מערכת כיפת ברזל הופעלה בימים האחרונים והפילה שמונה או תשעה טילי גראד שנורו על באר שבע ואשקלון. ראש הממשלה והפרשן לענייני ביטחון שלו מופיעים על כל במה ומהללים ומשבחים את המערכת המעולה. קוטפים את התהילה.
מערכת התישבחות מקיפה את כל אמצעי התקשורת ויש כבר מי שעוסקים בחישובים אם הטילים היקרים של כיפת ברזל שווים את מחירם הגבוה בכך שמנעו פגיעות ברכוש ובנפש וכו' וכו'.
בצל, לעומת זאת, נמצא
עמיר פרץ, שכפה על צה"ל להזמין את כיפת ברזל - שר ביטחון אזרח, לא אחד שצמח מצה"ל. נשכחה כמעט לחלוטין העובדה, שצה"ל התנגד נמרצות להזמין את מערכת ההגנה הייחודית, שפותחה על-ידי רפאל ואלתא. באותה תקופה התקיים מסע לחצים קשים מצד המערכת הביטחונית נגד כיפת ברזל עד שהשר הכריח להזמין את המערכת, שהיום כל ילד מכיר את שמה והיא מהווה פתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח בכל תנאי מזג אויר.
גם
מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, מתח ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון לגבי התהליך הבלתי תקין של קבלת ההחלטות שהביאו לפיתוח ישראלי שעדיין אין כמוהו בעולם.
ב-2009, לאחר שהושלם פיתוח המערכת, צה"ל לא היה מוכן להקציב לה מימון. מבחינה זו, צה"ל לא שינה את עמדותיו גם היום.
אחרי שהזמינו את מערכת כיפת ברזל ויוצרו שתי סוללות, הן אופסנו אי שם. כל הדרישות של ראשי ערים ויישובים באזור עוטף עזה נדחו על-ידי צמרת הצבא בגיבוי שר הביטחון. בתחילה היו הנימוקים (ואולי תירוצים) שהמערכת עברה רק בדיקה נסיונית ויש לערוך עוד בדיקות לפני שיכניסו אותה לשימוש מבצעי. אחר כך נשמעו רמיזות, שיש רק מעט מערכות והן נועדו לשמור על בסיסי צה"ל ושדות התעופה של חיל האוויר החיוניים.
המקור של "נימוקים" אלה היה מאותם גורמים, שבתחילה התנגדו בתקיפות רבה להזמנת המערכת. מאחרי אותם "גורמים" מתנגדים, עמד שר הביטחון בגיבוי שקט של ראש הממשלה. לא
בנימין נתניהו ולא
אהוד ברק דחפו להזמין את מערכת כיפת ברזל. היום הם משתבחים בה.
זו לא פעם ראשונה, ששר ביטחון אזרח כפה מהלכים שהצבא לא רצה.
משה ארנס, משרי הביטחון הטובים של ישראל, לא הגיע מן המערכת הצבאית. כתב עליו דובר צה"ל, סא"ל אבי בניהו, בידיעות אחרונות (16.1.2011): "היה זה ארנס, שכפה על צה"ל להקצות משאבים לפיתוח וייצור לוויין צבאי. חיל האוויר ואגף המודיעין דאז, שהיו אמורים להיות הלקוחות המרכזיים של תוצרי הלוויין, התנגדו בחריפות, אבל השר המוזר עמד על שלו וקבע: יהיה לוויין! קשה מאד לתאר היום את ישראל, צה"ל וקהילת המודיעין מצויים בחושך אסטרטגי, ללא לוויין צבאי הפוקח עין באירן, בסוריה, בלבנון וביעדי מודיעין קרובים ורחוקים".
צה"ל לא תמיד צודק גם בשיקולים צבאיים. לפעמים דרוש אזרח כדי לכוון את דרכם של אנשי הצבא. עמיר פרץ ומשה ארנס לא לבד. שרי ביטחון אזרחים היו גם דוד בן-גוריון, לוי אשכול ו
שמעון פרס.
לא אכתוב דוקטורט על פעולותיו של כל אחד מהם, אבל חלקם היו שרי ביטחון טובים יותר או תרמו יותר מרמטכ"לים לשעבר.
