גם אני הייתי במוצאי שבת, אדוני ראש ה
ממשלה, מר
בנימין נתניהו, בהפגנה מול מעונך הרשמי בירושלים. שמעתי את זעקת האימהות, אימא לשלושה ילדים, חד-הורית שנאבקת על יוקר המחיה במדינה. אי-אפשר, אדוני ראש הממשלה, להתעלם מזעקת הכאב של אותה אימא, שרוצה לגדל את ילדיה בצורה נאותה וזה כולל חינוך, אוכל, ביגוד ואולי חוגים שאין ספק שמגיעים לכל ילד במדינת ישראל, שנחשבת למדינה נאורה ומתקדמת. זה המינימום שאפשר וצריך להיות בר-השגה לכל האזרחים.
אני מקווה, אדוני ראש הממשלה, שהיית באותה עת בביתך ושמעת זעקת אם שרוצה כאמור להצליח לגדל את ילדיה להיות אזרחים טובים ומועילים, כי בבוא העת המדינה תיהנה גם מפירותיה של אותה אימא, שניתנה לה האפשרות לגדל דור ראוי לעתיד המדינה וכמובן לדורות הבאים.
אני שומע שבסביבתך - ואפילו אתה אדוני ראש הממשלה - מצפים שהמחאה תתמוגג מאליה. המארגנים ואזרחי המדינה יאבדו כל אפשרות לשינוי במדיניות הממשלה, שינוי ברווחי הון, להגדיל את מס החברות, נטל גדול יותר על המעמד הגבוה, שאמור לחלק את הנטל לחלוקה שווה ולצדק חברתי. אין חולק על כך שהמחאה הנוכחית היא זעקה של חברה שקורסת תחת נטל המיסים.
אני גורס, אדוני ראש הממשלה, שמחאה לצדק חברתי אמיתי, לא נמדדת בזמן של אותם היוזמים ושל אותם אזרחים שהצטרפו למאבק הצודק, ועד כמה ישבו באוהלים. אלא עצם המחאה, ובמיוחד של מוצ"ש האחרון, שבה הפגינו בכל הארץ למעלה מארבע מאות אלף אזרחים, היא די כדי לעורר את השלטון לבעיה האמיתית שקיימת במדינה. כי אם לא תבין, אדוני ראש הממשלה, את משמעות המחאה החברתית, אזי הדברים שנאמרים עליך ועל ממשלתך - "אתם אטומים למצוקות של האוכלוסיה החלשה", הזקנים, מעמד הביניים ועוד - יתבררו כאמת.
משנתך הכלכלית היא מדיניות קפיטליסטית. מדיניות זו הוכיחה לא רק במדינת ישראל אלא בהרבה מדינות בעולם, שהיא אומנם גורמת לצמיחה כלכלית מהירה ומטיבה עם השכבות החזקות, אך מאידך-גיסא מביאה פגיעה קשה למעמד הביניים ולאוכלוסיה החלשה. כפי שגם אתה מסכים, המחאה היא אכן מחאה צודקת. פקידים בכירים במשרד האוצר אמרו לך שיש צורך לשנות ולסטות מהמדיניות הקשה, אתה אמרת: "אני יכול להמיר את דתי?". אדוני ראש הממשלה, לא מדובר בדת, אלא בבני אדם שאמורים לחיות כבני תרבות במדינה דמוקרטית שיש בה שוויון אמיתי לכל אזרח ואזרח. בסופו של דבר זו המדינה שלנו ואין לנו אחרת.
אדוני ראש הממשלה, אני מקווה מאוד שהמחאה הצודקת תפתח את עיניך ותאיר את ליבך, לראות ולהרגיש את זעקת העם. המחאה הזו אכן תצליח ולטובת כולנו. אל תשמע לעצות שמחר אולי המחאה תדעך, לאחר מכן נחזור לאותם ימים של נטל מיסים כבד, העלאות מחירים, כמו שהתבשרנו על עליית מחיר החשמל ממש בימים של מחאה צודקת, שבהכרח תביא שוב לעליות מחירים ולאי-שוויון אמיתי לצדק חברתי.
