בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ידנו על העליונה בעימות עם טורקיה, אבל...
|
מה שקרה עם מצרים - קורה עם טורקיה. תשאלו את שר האוצר יובל שטייניץ, הוא דיבר על זה עוד כשכולם חגגו את השלום עם מצרים, טיילו לאורכה ולרוחבה, ביצעו עסקים, והתמוגגו משלום עכשיו עם אחת מאויבות מדינת ישראל שגדלה, תפחה, התחזקה בחסות הלגיטימציה שנתנה לה ברוב חסדה מדינת ישראל
|
יש לעקוב אחר האויב הטורקי [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
זכור לטוב שר האוצר יובל שטייניץ אשר היה כמדומני הראשון שכאשר כולם חגגו סהרוריים את השלום עם מצרים - הוא התעקש להסביר חזור והסבר כי מצרים היא מדינת אויב, וההכשרה שמדינה זו מקבלת בחסות יחסיה ה"תקינים" עם מדינת ישראל, תתגלה כמכשול צבאי וכבלתי מוצדקת בעיקר מהבחינה הצבאית, כי לאור היחסים הנרקמים בינה לבין מדינת ישראל, מצרים מתחמשת בנשק שיכוון נגד מדינת ישראל. והנה מצב זה קרוב, סביר, מציאותי, אפשרי יותר מבעבר. כך גם טורקיה. טורקיה היא מדינת אויב, ולא צריך לקשור כתרים למי שאימת את זה קודם. על-אף היותה של טורקיה חלק מברית נאט"ו, ועל-אף הצטיידותה הצבאית על-ידי מדינת ישראל שפתחה בפניה את מיטב תוצרתה הצבאית לרבות ציוד הנחשב בתחומו הטוב בעולם, יש לצה"ל יתרון בעימות מול טורקיה בעיקר נוכח מיקום העימות בריחוק מאדמתה ומבסיסיה, אך היתרון הזה עלול לא להיות קריטי במצב בו טורקיה תפתיע וצה"ל יירדם בשמירה. רצוי, אומנם, למנוע עימות, אך יותר רצוי להתכונן לקראתו, ובמצב בו תהיה ידיעה או אף הערכה מודיעינית כי העימות מתקרב - ליזום הפתעה תחת לספוג אותה. אומנם החלטה טורקית לפתוח במערכה צבאית נגד מדינת ישראל תהיה התאבדות מצידה, אך אפשר לבטוח בהיגיון ובשכל הישר של רודפי כבוד ומייחלי התנצלויות?! מי שמעלה את מלל ההתנצלות לדרגה מרקיעת-שחקים, סובל מבעיה שאחד הסימפטומים שלה הוא הינתקות מההיגיון ומהמציאות האופפת אותו וכניעה לעולם הכאילו, בו המילים חשובות מהמעשים והדמיון קודם למציאות. כאשר אחד כזה הוא גם זה שאמור ללחוץ על הכפתור האדום - ובהבל פיו כבר לחץ - אז אצלנו צריכה להידלק נורה אדומה שפירושה בחינת המצב לא לפי מה שאנחנו מנתחים ומבינים, אלא לפי מה שהוא חושב, על-פי כללי ההיגיון שלו. כדי לא לאפשר יתרון הפתעתי לאויב הטורקי, צריך לעקוב אחר כל מה שזז שם, ולקבל החלטות שבנסיבות רגילות הן בלתי סבירות ובלתי מציאותיות. עדיף שהאו"ם יגנה את מדינת ישראל מאשר ישבח אותה על התאפקותה וכושר הסבל של אזרחיה. עדיין כמדינה חזקה צבאית יהיו לנו ידידים אינטרסנטיים, כדרכו של עולם הסוגד לחזק ורוצה בקרבתו, כדרכו של עולם העובר לסדר היום כאשר נמחק עם כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו שוב ושוב. זה בהחלט לא קל להחליט החלטה להיות תוקף ראשון, אך קשה יותר לתרץ אחר-כך מדוע המתנו ומדוע הופתענו כפתיים וכבנות יענה. צריך בהחלט כצעד ראשון מינימלי להחזיר את השגריר ולבטל את הטיסות, לנתק את הקשרים ולבטל את משלוחי הנשק לאלתר. צריך לעשות דברים נוספים, והכל חייב להיות מנווט על-ידי שר בכיר ואחראי בעל ראייה כוללת ורצון הישרדותי חזק.
|
תאריך:
|
12/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
13/09/2011
|
|
אברהם בן-עזרא
|
ידנו על העליונה בעימות עם טורקיה, אבל...
