שמעתי שלשום את דבריו של יוסי שריד בערוץ 10, עת דיבר על שלטון השחיתות של הליכוד ועל החלטתו השגויה של היועץ המשפטי מזוז. דבריו מצטרפים לאמירות דומות שנשמעו (ועדיין נשמעות) מצידו השמאלי של ספסל האופוזיציה בגנות אותה החלטה.
נדמה כי מאז שהיועץ המשפטי אמר את דברו, נפל דבר בישראל: אנשי השמאל, שכה אוהבים להטיף בזכות שלטון החוק ובזכות נאמנותה של המערכת המשפטית, הפכו פתאום למגלגלי עיניים. המערכת המשפטית כבר אינה אותה המערכת השיוויונית והצודקת. היועץ המשפטי כבר אינו טלית שכולה תכלת ומעתה, יש להסתכל על כל החלטה שלו בצורה מחשידה.
מעבר לעובדה כי התקפות השמאל מביעות אכזבה גלוייה על כך שמזוז אינו היס-מן לו פיללו, נדמה כי יש כאן אמת מידה נוספת שצריכה להלקח בחשבון: כאשר החרדים מחו כנגד פסיקות בית המשפט העליון, היו אלו אנשי השמאל שקפצו ראשונים על הבאריקדות ומחו על הזילות בשלטון החוק. האם זה לא מה שהם עושים כעת? האם הזלזול בהחלטת מזוז אינה פגיעה במעמדו של היועץ המשפטי? גלגול העיניים הזה, לפיו כל החלטה כנגד החרדים היא צודקת וכל החלטה כנגד הימין אינה צודקת, חייב להעצר בטרם יהיה מאוחר מדי.
בכלל, נדמה כי בשבועות האחרונים מצדיק השמאל בכנסת את הכינוי "סהרורי" שהודבק לו. לצד הלחימה בראש הממשלה בערכאות ממשלתיות, לא מפסיקים לדבר על אחדות. לצד רשת הביטחון במליאה, מתראיינים חברי הכנסת מן השמאל כנגד התוכנית הכלכלית של שר האוצר.
הסהרוריות, שקיבלה משנה תוקף ביציאה החפוזה נגד היועץ המשפטי מזוז, הולכת ומתקבעת גם בתודעת הציבור. הכבוד העצמי בטל בשישים, ככל הנראה, אל מול קריצת העין של ראש הממשלה.
ואפרופו שחיתות, עליה אוהב להטיף יוסי שריד: הייתי מציע לשמאל, ובעיקר לשריד, לבדוק היטב עד כמה נקי ביתו, לפני שהוא ממליץ לאחרים לנקות את ביתם. בתור חבר המפלגה המקבלת מימון מגורמים עלומי שם מחו"ל ואשר היו"ר שלה מסתובב בחו"ל בכנסי שלום שונים והזויים, כדאי לו לשריד להתמקד בעשייה בתוך מפלגתו ולא לעשות את העבודה עבור הליכוד. מפלגת הליכוד חזקה מספיק ותוכל, אני מניח, להסתדר בלי עצותיו של מי שהביא את מפלגתו לשפל בבחירות האחרונות.
התיק המשפטי של ראש הממשלה נסגר וכעת, הגיע הזמן להתקדם הלאה. על שולחן הממשלה מונחות החלטות הרות גורל, החלטות שהן החשובות והקשות ביותר שממשלה הייתה צריכה לקבל מעודה. ראש הממשלה זקוק לכל התמיכה האפשרית והגיע הזמן שאנו, חברי הכנסת, נעניק לו אותה.
