ממשיכים לחשוב לבד

האם למילה נרדפת יש מילה נרדפת? ובכן, אם מותר להשתמש במילים לועזיות אז כן: סינונים. אם לא, אז כנראה שלא.

אם ידע שווה כוח למה כוח לא שווה ידע? כי לא מדובר בשוויון מתמטי, אבל מי בעצם קבע שכוח לא שווה ידע? הרבה פעמים כן. ראש הממשלה, למשל, יש לו הרבה כוח כי הוא עומד בראש גוף עצום, אז כל הידע הנדרש בעצם עומד לרשותו.

האם מחשבה יוצרת מציאות או מציאות יוצרת מחשבה? במילה אחת: כן. בשתי מילים: גם וגם. המציאות יוצרת הכל, אז היא יוצרת גם מחשבה. עד כאן, שתי שאלות וחצי, היו בעצם שאלות קלות שהן בסך-הכל משחקי מילים. אבל השאלה: האם מחשבה יוצרת מציאות, היא כבר עניין אחר לגמרי והיא ראויה להרבה יותר ממאמר שלם.

הפילוסופים כל-כך עסוקים ביקומים מקבילים, שהם לא מצליחים להבחין בעולמות הווירטואליים שיצרנו כאן לעצמנו בכוח המחשבה, בהם אנו חיים כבתוך בועה, מעופפים ומנותקים מן המציאות. אנו נכנה זאת בשם: "אמת רלוונטית". כולם יודעים ש... ל"ידע" הזה יש כוח כה עצום, שכולם מתבטלים בפניו.

למשל, דיברנו על "הכיבוש". בעל שטח האולפנה שדורש להרסה כנראה הציג הוכחה שהוא בעל הקרקע, אך היכן ההוכחה ש"השטחים" שייכים לפלשתינים. אין הוכחה משתי סיבות עיקריות: א) השטחים מעולם לא היו שייכים להם, ב) הם עצמם בכלל לא היו ולא נבראו. הרי לא כבשנו את השטחים הללו מאף אחד, לא הייתה כאן שום ריבונות. היו אוסף של נוודים ומהגרים שהשתלטו על שטחים וכובש בריטי שחילק את השטח על-פי רצונו. היישות הלאומית "פלשתינים" כביכול, נוצרה רק מאוחר יותר.

גם התנועה לשחרור השטחים שטרם נכבשו הוקמה עוד לפני שכבשו אותם, אבל שום דבר לא מבלבל את חובבי הקונספציות שלנו. כולם "יודעים" שהשטחים הכבושים נגזלו מהפלשתינים המסכנים, וסביב ה"ידע" המגוחך הזה כל העולם רוקד ומקפץ. המדע כה עלוב ומתרפס שהוא אינו מעז אפילו להשמיע את קולו בוויכוח, להעמיד את העולם על טעותו, ולעשות סוף לסאגה האינסופית רווית הדם הזו.

אוריינטציה של מדינה

במישור החברתי אנחנו חיים בבועה כה מגוחכת שהאנושות נראית ממש כמו אוסף של גלמים עיוורים. גם המדינה, וגם העולם כולו נמצאים בידיים של האליטות והן יצרו אותם כך שהם מתנהלים בדיוק על-פי הצרכים שלהן. איש אינו מצליח להבחין בכך.

יש אינספור לוחמים חברתיים, כל אחד נאבק בחירוף נפש בקטע החברתי הקרוב אליו, ואף אחד לא מצליח לעצור ולשאול: רגע, למה בכלל להילחם? מה פתאום אנו מוצאים את עצמנו במאבק נגד המשרתים שלנו, כדי שיואילו בטובם לדאוג שהמדינה שלנו תפעל גם קצת לטובתנו?...

המדע כה מגוחך שהוא אינו מצליח להעלות על דעתו שמה שהיה מאז ומתמיד ממשיך להתנהל גם היום: החזקים מנצלים את הכלל. הוא כל-כך מתרשם מן הכלים לניהול חברה: חוק, דמוקרטיה וכלכלה, שהוא אינו מצליח להעלות על דעתו שחוק הטבע מספר 1 (החזק מנצח) עדיין מתקיים. זה גולם.

מיליארדי בני אדם חיים בבועה, מוחזקים כבני ערובה בידי משרתיהם לכאורה, הם צורחים ונאבקים, ולא מצליחים לנפץ את הבועה, להשליך את משרתיהם לפח האשפה, ולבנות את המבנה החברתי שלהם כראוי.

למה אנחנו שומעים פרסומות על ארגונים שיחזירו לאנשים תגמולים שמגיעים להם? מדוע המדינה לא דואגת לחפש אותם בעצמה? למה אין אכיפה מרתיעה כלפי מעסיקים עושקים, אך יש אכיפה מטורפת בעניין בנייה בלתי חוקית בשטחים? מדוע עבירות שחיתות נחשבות קלות ערך בעוד מעבירות מין כולם מתרגשים ומאבדים את הצפון? למה כולם "יודעים" שהשלטון תקין אך איש אינו טורח להוכיח זאת? למה כאשר שר עושה סוף-סוף משהו למען הציבור כולם מתרגשים ומתלהבים? למה ולמה ולמה כמעט הכל, כל דבר ודבר במדינה הזו מתנהל לטובת האליטות על חשבון הציבור הרחב?

כי האליטות עושות מה שהן רוצות, מתי שהן רוצות בהתאם למה שמתאים להן כדי להמשיך לתמרן את העדר! הפטנט של שלטון חוק, דמוקרטיה וכלכלה הוא לא יותר ממיסוך עשן שנועד ליצור אשליית שלטון תקין כדי שהעדר המסומם החי בתוך מטריקס וירטואלי ימשיך לאפשר לאליטות להשתולל תוך שהן עושקות ומנצלות אותו בכיף. המחשבה אכן יוצרת מציאות, בהחלט כן. תודה ששאלתם.