|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ירושלים. כולה שלנו! [צילום: AP]
|
|
|
מדוע ירושלים שייכת לנו?!
|
|
הנה לכם כמה סיבות המחזקות את שייכות ירושלים, כל ירושלים, לעם היהודי
|
|
ראשית, אם אנו דנים בנושא הקדושה, ירושלים היא העיר הקדושה ביותר לעם ישראל בעוד שלמוסלמים היא קדושה לאחר אל מדינה ומכה. על נושא הקדושה ניתן לחלוק עוד יותר מפני שהסיבה שהמוסלמים מייחסים חשיבות היא בגלל שמוחמד בזמנו, רצה למשוך את היהודים להתאסלם ולכן תחילה קבע את כיוון התפילה לעבר ירושלים, לאחר מספר שנים שינה את כיוון התפילה למכה. למוסלמים אין שום מצווה (חא'ג) לעלות לירושלים, אלא זה בגדר רשות. בקוראן ירושלים אינה נזכרת אפילו פעם אחת בעוד שבתנ"ך מופיעה רבות.
שנית, מבחינה היסטורית - "מי היה פה קודם?" אין ויכוח שהשליטה על ירושלים עברה מיד ליד - נוצרים, מוסלמים ויהודים. אך אם אנו מסתכלים בראייה היסטורית, הייתה בשטח ישראל מדינת יהודה הרבה-הרבה לפני היווסדות האיסלאם. כאשר המוסלמים כן שלטו פה, ירושלים הייתה עיר נידחת ורק כאשר היו מניעים פוליטיים הם הזדרזו לטעון לקדושתה.
שלישית, אז נגיד שהשטח קדוש להם, נגיד. לנו כעם היהודי יש המון שטחים הקדושים לנו כעם; אושוויץ זה מקום מאוד קדוש, כי הרי שישה מיליון יהודים נרצחו על אדמה זו. בנוסף, ישנם קברים של רבנים ואישים חשובים מאוד ברחבי העולם, האם אנו נדרוש כעת ריבונות על אותם שטחים?! הרי אין זה הגיוני, אז מדוע דרישת המוסלמים הגיונית?! הרי יצאנו ממצרים בזכות הקב"ה. זה קדוש! קדוש! קדוש! אנו יכולים בכלל לחשוב על לדרוש שטח זה?
רביעית, האיסלאם לא נותן חופש דת. כמו שאנו רואים, ישנן הגבלות על לא-מוסלמים באשר לכניסה להר הבית. לכן עדיף לעולם כולו ששטחים קדושים יהיו בידי ישראל על-מנת להבטיח גישה לכל אדם.
חמישית, ישנה טענה באשר לדמוגרפיה. ישנם שטחים שגם כך הם הרבה יותר מאשר יהודיים. נו, אז מה? לפי גרפים שונים, בעוד עשרים שנה אולי יהיו פה יותר מוסלמים. אז מה? אז ניתן להם את כל מדינת ישראל? חשוב לדעת, שאולי ההפרשים הללו בין האוכלוסיות, שורשם עוד במנדט הבריטי כאשר הגבילו עליית יהודים (ואולי היו יכולים להציל עוד יהודים מהנאצים) ומהגירה ערבית העלימו עין!
שישית, חלק ממנהיגיהם רוצים שנוותר על ירושלים בגלל שהם יודעים כמה האתוס הציוני מבוסס על זה. הרי אם נאבד חלק מירושלים, כאילו איבדנו חלק מנשמתנו. ואז? מה הטעם להמשיך? מנהיג מוסלמי אמר שאם ייקחו מאיתנו את ירושלים הציונות תקרוס ואז אפשר יהיה להתקדם... הוא לא התכוון התקדמות לשלום!
ירושלים היא שלנו הן מתוקף הקדושה, הן מתוקף ההיסטוריה, הן מתוקף ההיגיון! "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
|
| תאריך:
|
20/05/2012
|
|
|
עודכן:
|
20/05/2012
|
|
שירן חכמון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ראיס-פוטין-בוטקס
|
20/05/12 18:48
|
|
|
|
2
|
|
היית 2000 שנים
|
22/05/12 15:44
|
|
|
|
|
|
ראיס-פוטין-בוטוקס
|
22/05/12 22:47
|
|
|
|
|
|
SHIRAN22
|
23/05/12 16:45
|
|
|
|
3
|
|
SHIRAN22
|
23/05/12 16:50
|
|
האם למילה נרדפת יש מילה נרדפת? ובכן, אם מותר להשתמש במילים לועזיות אז כן: סינונים. אם לא, אז כנראה שלא.
|
|
|
|
|
ארבעים וחמש שנים עברו מהשבוע המופלא שהשתחררנו בו מטבעת החנק הערבית שאיימה עלינו כאן בלא פחות מ'אושוויץ שנייה'; מהשבוע ששבנו בו אל נחלת אבותינו בגב ההר, חוט השדרה של ארץ ישראל המערבית; מן היום שבו שוחררה ירושלים, מקדש מלך ועיר מלוכה; מן היום שבו היו ישראל לב אחד לאביהם שבשמים בעת מעמד הצנחנים מול הר הבית. האירועים הגורליים, שהתרחשו במהירות על-טבעית, הצריכו ללא כל ספק קביעת יום של הודאה לה' והלל, יום של ציון דרך מובהק במסלול הארוך אל הגאולה.
|
|
|
|
|
המייל היה קצר, ומנוסח ביובש: "נרי שלום. חבל שאתה מנסה לתקן, ובפועל כותב דברים לא נכונים. לא הודיתי מעולם בהטרדה כל שהיא, ובוודאי לא בהטרדה מינית. בעסקת הטיעון שלי לא מופיעה המילה הטרדה בכלל. בגזר-הדין של בית-הדין של ועדת המשמעת, גם לא מוזכרת המילה הטרדה, ורק בכתבה שלך ('העכבר ששאג'), בלי בושה, היא מוזכרת, ואני מבקש תיקון מיידי. נתן אשל" (הניסוח המסורבל באחריות מר אשל).
|
|
|
|
|
אדוני ומכובדי, מר נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הנני מתכבד להגיש לך תוכנית חירום לאומית זו, מתוך דאגה לעתיד ישראל ואזרחיה ולנוכח אוזלת היד המצערת והכואבת - כך חייבים להודות בגילוי לב - של הממשלה ושל כנסת ישראל, מזה תקופה ארוכה, לנוכח כיבוש ערי ישראל על-ידי עשרות אלפי מסתננים, מהגרי עבודה בלתי חוקיים מסודן ומאריתריאה, ולנוכח הפקרתן של שכונות רבות במדינת ישראל ובפרט השכבות החלשות בעם ישראל, להתמודד לבדן עם הפצצה הזו ששינתה באחת את חייהם.
|
|
|
|
|
שלום ירושלמי, עיתונאי בכיר במעריב ובעל מקורות, כתב השבוע (18.5.12) מאמר מעניין תחת הכותרת: "מקצב עד מלכה: למה התקשורת נאלצה למלא את פיה מים?" וכותרת המשנה: "מה אנחנו העיתונאים היינו צריכים לעשות...?"
|
|
|
|
|
