|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על-פי המסורת המקובלת מפסיקים ביום זה לנהוג מנהגי אבלות, ובין היתר ניתנת בו אפשרות להתחתן וגם לסדר את תספורת הטף על-ידי גזיזת השיער ב"חלק'ה"
|
|
טקס החלאקה בל"ג בעומר
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אף של"ג בעומר נחשב לחג ססגוני ומרכזי, מפתיע לגלות שאין הוא מוזכר - לא בתורה, לא במשנה, לא בגמרא, ואפילו לא בספרות הגאונים שנכתבה אחריה. רק בספרות ההלכתית, שנכתבה מאוחר יותר, מוזכר החג כיום ה-33 לספירת העומר; אלא שגם כשהוא כבר מוזכר - אין הוא מופיע כיום מיוחד בפני עצמו, אלא כתאריך בלבד המציין מעבר מתקופה אחת לזו שבאה אחריה.
במסכת "יבמות" של התלמוד הבבלי מסופר על 12 אלף זוגות-תלמידיו של רבי עקיבא, שמתו כולם מפסח עד עצרת. בשל מותם של רבים וטובים כל כך - נוהגים בימים אלה, עד עצם היום הזה, מנהגי-אבלות. כך, למשל, אין עורכים בהם חתונות, לא מסתפרים ולא מתגלחים.
על-פי המסורת המקובלת, הפסיקו בל"ג בעומר תלמידיו של רבי עקיבא למות. על-פי המקובל גם מפסיקים מיום זה לנהוג את מנהגי האבלות, וניתנת האפשרות להתחתן וגם לסדר את התספורת. אלא שלל"ג בעומר יש גם פן חשוב נוסף: אחרי ככלות הכל זהו יום ההילולה של רבי שמעון בר-יוחאי. על-פי המסורת נפטר הרבי ביום זה, ולכן נוהגים לעלות בו לקברו ולקבר-בנו, הנמצאים על הר מירון, להדליק שם מדורות ולקיים בהם שמחה, סעודה וריקודים.
דעות חלוקות
אלא שהאמת ניתנת להיאמר שקיימות דעות חלוקות בכל הנוגע למנהג השמחה ביום פטירתו של הרשב"י. יש הטוענים דווקא שהיה ראוי יותר ביום זה להתאבל ולהצטער. על כל פנים, ישנה מסורת ארוכת-שנים למנהגי השמחה ולהדלקת המדורות. מסתבר שלצד הסיפורים ההיסטוריים והמסורת, מצויות סיבות מגוונות לקיום המדורות - חלקן קבליות וחלקן היסטוריות.
מנהג רווח, למשל, בל"ג בעומר הוא זה של ה"חלקה", שעל-פיו כאשר מגיעים הילדים לגיל שלוש - מספרים לראשונה את שיערם במירון, ליד קברו של הרשב"י. את הטקס נהוג לערוך בחצר שליד מקום ציון קברו של הרשב"י, בליווי נגינה של כליזמרים.
על-פי המנהג, עוברים את התספורת כל אותם ילדים שיום-הולדתם השלישי חל מספר חודשים לפני. או אחרי ל"ג בעומר, אלא שיש המקפידים שלא לספר את הילד לפני יום ההולדת השלישי שלו, ולכן, אם הוא חל אחרי ל"ג בעומר - מספרים אותו ביום ההולדת עצמו; והיה ויום-הולדתו חל מעט לפני ל"ג בעומר - הרי שממתינים למועד הזה של אותה שנה, בעוד שאם הוא חל מספר חודשים לפני אותו מועד, הרי שמספרים אותו ביום ההולדת עצמו.
