|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איסור העסקתם של עובדים זרים במשק-בית מתורץ, לשווא, ב"פגיעה בפרנסתם של עובדים ישראלים", שלא קיימים בכלל כאלטרנטיבה ● אז בטרם שרשות ההגירה תצא לקמפיין האכיפה המוגבר שלה - מן הראוי שתחשוף את העובדים הישראלים, שיוכלו למלא את מקומם של עמיתיהם הזרים ● אז איפה הם, לעזאזל, העובדים ההם?
|
|
מי יתפוס מקומם של העובדים הזרים? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
איסור העסקתם של עובדים זרים במשקי-בית ישראלים הוא, לכאורה, עבירה על החוק, אבל בפועל זו גזירה שהציבור מתקשה לעמוד בה. לאיסור הזה יש תירוץ כושל של "פגיעה בפרנסתם של עובדים ישראלים", שאינו אלא אחיזת-עיניים. המציאות בשטח מוכיחה כי העובדים הישראלים כלל אינם אלטרנטיבה ומישהו, שם למעלה, שגזר את הגזירה האומללה, חי מן הסתם בעננים. על פניו, עובד משק הבית הישראלי אינו מסוגל להתמודד אל מול העובד הזר, אם משום שאין לו מוסר-עבודה לשמו; אם משום שהוא נוהג לעשות את עבודתו כלאחר-יד; אם משום שהוא בא בתביעות מופרזות למעסיקו; אם משום השכר הגבוה שהוא מעז לתבוע ממנו; ואם משום שעל-פי הסטטיסטיקה הוא גם נוהג להעלים דברים מן הבית. העובדות בשטח מוכיחות כי העובד הזר לויאלי יותר, מסתפק בפחות, אינו בא בתביעות סוציאליות, ובשורה התחתונה גם עושה את עבודתו נאמנה. יותר משיש בדברים האלה כדי ללמד סנגוריה על העובד הזר, יש בהם התרסה חמורה כנגד העובד הישראלי, שלא רק מבקש לסחוט את מעסיקו, אלא גם גומל לו רעה תחת טובה. דברים בגו זו גם הסיבה, המובנת מאליה, שרבים וטובים נמנעים, במפורש, מהעסקתו של עובד ישראלי במשק הבית. עם החבורה הנכבדה הזאת נמנים רבבות מעסיקים, שאינם נרתעים מן הגזירה שנכפתה עליהם על-ידי החוק. הם פשוט מפרים אותה בנפש חפצה. וכאשר בין המפרים כלול גם היועץ המשפטי לממשלה, הרי שיש דברים בגו. אחרי ככלות הכל, היועץ, יהודה וינשטיין, הוא האיש האחרון שיהיה מוכן לעבור על החוק. חוברים לו, בין היתר, גם שר הביטחון אהוד ברק, הבדרן אלי יצפאן והדוגמנית מירי בוהדנה, שכבר נתפסו בעבר ב"קלקלתם". ובכל זאת מעדיפה, כהרגלה, רשות האוכלוסין וההגירה לעשות רוח. בעצם הימים האלה היא יוצאת במבצע-אכיפה ארצי מוגבר נגד העסקתם של העובדים הזרים במשק הבית. כנגד כל מי שיעבור על החוק היא מאיימת בכתב-אישום פלילי ובקנס שעלול להגיע עד ל-116,000 שקל. אלא שלפני שהיא מבקשת לערוך את מבצע ההפחדה המיותר שלה, מן הדין שמישהו, שם למעלה, ימצא את המוצא האלטרנטיבי הראוי. ובמטותא ממנו, שיואיל, לפחות, לגלות לכולנו היכן, באמת, מסתתרים אותם עובדים ישראלים, האמורים למלא, בנאמנות, את מקומם של עמיתיהם הזרים. |
| תאריך:
|
06/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
חייבים לתת צל"ש ליוזמי החוקים נגד ישראל היום ושלדון אדלסון. לא על שכל ישר, ודאי שלא על רוח דמוקרטית, אבל לפחות על יצירתיות. הם התחילו עם ההצעה לפיה רק אזרח ישראלי יוכל להיות בעלי עיתון, וכעת מציעים שעיתון עם יותר מ-40% תפוצה יחויב לגבות תשלום. חבל שהח"כים שלנו ו/או מי שמניע אותם לא מפעילים כזאת מחשבה בסוגיות קצת יותר חשובות, כגון עתיד החינוך או צמצום הפערים.
|
|
|
|
|
הודעתן של חברת נובל שבסיסה בטקסס, ביחד עם שותפותיה הישראליות, אודות מציאת שדה גז טבעי במעמקי הים בחופה הצפוני של ישראל מעלה, באופן די מפתיע, את המדינה לליגת העל של ספקי האנרגיה. על-פי הערכות מבוססות של המכון הגיאולוגי האמריקני, עתודות הגז הטבעי במאגר לוויתן ובמאגר תמר הסמוך לו הן כ-800 מיליארד מ"ק, בעוד שהצפי לכלל מזרח הים התיכון הוא מעל 6 טריליון מ"ק של גז ראוי להפקה מסחרית. הערכה סבירה, המבוססת על ניסיון מצטבר במאגרים מסוג זה, היא כי עתודות הגז של ישראל יעלו עד 1.6 טריליון מ”ק, בדומה לעתודות הגז של לוב ושל מצרים. בכך ניצבת ישראל ברשימת 25 הגדולות בתחום. השאלה - כיצד תוכל ישראל לממש כלכלית עתודות אלו.
|
|
|
|
|
כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - דיווי קרוקט והקריאה, "זכור את אלאמו!", יוסף טרומפלדור ומדיניות ההסברה, "מעיל רוח" ויחסי ציבור של התעשיה הביטחונית ויעקב עמידרור מול אנטישמיות צרופה
|
|
|
|
|
אתמול, או אולי היה זה שלשום, ראיתי את שר הביטחון שלנו מופיע בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום. החלטתי שהפעם, למרות שמזמן הפסקתי לנהוג כך, אנסה להקשיב לו ואולי אצליח סוף-סוף להבין לאן מובילים אותנו מנהיגינו.
|
|
|
|
|
לאחר כ-50 שנות שלטון זוגי בישראל - תם עידן. חלפה עברה לה התקופה שבה חשבו הישראלים כי הגה המדינה צריך להיות נתון תמיד בידי נהג ונהג-משנה המתחלפים ביניהם או מחלקים ביניהם את השלטון על-פי מפתח מסובך של אחוזות ונחלאות. צורת שלטון ישראלית ייחודית זאת סוכמה ב-2025 בסדרת הספרים הפופולרית בת שמונת הכרכים "עידן הזוגות". הכרכים הבודדים נקראו, בפשטות, על שם הזוגות עצמם: רבין-פרס, שמיר-פרס, שרון-אולמרט, נתניהו-ברק, סער-עיני, ארדן-יחימוביץ', אקוניס-פינס, חוטובלי-ולדן.
|
|
|
|
|