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שאלה למהנדס בנין
|
12/09/11 16:28
|
|
|
|
מיכאל ב
|
13/09/11 08:03
|
|
|
|
yoni207
|
13/09/11 22:56
|
|
2
|
|
ארדואן זומם רע
|
14/09/11 00:06
|
|
3
|
|
יואל קורנבלום
|
14/09/11 06:43
|
|
ככל שנוקפות שנות שלטונה של ממשלת בנימין נתניהו, כך מצבנו הפנימי והבינלאומי הולך ומחמיר. אנחנו הולכים ומסתבכים במצבים אבסורדיים. כולנו רוצים שלום ולא בדיבורים. לא מחפשים להיות יהודה המכבי. אם להילחם, אז לאחר שתיבחנה כל האלטרנטיבות! ואלו לא יהיו החרדים שיילחמו!!!
|
|
|
זה התחיל בהתלהבות גדולה. המונים במערב עודדו את יציאתם לרחוב של אזרחי תוניסיה שביקשו למחות נגד שלטונו הדיקטטורי של זין אל-עבאדין בן עלי. עם נפילת שלטונו של זה החלו רוחות של שינוי לנשוב במצרים (אשר נכון לרגע זה עוד לא ידוע מה יעלה בגורלו של מובארק), לוב (שבה עדיין נמשך המירוץ אחרי ראשו של קדאפי), סוריה (אשר הוכיחה כי האכזריות של אסד האב עברה בתורשה אל הבן) ומדינות אחרות. לראשונה מזה עשרות שנים, לקחו האזרחים הערבים בידיים את גורלם ועתידם וביקשו להביא שינוי לארצם. היו שקראו לזה "אביב העמים הערביים", אחרים ביקשו להתייחס לכך במידת מה של ספקנות מחשש לעלייתם של הכוחות האיסלאמיסטים, אך דבר אחד היה בטוח: מזרח התיכון כבר לא ישוב להיות כפי שהיה.
|
|
|
לפני כחודש ימים טענתי שעד היום, אף לא מחאה הצליחה בישראל. טענתי אז, ואני חוזר על כך גם כאן: הסיבה לכך היא אמצעי הדיכוי האלימים והכואבים, תרתי משמע, שהשלטון מפעיל באמצעות מוסדותיו השונים בשם "שלטון החוק" ומיני ביטויים נלוזים אחרים. מאז כינונם ועד היום, מ"בריוני הפועל", "גדודי בית"ר" ועד פרובוקטורים בתשלום כיום, מוסדות המדינה לא נלאו מלשבור בכוח כל מחאה חברתית בסיוע מוסדות אכיפת החוק שתמיד נחלצו לטובתם.
|
|
|
בחדשות הערב סיפר הפרשן, פרופסור מאוניברסיטת חיפה, שהמון הפורעים שהתפרצו לבנין השגרירות הישראלית בקהיר בכוונה לעשות לינץ' בישראלים - צרחו קריאות של "חייבאר". אין הכוונה לחי-בר שבערבה הישראלית. הכוונה הברורה הנובעת מהקריאה היא, שכוונתם ליישם את מעשיו של מוחמד נביאם, כשבמהלך מלחמתו לכבוש את השלטון על כל חצי האי ערב, עשה חוזה שלום עם היהודים, אך מיד התעלם ממנו, רצח את כל מנהיגיהם ואח"כ את כל קהילת העיר היהודית העשירה, שלא רצתה להסתפח אליו.
|
|
|
ארצות הברית התעוררה יום אחד, לפני עשר שנים, לחלום הבלהות של פיגוע הטרור החמור בהיסטוריה נגדה. ההתפכחות של ארצות הברית, מהתמכרות לגל הניאו קומוניסטי של "זכויות אדם", למציאות של טרור איסלאמיסטי חובק-עולם אשר פוגע באומה שהיא סמל החופש והדמוקרטיה, היא קשה ומהירה ומאתגרת ללמידה עבורנו. למידה זו היא צו קיום וצו חיים עבורנו.
|
|
|
|