התלבטתי רבות האם לפרסם דעתי בציבור בעניין השבתת המשק על-ידי ההסתדרות ביום ב' הקרוב. אני חש כי הציבור ראוי לדעת את האמת. מדוע ההסתדרות לוקחת כעת את נושא "עובדי קבלן במגזר הציבורי" שאינם חברי ההסתדרות וממנפת אותו כמו "רובין הוד"? מה הביא למשבר זה?
לדעתי ומניסיוני ארוך השנים בשלטון המקומי, ההסתדרות היא הגורם העיקרי להעצמת תופעת "עובדי קבלן בשירות הציבורי" (הקמת חברות קבלניות, המספקות שירותים מוניציפליים למגזר הציבורי ובעיקר לרשויות מקומיות, כגון פינוי אשפה, ניקיון, גינון, גביית מסים, ביטחון, הפעלת חינוך בלתי פורמאלי ועוד) בעשרים השנים האחרונות.
הסיבות לכך הן שתיים:
סיבה ראשונה- קושי בפיטורי עובדים במגזר הציבורי, כתוצאה ממדיניות ההסתדרות הקשוחה מול הרשויות הציבוריות, מלחמת כוחות מי חזק יותר - הוביל למצב שכיום בלתי אפשרי לפטר עובד חבר ההסתדרות במערכת הציבורית, גם במצבים בהם העובד אינו יעיל וגורם נזק למערכת. עוצמה זו של ההסתדרות החלישה את מעמד המנהלים ונבחרי הציבור בעיני העובדים תחתיהם הנשענים על ההסתדרות. דעת עובדי ציבור חברי ההסתדרות כלפי נבחרי ציבור ומנהליה: "הם הולכים ובאים ואנו נשארים". תחושת חוזק זו של עובד חבר ההסתדרות, מרמת מנקה הרחוב ועד הפקיד הגבוה, הרואים במנהלם דבר חולף, פוגעת ביעילות המערכת ובשכיחות השביתות שבסיכום פוגעות באזרח מקבל השירות.
סיבה שנייה- השבתות המערכות המוניציפליות על-ידי ההסתדרות גורמות לנזק כבד ברשות המקומית, נזק המצריך משאבים רבים לתיקונם בסיום השביתה, כשבסיכום נטל זה נופל על התושב. סיבות אלו הביאו את הרשויות הציבוריות למצוא דרכים איך להתחמק מציפורני ההסתדרות שאין לה פשרות בנושא כוח-אדם. כך נולד הרעיון להפרטת השירותים המוניציפליים לגופים חיצוניים "עובדי קבלן", תהליך המתנהל מזה שני עשורים. כל עובד הפורש לגמלאות, בנעליו נכנס עובד קבלן ולאט-לאט, בתהליך של שנים, כל השירותים המוניציפליים עברו לחברות קבלניות וההסתדרות הפסיקה להיות גורם מאיים על ראשי הערים ומנהליה. כתוצאה מכך, מעמד ההסתדרות ועוצמתה פחתו, נשק השבתת הרשות המקומית נחלש כיום. אני החלטתי לא להשבית את המועצה כוכב יאיר-צור יגאל ביום שני מהסיבות שהצגתי ואציג, המועצה תתנהל כרגיל.
משחק של כוח
ההסתדרות, כדי לחדש את עוצמתה ולהחזיר לידיה את השליטה, משנה פניה והופכת להיות המצילה הלאומית של "עובדי הקבלן" שאינם חברי ההסתדרות. היכן הייתה ההסתדרות במאבק הנכים, במאבק סל התרופות או לאחרונה במאבק הרופאים המתמחים?
ההסתדרות כיום לוקחת את מחדלי העבר שיצרה, ממנפת אותם כיום לטובתה במטרה עיקרית: התעצמותה הפוליטית, תוך העצמת השפעתה בשלטון המקומי והמרכזי. מטרה משנית היא טובת עובדי הקבלן.