אדוני ראש הממשלה, בידיך לשנות את נטל השוויון במדינה. תפעל ביושר ובכנות בכך שאתה וממשלתך תשנו את סדר היום הלאומי, תשקיעו משאבים לבעיות החברתיות, בראש ובראשונה - חינוך שווה לכל ילד, בריאות ציבורית טובה, השקעות בתחבורה הציבורית, אפשרות לדיור בר-השגה והכי חשוב האוכלוסיה החלשה. כי אם לא תקשיב לרחשי ליבם של אזרחי המדינה אדוני, אני חושש שהמחאה הבאה תהיה מסוכנת ואגרסיבית יותר.
אין צורך, אדוני ראש הממשלה, לנהל משא-ומתן עם המארגנים ולא כמו שאומר שר האוצר,
יובל שטייניץ, "אנחנו לא נוכל להיענות לכל הדרישות". אין כאן דרישות, אדוני ראש הממשלה, אלא יש כאן הכרח חברתי ממדרגה ראשונה שאמור לשנות את הסדר החברתי במדינה, להתחיל לשנות חוקים, פחות מיסים, פחות עליות בארנונה, במים, בדלק וכדומה. הממשלה צריכה להראות נכונות בלי ועדות מסורבלות שעולות לא מעט כסף למשלמי המיסים, בלי סחבת. כמו שידעתם להעלות מיסים בצורה אגרסיבית ללא ועדות, כך תעשו את ההפך. הדברים צריכים להיות מורגשים, ללא זמן או תנאי כלשהו, להתחיל להיות יצירתיים במעשים ולא בדיבורים.
תתחילו להיות מנהיגים ולא פוליטיקאים מהמדרגה התחתונה, אל תנסו לסחור באזרחי המדינה, אל תנסו להביא לנו דוגמה מה קורה במדינות אחרות כמו שמתחולל כיום בארה"ב. אין יותר תירוצים, אין יותר איומים על מלחמה עם האיום האירני. די לנו מהבטחות של פוליטיקאים, כל הממשלות לדורותיהן, ובמיוחד בעשרים השנים האחרונות, הבטיחו לעשות המון ומעט מאוד נעשה בכל תחומי הבעיות החברתיות שהן לא פחות חשובות מהאיום הביטחוני.
עד עכשיו, אדוני ראש הממשלה, דרסתם אותנו במכבש הכי כבד שיש, אנא שחררו מעט. רוצים צדק חברתי, לא מחפשים אשמים. ואל תנסו להאשים את הממשלות הקודמות, בוודאי שהן לא עשו כאמור דבר לשיפור כלכלת המדינה ובטח לא לרווחת מעמד הביניים והאוכלוסיה החלשה.
אדוני ראש הממשלה, ניתן לך מנדט בבחירות האחרונות, להקים ממשלה ולתקן את העוולות של הממשלה הקודמת. הצלחת, לדבריך, לבנות כלכלה טובה ויציבה במדינה, הורדת את שיעור האבטלה, העלית את התוצר לנפש לעשרות אחוזים. עכשיו הגיע הזמן לשוויון חברתי צודק, זה הזמן להטיב עם אותם אזרחים שמשרתים במילואים, עובדים ומשלמים את רוב המיסים, קשישים, אימהות חד-הוריות, עובדים סוציאליים, רופאים, מורים, השקעות בחינוך, תחבורה ציבורית, רפואה ציבורית טובה לכל נפש. בלעדיהם לא נוכל להיות חברה טובה, איכותית ומועילה למדינה היחידה שאותה אנחנו אוהבים.
אדוני ראש הממשלה, שינוי תפישת עולם לחוש ולהרגיש את הכאב של זעקת העם, היא תכונה ראשונה במעלה. ניתנה לך הזדמנות לחשוב אחרת, קרי - לא תרגילי הישרדות, לא הסכמים של קואליציה וממשלה גדולה שעולים למשלמי המיסים מיליונים. הוכח עד כה שכל ההסכמים הקואליציוניים היו כלי הישרדות בלבד, שבסופו של דבר כל הממשלות בעשרים השנים האחרונות לא סיימו את כל הקדנציה.
לכן מנהיג צריך אומץ למנהיגות אחרת. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, אמר: "אני לא יודע מה העם רוצה, אני יודע מה העם צריך". תחשוב אדוני ראש הממשלה מה העם צריך ותשנה בכך את דרך החשיבה הפוליטית במדינה. כך נשאיר לדורות הבאים מדינה עם ערכים ומנהיגות אחרת.
