בשולי החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים בעניין השופטת
ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב, התעוררה לה פרשה משנית מטרידה. מספר עורכי דין נודעים החליטו כזכור לתמוך בשופטת במכתב פומבי על-מנת לחזק אותה בחקירה שהתנהלה בעניינה. הנציב מצא בתופעה טעם רב לפגם, ומתברר כי לשכת עורכי הדין כבר החלה ב
בדיקה.
תנועת אומ"ץ כבר דורשת להעמיד את עורכי הדין הללו לדין משמעתי (באיזו עבירה בדיוק? חנופה שאינה הולמת?) והרוחות סוערות מעט - עד שהכל יישכח ונעבור לנושא הבא.
מכתב התמיכה חשף לציבור מה שידוע מכבר בחוגי העסקים: פירוקי חברות וכינוסי נכסים הם עסק עצום ורווחי ביותר. המשרדים העוסקים בכינוסים השמנים הם קליקה מצומצמת החיה משכר הטרחה הדשן שבית המשפט קוצב לה. לבית המשפט השפעה מכרעת גם על מינוי מפרקים או כונסים, וכמובן בכל הנוגע להתנהלות ההליכים עצמם. במילים פשוטות, אם אתה בקליקה, כדאי לך מאוד לשמור על יחסים טובים עם השופט הרלוונטי וחתימה על מכתב תמיכה בשופט בעת צרתו בוודאי אינה יכולה להיחשב כטרחה מוגזמת.
עורך הדין והאינטרסים של לקוחו איני מאמין שמישהו מעורכי הדין שחתמו על המכתב באמת סבר שתצמח לו תועלת אישית - חנופה לשופט אומנם לא הזיקה מעולם, ובוודאי שהיא עדיפה לרוב על עימות, אבל כשמאה עורכי דין חותמים על מכתב התמיכה, מדובר באקט המוני מדי מכדי שיהווה חנופה מועילה.
ההסבר החילופי נראה לי יותר. משלמדו החותמים שלפחות מזכירתה של השופטת מודעת לכוונה לשגר מכתב תמיכה, עשה כל אחד מהם בוודאי חשבון פשוט. אם המזכירה מודעת למכתב, יש להניח שגם השופטת מודעת. אם אין להניח - אמר לעצמו עורך הדין החכם - שחתימתי תועיל לי או ללקוחותיי במשהו, היעדרה של החתימה בוודאי עלול להזיק. מכאן קצרה הדרך למסקנה שאי-חתימה על מכתב תמיכה בשופטת בצרתה תהווה פעולה בניגוד לאינטרסים של הלקוח, וחובתו של עורך דין היא - כידוע - בראש ובראשונה ללקוחותיו.
עדיף לעצור לפני שאגיע למסקנה המוזרה שאי-חתימה על מכתב תמיכה בשופט מצד עורך דין הנזקק מאוד לרצונו הטוב של השופט, מהווה פעולה בניגוד לאינטרסים של הלקוח ולכן מהווה, כשלעצמה, עבירת משמעת. אני סבור שלעורכי הדין שחתמו על מכתב התמיכה יעמדו הגנות מתאימות מפני העמדה לדין משמעתי (אם בכלל יש בסיס להעמדה לדין - ואני מפקפק בכך). איני מאמין שמי מהם יועמד בכלל לדין. לפרשה עצמה אין תקדים המוכר לי.
פרשה מביכה, לא מעבר לכך... אבל, יש להודות, טעם רע נשאר; ומאחר שקשה להאמין שהשופטת הנכבדה לא ידעה לפחות על הכוונה לשגר מכתב תמיכה, בהחלט יש מקום לתמוה מדוע לא הבהירה שאין היא מעוניינת בכך. כך או כך, מדובר בפרשה מביכה, אבל ספק אם יש בה מעבר לכך.
מילה טובה ליו"ר ועד מחוז תל אביב, שלא נרתע מלמלא את חובתו על-אף שהפעולה יכלה לסבך אותו וכמעט סיבכה אותו בעימות עם מערכת המשפט. ניתן לומר שהתנהלותו האמיצה הייתה בדיוק ההפך מהתנהגות אלו שחתמו על מכתב התמיכה והייתה עלולה בנסיבות אחרות להסב לו ולמשרדו נזק. עורכי הדין צריכים לצפות מהנהגתם לגלות אומץ ולא להיכנע לפחד ולחשבון האישי.
