מעשיה של ורדה אלשיך, כפי שהם נחשפים בגלובס (
יובל יועז) ובכלכליסט (ענת רואה), כבר אינם "סתם" התנהגות שלוחת רסן של השופטת הידועה בכך. אם הטענות של עו"ד ראובן ארגז נכונות, הרי שמדובר כאן לכאורה בעבירות פליליות - לא פחות. אם אלשיך תיקנה פרוטוקול בדיעבד ולאחר מכן הגישה אותו כתלונה ללשכת עורכי הדין, הרי שלכאורה היא ביצעה עבירות של זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, הפרת אמונים, ניסיון לקבל דבר במרמה ושימוש לרעה בכוח המשרה.
ההסבר שנתנה הנהלת בתי המשפט למעשיה של אלשיך הוא, שמדובר בתיקוני השמטות בהקלדה אותם רשאי השופט לעשות. הסבר זה אינו מתיישב עם החוק, העובדות וההיגיון. עם החוק - משום שיש נהלים ברורים לתיקון פרוטוקול, והדבר מחייב בקשה של הצדדים והסכמתם. עם העובדות - משום שבדרך פלא כל ה"תיקונים" היו לרעתו של ארגז וביססו את תלונתה של אלשיך נגדו. עם ההיגיון - משום שקשה להאמין ששופט עמוס יזכור לאחר הדיון במדויק כל מילה שנאמרה, ושזכרונו המאוחר יהיה טוב משמיעתה של הקלדנית בזמן אמת.
אלשיך לוקה כבר מזמן בתסמינים המעוררים חשש לתחושת עוצמה מופרזת. יותר מדי פעמים נדמה, שהיא מתעניינת בכותרות שביכולתה להשיג לא פחות מאשר בתפקידה השיפוטי. דחייה בלתי הגיונית של דיונים משמשת אותה, במודע או שלא במודע, לקבל עוד קצת סיקור תקשורתי. אמירות חריפות וחדות לשון בהחלטותיה מבטיחות לה כמעט תמיד כותרות ותמונות. וכפי שהתרשם כותב שורות אלו, לצד היותה מומחית מן השורה הראשונה בתחומי הכינוסים ופשיטות הרגל ולצד היותה שופטת יעילה ביותר - אלשיך אינה מתנהגת כיאות כלפי הנוכחים באולמה.
רק בשבוע שעבר הוכיחו שני שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז שאפשר להתנהל לגמרי אחרת.
הילה גרסטל ובנימין ארנון טיפלו בתיקי הקפאת הליכים של רשת אייס ושל התחנה המרכזית בתל אביב. הדיונים, למרות שמדובר היה במאות מיליוני שקלים, התנהלו בצורה תרבותית ועניינית, וההחלטות של גרסטל וארנון היו יבשות וענייניות - כפי שראוי שיהיו.
אלשיך היא מהשופטים החזקים ביותר בישראל - הן בשל תפקידה המרכזי כשופטת הכינוסים והפירוקים המובילה בארץ, הן בשל היותה יו"ר נציגות השופטים והן בשל המורא שהיא מטילה על כל הניצבים בפניה. עד היום הדבר איפשר לה להתנהל ככל העולה על רוחה, כולל בהחלטות שעוררו תמיהות. התלונה של ארגז מחייבת עליית מדרגה ובדיקה משטרתית. אם אין בהן ממש - חובה להסיר את העננה מעל אלשיך ולטפל בחומרה במי שמעליל עליה. אם יש בהן ממש - על אלשיך לעזוב לאלתר את כס השיפוט.
