במשט הקרוב לעזה ישתתף הקריקטוריסט והסטיריקן האיטלקי השמאלני המפורסם, האהוב על-ידי מיליונים של איטלקים, ואורו סנסי. סנסי פרסם שלשום (שבת, 25.6.11) מכתב גלוי למפקד
חיל הים הישראלי, במטרה להבהיר מטרות, לפרט בקשות ולהבהיר עמדות. תרגמתי את המכתב לפרסום ראשון ב"על צד שמאל". איני מסכים עם כל הכתוב במכתב, אך מצאתי לנכון לפרסמו (בקיצורים קלים) - בתקווה שיסייע בפתרון הבעיה.
האלוף אליעזר מרום היקר,
סליחה אם מכתבי גונב מזמנך. אתה עסוק בלאמן את הקומנדו שלך כדי שיוכלו להשתלט על הספינות של "משט החירות 2", הספינות המיועדות להוביל סיוע הומניטארי לעזה. אני אהיה על אחת מהספינות. בטרם איעצר על-ידי חייליך, אומר לך דברים פשוטים על כוונותינו.
אתה אומר שאיננו מונעים מסיבות הומניטאריות, אלא מ"שנאה כלפי ישראל". אתה צריך לראות את פניהם של הנערים והנערות שעומדים לעלות על הספינה. תוכל למצוא חיוכים, מבטי תקווה, ותום לב של צעירים שמאמינים עדיין בהשקעה מעצמם למען האחרים. תמצא הכל - אך לא שנאה. בנוסף לסולידאריות האקטיבית המופנית לאוכלוסיה בעזה הנמצאת במצור אכזרי כבר שנים, תוכל למצוא סולידאריות לישראל, השבויה בלוגיקה של "חוק החזק יותר". חשיבה כזו מסכנת את כל הטוב שהחברה הישראלית ביטאה.
אתה, כאיש צבא, יודע טוב ממני שהמטיל מצור הוא לעיתים קורבן של המצור. אתה, כאיש צבא, מצהיר שהאוניות האזרחיות העמוסות אך ורק בצעירים ובסיוע, הן "בעלות מטרה לאתגר את החיילים הישראלים". בחייך, אדמירל! הממשלה שלך מתגאה באחד הצבאות החזקים בעולם. האם עשר ספינות-מטען מאתגרות את הצבא?
אני רוצה לומר לך דבר שיגדיל את הגאווה הצבאית שלך: על פני הנערים והנערות שיעלו איתי לספינה - ועל פני, שמזמן אינני נער - תוכל להבחין בפחד. מפחידים אותנו חיילי הקומנדו החמושים ואוניות המלחמה, מפחיד אותנו הרגע שבו נפגוש בכם. הפחד הזה נותן לנו מניע נוסף להרים עוגן, כי הוא מקרב אותנו לפלסטינים שנדונו לחוות הפצצות מן השמיים.
אתה באמת בטוח, אדמירל מרום, שהביטחון של ישראל יובטח רק על-ידי הפחד שאתם מטילים? אמרת שאתה רק משרת את הצבא הישראלי, רק ממלא פקודות. "רק מילאתי פקודות" הוא משפט שמחזיר אותי להצטדקויות בזמנים איומים בהיסטוריה של אירופה.
אמרת גם שתשתדל לא להשתמש בכלי-נשק ממיתים - אני מודה לך על הדאגה - ושאתה מאמן את חייליך לא להגיב באלימות ליריקות ולהשלכת בדלי סיגריות. אני מבטיח לך שאף אחד לא יירק על חיילי הקומנדו - יריקה היא מעשה של השפלה, המנוגד לעקרונות הפציפיזם שעבורם אנו נאבקים, בגידה במילותיו של פעיל השלום שנרצח בעזה ויטוריו אריגוני - "להישאר אנושיים" - שבשמם תפליג הספינה.
יהיה יפה אם ניפגש על שפת הים של עזה, ונאמר שלום בצפירת הסירנה - אנחנו מספינות המטען, ואתה מספינות הקרב שלך. נוכל להגיע לנמל עזה, ולפרוק יחד עם מטען הסיוע גם את פניהם המחייכות של הצעירים שעליהם סיפרתי לך, כדי שנאמר לאוכלוסיית עזה שלא נשכחה, ועדיין יש סיבה לא להפוך את הייאוש הפלסטיני - לשנאה. אני יודע שזהו חלום תמים, אך חלום עוזר לדמיין עולם שמכיר לא רק מתים וסכסוכים - אלא גם עוזר בבנייתו. אני מקווה שגם אתה, אדמירל, מסוגל לחלום, ואני מאחל זאת לך מכל הלב.
להתראות בקרוב.
ואורו סנסי.
