תקנות קופות הגמל (סעיף 41כט) קובעות את אופן חישוב ערך פדיון הפיצויים שנצברו לעמית בקרן הפנסיה.
התקנות קובעות כי משיכת כספים מקרן פנסיה שלא בדרך של קיצבה תיעשה לפי "נוסחת ערכי פדיון", המקזזת מסה"כ התשלומים שהועברו לקרן הפנסיה, את דמי הניהול ועלות סיכוני החיים שבהם בוטח העמית.
התקנה קובעת כי מעמית בקרן פנסיה חדשה, ינוכו מצבירת הפיצויים עלויות סיכוני החיים (ביטוח למקרה פטירה וביטוח אובדן כושר עבודה) בשיעור של כ-15% בממוצע.
שיעור התשואה שתיוחס לעמית יעמוד על 0% עבור 5 השנים הראשונות, 1.5% עבור 10 השנים שלאחר מכן ו-2% עבור השנה ה-15 ואילך (בקרן חדשה כללית, כלומר קרן פנסיה ללא רכיב ביטוחי כלשהוא - ייוחסו רווחי ההון שהשיגה הקרן).
קיום "זכאות ללא תנאי":
ישנם מקרים בהם באפשרות המעסיק לחתום עבור העובד על "זכאות ללא תנאי", שמשמעו: זכאותו של העובד ליתרת מרכיבי קופת הגמל בלא הסכמת המעביד. זאת למעט במקרים קיצוניים של לדוגמא עבירה פלילית שעבר העובד, שאינה ניתנת לשינוי או לביטול, ובתנאי כי ניתנה ביום התשלום הראשון לקופה, גם אם נקבע במועד האמור כי הזכאות תתגבש רק בתום לא יותר משלוש שנות עבודה אצל אותו המעביד.
במקרה זה, של קיום "זכאות ללא תנאי", יחושב ערך פדיון הפיצויים לפי הגבוה מבין השניים:
א. צבירת הפיצויים בפועל.
ב. סה"כ תשלומים ששולמו לפיצויים, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן, אך לא יותר מסה"כ הצבירה בקופה. תשלום ההשלמה להפרשי ההצמדה, במקרה זה, ינוכה ממרכיב התגמולים של העובד והמעביד.
מהאמור לעיל עולה כי ראוי שהמעסיקים יבחנו בחיוב קיום "זכאות ללא תנאי" בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים, שכן במקרה זה לא יצרכו לבצע "השלמת פיצויים" בגין עלויות סיכוני ביטוח החיים, ובכך יחסכו כסף רב מאוד.
- הכותב הוא יועץ בכיר לפנסיה ולביטוח.