לאורך שנים, ומתוך ניסיוני כראש מועצה ובעבר כיו"ר הוועדה לניהול משברים בשלטון המקומי, בכל המאבקים שניהל השלטון המקומי מול השלטון המרכזי - כגון משבר תאגידי המים (אזרחים משלמים כיום מע"מ על המים), קיצוצים בתקציבי מדינה (גרמו לעליית ארנונה לאזרחים) - בחרה ההסתדרות לא לשלב ידיים עם השלטון המקומי מהחשש שמעמדה ועוצמתה ייחלשו ובחרה לעמוד בצד.
התחושה הרווחת כיום בשלטון המקומי, היא שההסתדרות רוצה לכאורה בכישלון השלטון המקומי כדי להופיע כמצילת העובדים והמדינה. הדוגמה הבולטת לכך: בשנת 2008 ממשלת ישראל קיצצה מתקציבי איזון לרשויות המקומיות, קיצוץ זה גרם לגירעונות ברשויות המקומיות. לכל אורך הדרך הודיע השלטון המקומי במאבקו נגד הקיצוץ, שקיצוץ זה יביא למשבר שכר קשה. ההסתדרות ידעה על כך, אבל נמנעה מלהגיב. גם כאשר הרשויות המקומיות השביתו את הרשויות, ההסתדרות בחרה לא להתערב. פתאום, כאשר לרשויות מקומיות לא הייתה אפשרות לשלם שכר, ההסתדרות פורחת לה כמו רקפת מתחת לסלע, תוקפת כמו שאנו רואים כעת את הרשויות המקומיות ומוסדות המדינה. כאשר האמת ידועה לה. מאבקי כוח אלו הובילו לנתק בין ההסתדרות לשלטון המקומי.
פתרון ראוי למאבק
טענות עובדי הקבלן נכונות וצודקות. היו מקרים שראיתי במו עיניי התייחסות כמו לעבדים. אנו אזרחי המדינה חייבים לפתור סוגייה זו ואסור לתת לגופים המחשיבים עצמם "לא פוליטיים" לנצל זאת למינופם הפוליטי, כאשר הם בעצמם אינם מוכנים להתגמש. הגוף האמון על אזרחי המדינה לפתור סוגייה זו היא המדינה שבידיה הפקדנו את ניהול חיינו האזרחיים. על המדינה לחוקק חוקים הקובעים תנאי העסקה הוגנים ושווים במגזר הציבורי, תוך האצלת סמכויות לרשויות המקומיות בהפעלת חברות כוח-אדם ללא תלות בהסתדרות, ולאפשר להן לנהל את עצמן במתן שירותים מוניציפליים כנהוג בעולם המערבי.
במאבק זה לא הציגה ההסתדרות פתרון ראוי, פתרון שכזה מצריך התגמשות ההסתדרות בנושא כוח-אדם. התגמשות משמעותה החזרת האמון מצד הרשויות המקומיות בהסתדרות. המודל הנראה בעיניי טוב, הוא לאפשר לרשויות מקומיות להקים חברת כוח-אדם. דרך זו תעלה באופן מיידי את עלות שכר העובד ללא צורך בתקציב נוסף.
דוגמה מתוך הרשות המקומית כוכב יאיר-צור יגאל: עלות עובד קבלן ניקיון למועצה היא כ-350 שקל ליום. בפועל, שכר הברוטו של עובד הקבלן הוא בין 200-170 שקל ליום, שאר הכסף הולך לקבלן המעסיק. מאחר שלחברת כוח-האדם בבעלות המועצה, המוגדרת בחוק לא למטרות רווח, ההפרש הכספי יכול מיד לעבור לעובד - מהלך המגדיל את שכרו ותנאי העסקתו של עובד ללא העמסה נוספת על הרשות המקומית.
לסיכום: על-מנת למצוא פתרון הולם ונכון, על השלטון המרכזי, השלטון המקומי וההסתדרות לשלב ידיים ביחד, להתגמש ולהניח את מאבקי הכוח והשליטה בצד.
