לא יכול להתעלם מהנושא ומנגד כאחד שהנושא התכנון בדגש האסטרטגי קרוב ללבו, ברצוני לשתף אתכם בהשקפתי. מספר עובדות 1. אוכלוסיית ישראל מעדיפה לגור באזור המרכז ולאורך החוף כ-70%. 2. גבולותיה הקרקעיים של ישראל פחות או יותר קבועים. 3. רצועת החוף לאורך הים התיכון מגיעה לכ-200 ק"מ, מתוכם כ-50 ק"מ מוקדשים לנמלים, תחנות כוח, מתקנים צבאיים, עתיקות וכו' , כלומר נשארו "נטו" כ-150 ק"מ. 4. אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של כ-2% לשנה (קצב לא קטן, גידול זה משמעו תוספת של כמיליון איש תוך שש שנים ! לא הרבה זמן - רק כ-2,000 ימים ולילות!) דרכי פתרון/פעולה אפשריים (דפ"א) 1. פיזור אוכלוסין - בקרקעות זמינות, לצדדים (גליל/נגב) ולגובה. 2. הרחבה לכיוון מערב - "כיבוש הים". בניתוח קצר זה - נעסוק בכיבוש הים. הידעתם? כ-40% משטחה של הולנד כוסה בעבר על-ידי הים? טחנות הרוח המפורסמות נועדו לשנע את המים מהחלקות המוצפות ולא לטחינת קמח! אורך החוף לאורך הים התיכון, ריכוז האוכלוסיה במרכז, מזג האוויר הנוח - מעלה את השאלה - בעצם, למה לא? הידיעה שהוספה של רצועה ברוחב של 650 מטר (לכל הדעות לא הרבה), יכולה להוסיף לנו שטח בגודל של כ-100,000 דונם, היא בלתי נתפסת. לשם המחשה גודל שטח זה - הוא פי 2 משטחה של תל אביב או פי 3 משטחה של פתח תקוה או פי 5 משטחה של חולון! תוסיפו לזה שמדובר יהיה בדונמים הכי יקרים במדינה, תקבלו עסק שבמחירי הנדל"ן הנוכחיים, לבטח יהיה גם כלכלי. לצרכי הצגת הנושא לקחתי את כל אורך החוף, אולם גם הרחבת רצועת החוף בעשירית מהאורך הכולל "נטו", (רק כ - 15 ק"מ) יכולה לחולל כאן מהפך אמיתי. האמת - זה פרויקט סופר לאומי, אך מדוע לא לקשור אותו עם זיכיונות הגז? במיוחד לאור העובדה שהמדינה מחלקת אותם בשפע לכל מי שממונו בידו? מדוע לא לבוא ליזמים כחלק מתנאי המכרז ולדרוש מהם "פיתוח סביבתי"? מדוע לדרוש דבר כזה רק מקבלני הבניין ? כיום זה נראה לנו מובן שכל קבלן אשר רוצה לבנות על שטח מסוים, חייב להקדיש שטח וממון לפיתוח האזור - מדוע לא לדרוש זאת גם מטייקוני הגז, כחלק מהעסקה?! רוצים זיכיון לשטח של 100 דונם - בבקשה, במידה ותמצאו גז אתם נדרשים לייבש שטח במכפיל 10 לדוגמא, כלומר 1,000 דונם. זו לא בושה - זו חובתנו האזרחית! הקישור לטייקוני הגז זו רק דוגמא, כמובן שניתן לצאת גם ביוזמות אחרות והן כמעט בלתי מוגבלות, אך - נדרשת מנהיגות, מיקוד ועשייה. כדאי ללמוד מהסינים בכל הקשור למיקוד ולעשייה אסטרטגית ארוכת טווח. כך או אחרת האלטרנטיבה לכבוש שטחי ים, היא אלטרנטיבה ראויה, אשר על הגורמים העוסקים בתחום לקחת אותה ולהתחיל ליישמה.
|
|
הכותב משמש כיועץ אסטרטגי לחברות בתחום מוצרי הצריכה. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות כמו הום סנטר ושופרסל.
|
|
תאריך:
|
04/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2011
|
|
יובל לובנשטיין
|
נדל"ן 2011 - "הפריצה למערב זה לא רק גז"
|
|
בעת הגשת תוכנית להיתר בנייה, שעניינה תוספת או שינוי לבניין קיים, התקנות הקובעות הן התקנות אשר חלות במועד הגשת ההיתר- לרבות תקנות הג"א ותקנות חישוב השטחים, ולא התקנות אשר היו בתוקף בעבר.
|
|
|
"הרבה יותר קל להכפיל מחזור הרכישות באתר שלך על-ידי הכפלת שיעור ההמרות באתרך מאשר הכפלת התנועה בו" - ג'ף אייזנברג, מחלוצי השיווק באינטרנט.
|
|
|
ביום ה' שעבר, ה-27 בינואר, היום שבו הכריז האו"ם על "יום הזיכרון לשואה", יום שאמור היה לעסוק בהפקת הלקחים מן השואה, ראה לנכון תיאטרון ה"יידישפיל" להעלות הצגה מוסיקלית בשפה שבמשך אלף שנים שימשה את הקהילה היהודית באירופה ואחר כך באמריקה. באמצעותה באו לידי ביטוי הרדיפות, הנדודים, התלאות, הכמיהות, התקוות, הצחוק והדמע, המצוקות של יום-יום, החגים והמועדים של היהודים משני עברי האוקיינוס. ההופעה הייתה בחזקת התרסה כלפי הנאצים. "לא הצלחתם לנתק את השרשרת. אנחנו כאן." וטוב שלפחות גורם אחד,ודווקא התיאטרון היידי בארץ התייחס באותו יום לתקומה, תקומה של הניצולים ועשייתם האדירה למען המדינה.
|
|
|
נחל בסקירת אירוע משפטי מתחום ליקויי הבנייה, ונבדוק מה ארע באחד מהתיקים הכי משפיעים על ענף זה אשר כמעט בכל כבת סיכומים מסתמכים עליו:
|
|
|
טוב, זה עוד לא קרה כמו שבאמת ציפינו, וכפי שבאמת היינו רוצים. אבל חייבים להודות: זה אף פעם לא היה כל-כך מרגש, מרטיט, עוצמתי, בכל הנוגע למאבק אמיתי לפירוק האנרכיה הציונית הגלובלית. העוצר הענק במצרים, מעורר מספר תהיות אך גם לא מעט גיחוך.
|
|
|
|