בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מיקי דורסי ותיק מלחמת העולם השניה מהצבא האמריקאי בשיחה עם [צילום: בתיה דורי]
|
|
|
קרקוב הפכה שוב יהודית ליום אחד
|
ערב יום השואה, נסעתי ברכבת לקרקוב עם משתתפי מצעד החיים. רחובות הרובע היהודי מלאי אדם. צעירים בכל מקום ובכולם תפילת אל מלא רחמים. עוד עשרות מיליונים של צעירות וצעירים יהודים יכלו להיות אילו לא הייתה השואה. אילו שישה מיליון יהודים היו נשארים בחיים. גם נכדיהם של הנספים היו חיים בקרבנו היום
|
"כיבוש" כחול-לבן בורשה
|
יורם דורי
|
יום לפני מצעד החיים נצבעת בירת פולין בכחול ובלבן, נשמעות בה שפות שונות ועשרת אלפים בני-נוער וצעירים יהודים מרחבי העולם כובשים את העיר * גם היום, בשנת תשע"ב, אין סמל גדול יותר לנצחון היהודי על חיית הטרף הנאצית מאשר המחזה שנגלה ברחובות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
יום רביעי, ערב יום השואה. אני בדרך לקרקוב ברכבת. בשבילי רכבת בפולין זה עניין המעורר צמרמורת. הפעם בתחנה בוורשה אני מגלה נחמה קטנה. קרון הרכבת שבו אני אמור לשבת נקרא ״יאנוש קורצ׳ק״. ממש נראה שמישהו מנסה להתל בי בתוך ים היגון העופף אותי ואת כל משתתפי מצעד החיים. ערב יום השואה בקרקוב. רחובות הרובע היהודי הומים אדם. צעירות וצעירים בכל מקום. מניינים מאולתרים ובכולם תפילת אל מלא רחמים. אחרים יושבים על הרצפה מנגנים בגיטרה ומזמרים חרישית שירי עצבות. עוד עשרות מיליונים של צעירות וצעירים יהודים יכלו להיות אילו לא הייתה השואה. אילו ששה מיליון יהודים היו נשארים בחיים. אילו חיית הטרף הנאצית ועוזריה לא היו רוצחים כמיליון וחצי ילדים. גם נכדיהם של הנספים היו חיים בקרבנו היום. קרקוב הפכה שוב ליום אחד יהודית. כמו שהייתה עד מלחמת העולם. בבניין האופרה המקומי התקיים טקס הצדעה כמשחררי המחנות. חבל שזה לא קרה שנים קודם לכן, אני מלמל לעצמי ומוסיף כי אילו הייתה מדינת ישראל קיימת אז השואה לא הייתה מתרחשת. מדינת ישראל הוקמה כדי להיות מקלט בטוח לעם היהודי. לשם כך הוקמה. לשם כך הוקם צבאה. לשם כך נבנתה כלכלתה. לשם כך נקלטה העליה. כאילו לא חלפו 68 שנים אולם האופרה החדש בקרקוב נתמלא אדם. קבוצות של יהודים מכל רחבי העולם שבאו להגיד תודה למשוחררים. שבאו להצדיע לגואלים. ח״י ותיקי מלחמת העולם השניה לחמו בנאצים וניצחו. הצעיר שבין הווטרנים הוא מעל גיל 85. לבושים במדי צבאותיו. הצבא האמריקני, הבריטי, הקנדי, האוסטרלי, הצבא הפולני ומדינות נוספות. נראה שהאנרגיה באולם הכניסה בהם רוח חיים מחודשת. פתאום הזדקף גוום. המדים נראו עליהם כאילו לא חלפו 68 שנים מאז לחמו בנאצים. נראה כי תחלואי הגיל נשכחו מהם לערב אחד כאשר נפגשו עם צאצאי המשוחררים. עם בני העם היהודי. שוחחתי עם אחד המשחררים. קצין בכיר בצבא האמריקני. מיקי דורסי שמו. הוא לחם ביחידה משוריינת. בזחלמי״ם שאחר כך מצאו עצמם בידי צה״ל. מיקי סיפר לי שהיה בין אלו שנכנסו ראשונים למחנה ההשמדה מאנטהאוזן. מצאתי 4000 גופות עירומות על הקרקע. רובם ככולם ירויים בגבם. אט אט צצו מתי מספר שנראו יותר מתים מחיים מבין ההריסות, מבין העצים. אותם הצלחנו להציל. בשיחתי עימו סיפרתי לו ששירתתי כתותחן טנק פטון במלחמת יום הכיפורים. הקצין האמריקני מחייך ואומר לי: זו סגירת מעגל עבורי. אני הייתי קצין בכיר אצל גנרל פטון כאשר שחררנו את מחנה המוות ואתה נצר לעם של הניצולים שירתת בטנק הקרוי על שמו של הגנרל. הטקס התחיל כאשר המשחררים נכנסו לאולם. הקהל כולו קם על רגליו ומריע ממושכות. מדליות הוקרה ללוחמים ד"ר שמואל רוזנמן יו״ר מצעד החיים אמר לי כי כוונת הטקס היא הבעת תודה. אולי בפעם האחרונה האפשרית למי שחרפו נפשם ושחררות את המחנות. למי שהצליחו להציל את מי שנשארו. למי שמנעו השמדה מוחלטת של העם היהודי. דויד מכליס מארה״ב ואהרון טמיר הישראלי עסקו בתיאומים ובהכנות ואלי רובינשטיין הקנדי מנצח על הטקס המרגש. אחרי דברים של נציג הניצולים ודברי נציג המשחררים עולה על הבמה דודו פישר שמרעיד לבבות בשיר ״עוד אבינו חי״. בתום הטקס מעניקים צעירי מצעד החיים מדליות הוקרה ללוחמים. איש איש בתורו זוכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל ומודה בהצדעה לנערים. האירוע מסתיים בשירת ההמנון האמריקני ובשירת התקווה. באולם גם ניצולים שלא ידעו נפשם מהתרגשות לפגוש את משחררים שהיו אנונימיים לגביהם עד ערב יום השואה 2012. מלאכים גואלים שלא הכירו ולא ידעו את שמותיהם. שנים רבות השתתפתי במסגרת תפקידי בטקסים ערב יום השואה. בכזה טרם הייתי. התרגשותי עצומה. אצבעותי רועדות בשעה שאני מקליד את התרשמותי. רועדות מכאב ומיגון על ששה מיליונים מבני עמי שהושמדו. רועדות מהתרגשות מהמפגש בין הניצולים למשוחררי הם. רועדות מעוצמת הכרת התודה לחיילי הצבא האדום ובעלות הברית על ניצחונם שהציל את עמי מכיליון. רועדות מגאווה על מדינה עצמאית, דמוקרטית, חזקה ומשגשגת שהקימונו. מדינה שתמצית קיומה על-פי תפיסתי היא לעולם לא עוד. Never again.
