בימים האחרונים דווח בכל כלי התקשורת על הצמיחה המפתיעה שנרשמה במשק ברבעון האחרון, אולם חשוב לציין כי לא כולם שותפים לחגיגה. בצילו של המשק הצומח, נאבקת על חייה התעשיה הקלאסית בישראל כאשר ברור לכל כי אם לא יעשה מעשה, חלקה הגדול לא יצליח לשרוד במאבק המחריף מול יבוא מתחרה או מיקור חוץ.
צמיחת המגזר התעשייתי מהווה מרכיב חשוב ביישום תוכנית "ישראל 2028" המציגה חזון לאומי לדירוג מדינת ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם במונחי תל"ג לנפש, תוך שיתוף כלל מגזרי האוכלוסיה בעשייה וברווחה. התעשיות הקלאסיות מהוות חלק נכבד מהמגזר התעשייתי, מכוח העבודה במדינת ישראל ומחזון ישראל 2028 ומערכת תעשיות קלאסיות יעילה ואיכותית הינה גורם חיוני ב"שרשרת האספקה" של תעשיות העילית.
קשה להתחמק מן השאלה המתבקשת מה סיכויי התעשיה הקלאסית הישראלית לנצח כיום, כאשר המשחק עבר למגרש הביתי של התעשיה הסינית. התשובה גלומה אולי בסיפור הצלחתה של התעשיה הקיבוצית, אשר הצליחה במקום בו כשלו כל היתר: כ-300 מפעלים, רובם באזורי פריפריה, מספקים כיום פרנסה לכ-33 אלף עובדים והיקף מכירות בשווי 40 מיליארד שקלים, מחציתו לייצוא.
נוסחת ההצלחה של התעשיה הקיבוצית, כמו זו של "תעשיות מופת קלאסיות" דוגמת שטראוס וישקר, חייבת וניתנת לשכפול ברמה הלאומית, תוך ניצול נכון של המנהיגות התעשייתית אותה ניתן למצוא בקרב כל העוסקים בתעשיה, במגזר היהודי והערבי, במרכז הארץ ובפריפריה.
מדינת ישראל מתעקשת להחמיץ את פוטנציאל המנהיגות הקיים בתעשיות הקלאסיות,אינה ממצה אותו וגורמת לכך שהשינוי ההכרחי אינו מגיע לכדי מימוש ברוב המפעלים המונים בממוצע כ-50 עובדים. על-מנת לקדם שינוי ולהבטיח את תרומתה ההכרחית של התעשיה הקלאסית למימוש יעדי "ישראל 2028" יש לחזור לראשית הדרך ולנתב את ההשקעה הנדרשת לכיוונן של התעשיות הקלאסיות הקטנות והבינוניות.
לפני שאלו תוכלנה לעשות שימוש בתקציבי מחקר ופיתוח, עליהן לרכוש את הכלים הבסיסיים להצלחה: יעילות תפעולית, כישורי שיווק ומכירה ומצוינות ניהולית. שינוי שכזה מחייב ליווי של חונכות איכותית שתסייע להנהלת המפעל במדידה והשוואה לעסקים דומים, גיבוש אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית, מימוש החלטות והטמעתן. לכן בד-בבד, על המדינה להניע תהליך של אינטגרציה לשילוב התוכניות הממשלתיות הפועלות ולמנות אינטגרטור שישמש כגורם יוזם לשדרוג המפעלים הקטנים.
כגורם המפתח מערכת קשרים ישירה בינם לבין גופי התמיכה הממלכתיים. כמשווק של הגופים שאינם מגיעים לבעלי המפעלים הקטנים כתוצאה מפערי גודל, שפה ותרבות ועוד. בנוסף, יש לחזק פעילותם של הגופים הקיימים על-ידי הגדלת התקציב והעלאת רף הצפיות מהם, ולקדם חינוך מקצועי איכותי, מסלולי הכשרת מנהלים וטיפוח הקשר בין התעשיה לאקדמיה.
עלינו מוטלת החובה להוציא את הביטוי האומלל "Low Tech" מהטרמינולוגיה המקצועית והציבורית כחלק מהמהלך להצבת רף צפיות גבוה לתעשיות הקלאסיות. עבודה מאומצת ומשולבת של כל הצדדים המעורבים תוביל לשינוי המיוחל.
