כאשר עבדנו

חוקי העבודה במדינת ישראל עוברים שינויים תכופים על-מנת להתאימם לרוח הזמן והתקופה, כאשר מרבית התיקונים נועדו ובמטרה מובהקת להיטיב עם העובדים במגזרים השונים, בעיקר אלה הפגיעים.

למרות חקיקה אינטנסיבית, עדיין ישנם לא מעט חוקים ישנים ומיושנים אשר טרם מצאו דרכם החוצה מספר החוקים. חלקם תמוהים ואנכרוניסטיים, חלקם בלתי הגיוניים או בלתי ניתנים ליישום, וכדאי לשקול ברצינות את הוצאתם הסופית אל מחוץ לחוק.

מתמטיקה פשוטה לא הולכת עם החוק

בין החוקים המיושנים מונח לו חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיו שבוע העבודה הוא בן 45 שעות. 8 שעות בימים א-ה ו-7 שעות ביום שישי. חישוב מתמטי זריז מסגיר כי שבוע העבודה התארך בעוד שעתיים תמימות, למרות שכבר מזמן מרבית המשק עבר ל-5 ימי עבודה או לשבוע עבודה בן 43 שעות. גם ההיתרים, ההסכמים והצווים לקיצור שבוע העבודה, לא מסתדרים מבחינה מתימטית עם החוק, ולא מסתדרים זה עם זה.

חולה בסן פרנסיסקו על המים

תקנות דמי מחלה קובעות שעובד שנעדר מן העבודה בשל מחלה, צריך להודיע על היעדרותו תוך שלושה ימים מתחילת ההיעדרות. כלומר, המחוקק בשנת 1976 ידע שקו טלפון הוא מצרך נדיר וקבע כי עובד רשאי להיעדר מהעבודה ולהודיע למעסיקו רק לאחר שלושה ימים - זמן הליכה ממוצע שנדרש על-מנת להגיע לטלפון ציבורי. עוד נקבע בתקנות כי חובה זו חלה על העובד, רק בתנאי שהמעביד הביא לידיעתו חובתו זו.

מי רוצה קפה?

למסלול האבסורד מצטרפות תקנות שהותקנו מכוח חוק עבודת נשים, במטרה מובהקת להקל על נשים בהריון אך הוא פורש חסותו על כל הנשים וקובע כי אישה שעובדת במשמרת לילה זכאית להפסקה של 12 שעות עד למשמרת הבאה שלה, לעומת 8 בלבד לגבר. אם לא די בכך, הרי שהיא גם זכאית להסעה למקום העבודה וממנו, למשקה חם ולמקום מתאים למנוחה בעת ההפסקה, והגבר? שישתה מים קרים, ינוח ליד פס היצור הרועש ויחפש טרמפ הביתה. הוא לא בתקנות.

למות בזמן

חוק פיצויי פיטורים קובע כי במקרה פטירתו של עובד, ישולמו פיצויי הפיטורים לשאריו, (להבדיל מיורשיו), ובמקרה שעובד נפטר ללא שארים, לא ישולמו פיצויי פיטורים. לפי חוק זה ייתכן מצב בו עובד עבד שנים רבות, ועם פטירתו, יהיה המעביד זכאי לשמור את פיצויי הפיטורים בידיו, ויורשי העובד יישארו בידיים ריקות. על-פי המחוקק אם העובד נפטר יומיים לאחר סיום יחסי העבודה, יקבלו היורשים את פיצויי הפיטורים, אך אם העובד נפטר יומיים לפני סיום יחסי העבודה, ייתכן מצב בו היורשים לא יקבלו דבר.

לסיכום עולה בבירור תמונה עגומה בה סעיפים שונים בספר החוקים הפכו להיות בלתי רלוונטיים ובלתי ניתנים ליישום הוגן והגיוני. הגיעה העת לפתור את הכשלים ולבער מספר החוקים כמה סעיפים שהיו צריכים לעוף כבר מזמן.