|
משחררי המחנות בעת השמעת ההמנונים [צילום: בתיה דורי]
|
|
|
|
תאריך:
|
19/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
19/04/2012
|
|
יורם דורי
|
קרקוב הפכה שוב יהודית ליום אחד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
Tera from rome
|
19/04/12 22:35
|
|
הביקורת של סא"ל שלום אייזנר על הרמטכ"ל איננה רלוונטית. ראינו כבר בקדנציה הקודמת שראוי למתוח ביקורת נוקבת על הרמטכ"ל. המכה שחטף הקצין ביד איננה רלוונטית, והרי על-אף המכה המשיך במשימה, אז אפשר להניח שמדובר במכה נסבלת. הכיפה שלראשו והזקן שללחייו אשר ודאי מקוממים רבים מרמת אביב והסביבה, המתחבאים מאחורי נימוקים כאלו ואחרים, ודאי שאינם רלוונטיים. מה שחשוב הוא האירוע שקרה, ואיך מונעים את הישנותו, בהשקעה מזערית.
|
|
|
אין לך הנאה וסיפוק גדולים יותר בחיים מאותם רגעים שבהם אתה, הסבא, מבלה עם נכדיך. אינני יוצא דופן. כל סבתא וסבא יגידו כזאת על נכדיהם. שני נכדינו הם "טעם החיים" שלנו. הם גדלים לעבר עתיד בלתי נודע, אך מובטח, בחממה המשפחתית המחבקת.
|
|
|
גיבור ספרו של גינטר גראס, "תוף הפח", הוא גמד קטן המתבונן בעולם בעיניים של ילד ורואה את כל חטאי האנשים הגדולים והחזקים שסביבו. דבר לא נעלם מעיניו הסקרניות. בין היתר, הוא רואה את הטקסים המרשימים של הנאצים המשתלטים על גרמניה, את אביו שנתפס לאידיאולוגיה הנאצית, והוא רואה גם את המכתבים והפניות אל הוריו, מכתבים הדורשים את הסגרתו של הגמד לרשויות לשם השמדתו.
|
|
|
השנה, כבכל שנה, ביום הזה אין אנו שואלים 'מה נשתנה?'. פשוט כי לא נשתנה דבר משנה לשנה. מאז מלחמת העולם השנייה אנו נותרים עם אותו כאב. עם אותו חור בלב. עם אותו זיכרון בלתי-נדלה. יש שיאמרו שדווקא יש דברים שמשתנים. פה אומרים שעושים פוליטיזציה לזיכרון הקולקטיבי. שם אומרים שמפקירים את הניצולים. ויש גם את אלה שאומרים שלזיכרון יש תאריך תפוגה. ואני אומר - עזבו אתכם מפוליטיקה.
|
|
|
לפני כמה ימים קרא נשיא אירן להשמדת העם היהודי כליל ולהעלימו מעל פני האדמה. רק לא מזמן נשמעה ביקורת מחמאס על כך ששלום לא ניתן להשיג עם ה"כובשים". וכל זאת על לא חטא שחטאנו, על לא עוול שעשינו. כל זאת בשל היותנו יהודים.
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ההחלטה לתקוף את צרפת; קרב קאנאי של חניבעל כמודל; הגנרל הנאצי-יהודי פון מנשטיין-לוינסקי; היטלר כאסטרטג מעולה; מקריות ומזל שהולידו את אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר בהיסטוריה; הס...
|
|
|
דן מרגלית
אחד יצא בשצף-קצף נגד פרקליטות המדינה, היא רקב, היא רוצה להפיל את שלטון הימין, היא מבצעת עבירות, היא חוקרת את חבורת ביבי ועד היום איש לא הורשע
|
|
|
דרור אידר
המכות שספגנו בגולה גרמו לפירוק החברה ליחידיה, לעומת זאת המלחמות והמכות בארץ גרמו לגיבושם של היחידים לעם על משמעותו ההיסטורית של הקמת כוח מגן עברי לאור המלחמה הנוכחית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|