|
| תאריך:
|
10/05/2012
|
|
|
עודכן:
|
10/05/2012
|
|
ראובן לייב
|
|
בראיון שהעניק לפני כמה שבועות, השיב הנשיא סרקוזי לשאלה, תוך כדי קריצה, כי אינו חושב שאחריו צפוי המבול. אם לשפוט על-פי תוצאת הבחירות הרי שהציבור הצרפתי היה שותף לדעתו והחליט להפקיד את עתידו, בחמש השנים הקרובות, בידי הסוציאליסט הולאנד. סרקוזי מצטרף לשורה של ראשי ממשלות באיחוד אשר מאז תחילת המשבר הכלכלי-פיננסי נכשלו במאמציהם להיבחר לתקופת כהונה נוספת. הסיבה לכישלונו אינה נעוצה רק בסגנון שלטונו, אופיו ואורח החיים שניהל, שהיו לצנינים בעיני רבים, אלא בחוסר יכולתו לממש ולו חלק קטן מתוכניתו הכלכלית. בפני יורשו הולאנד, עומדת המשימה הקשה לחלץ את צרפת מהמשבר. האם יש בתוכניתו, שעיקרה הגדלת הוצאות ממשלתיות והעלאת מסים, כדי להביא להגדלת הצמיחה, שהיא המפתח לשיפור המצב? ההערכה היא כי בכך לא יהיה די וכי יהיה עליו לקצץ באופן דרסטי בהוצאות הממשלתיות, לשפר את גביית המיסים ולהנהיג רפורמות מבניות. הולאנד יזדקק לסיוע מצד האיחוד ובראש וראשונה מצד מרקל, שכבר הבהירה, כי חלק מהצעותיו כמו פתיחת הסכמים שהושגו במסגרת האיחוד, שנועדו לקצץ בגירעונות התקציביים ולהנהיג משמעת תקציבית, שתהיה מעוגנת בחקיקה לאומית, אינה מקובלת עליה. כפועל יוצא מהמשבר הכלכלי שיצר בציבור הצרפתי חרדה ואי וודאות לגבי עתידו הכלכלי-סוציאלי, עלתה סוגיית ההגירה המוסלמית והאינטגראציה ועימה הדיון אותו חתר סרקוזי לקיים בסוגיית הזהות הצרפתית. האילוץ שהכתיב את הטיפול במכלולים אלה (מלבד אירוע הטרור בטולוז) היה עליית התמיכה במפלגת הימין הקיצוני בראשות לה פן הבת, שהצליחה לפרוט על נימי החרדה של הציבור, התר אחרי האשמים בהידרדרות במצבו הכלכלי. הישגה של לה פאן מצביע על נכונות הציבור לתמוך בפתרונות פופוליסטיים - מגמה מדאיגה, הקונה לה שביתה במדינות אירופאיות נוספות.
|
|
|
|
|
רבים כבר כתבו, ועוד ייכתבו מאמרים על הנבלה החדשה שנפלה בישראל. והאמת היא שלדידי, מוטב היה לא להשחית מילים על מעשים נלוזים של פוליטיקאים חסרי מצפון מהזן הרדוד ביותר. עיתונאים מנוסים "המשחיזים את עטם" בעתות משבר אמון בינם לבין הפוליטיקאים, וודאי יתארו טוב ממני את מעשה "נתניהו-מופז". השורות שלהלן מבקשות להתייחס לביטוי המגויס "טובת המדינה" או "בטחון המדינה" הנשמע מפיהם של שני השחקנים הראשיים ועבדיהם המושבעים בהצגת האבסורד הנוכחית.
|
|
|
|
|
מדינת ישראל קמה לשחר חדש. בוקר של פיוס ושל דרך חדשה לפיה החליט יו"ר האופוזיציה שאול מופז לחתום על הסכם קואליציוני עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. במצב דברים רגיל אין בכך כל חידוש היסטורי, שכן שיטת הממשל בישראל מתקיימת באמצעות בריתות והסכמים קואליציוניים היוצרים רוב. אלא שהפעם לוותה ברית זו בסערה שמקורה ביו"ר קדימה שאול מופז, אשר לפני מספר חודשים הבטיח לבוחריו שלא ייכנס לקואליציה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וזאת לדבריו היות שמדובר בממשלה רעה, כושלת ואטומה.
|
|
|
|
|
כשלכולם היה נדמה, שאנחנו ביומה האחרון לכהונת הכנסת ה-18 היינו עדים למעמד מביש, מעמד שאינו מכבד את הכנסת. יושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין, ניסה במלוא ההדר הממלכתי למלא את המתחייב מסעיף ב' בחוק יום הרצל, לפיו ביום י' באייר, יום הולדתו של תאודור בנימין זאב הרצל, או במועד סמוך לו, תקיים הכנסת דיון מיוחד לזכרו.
|
|
|
|
|
במקביל לתופעת שיעורי הקבלה והחוגים והקורסים חלה פריחה של צרכנות מיסטיקת-המונים בנהירה לקבל ברכות וסגולות מ'מקובלי כפר'. הללו הפכו להיות בעלי-שם באמצעות יחצנות ומסעות תקשורת בהדרכת יזמים ו'מקורבים' אינטרסנטיים. ואני עומד נבוך כיצד להתייחס לתופעות אלו ושואל האם צרכני קבלה אלו הופכים באמצעותה להיות טובים יותר במידות, בהתנהגות שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו?
|
|
|
|
|
