בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
או ליתר דיוק, רמת היושרה של השופטת אל-שיך היא זו שאמורה לקבוע את עתידה על כס המשפט, והסימנים בינתיים אינם מעודדים
|
השופטת ורדה אל-שיך. אם אין חרטה אין לה מקום [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
שופט הוא בן אדם, שופט עלול להיכשל, לא כל כישלון של שופט הוא פסק דין מוות מקצועי עבורו. איננו קניבאלים איננו אוכלי אדם. השופט ורדה אלשיך, שופטת מאד יעילה ומוערכת מעדה בשיפוץ פרוטוקולים, והשאלה היא מה יעלה בגורלה?, האם תמשיך לשבת על כס המשפט אם לאו?. אינני יודע מהם התנאים אשר יאפשרו לה לשוב לכס השיפוט, אך אני מאמין שאני יודע מהו התנאי המרכזי אשר בלתו היא ודאי לא תחזור לכס השיפוט – והתנאי הוא הסבר לציבור על עמדתה היום בכל הנוגע למעשיה באותו תיק. כי אם אין הכרה בטעות, ואם אין הכאה על חטא, ואם אין חרטה, אז אין לה מקום באותו כס. התפטרה ללא כל התייחסות והנה אנו קוראים כי השופטת הנכבדה התפטרה מתפקידה כראש נציגת השופטים, ועל-אף שהיא כותבת שרצתה לפרוש כבר לפני זמן רב הרי ברור לכל שעיתוי פרישתה קשור היטב לשערורייה בה היא מעורבת כגורם מוביל, קיווינו לראות בפנייתה בכתב לשופטים איזו התייחסות למקרה, קיווינו שתפרט לפחות מה עמדתה כעת בנוגע למעשיה הפסולים, אבל כלום, נאדה. ויודעים כולנו, וודאי יודעת השופטת, שלפני שמקלים על מישהו בדין, לפני ששוקלים אם לסלוח לו אם לא, הוא בראש ובראשונה חייב להטמיע את טעות, להבין את הגורמים שהביאו אותו לטעות, וחייב לתת לשופטיו, ובמקרה של אלשיך (לפחות כרגע) השופטים הם כרגע הציבור, שהלקח הופק והטעויות לא תקרינה יותר. קבלת אחריות היא לא דבר נעים, קבלת אחריות היא דבר קשה, אך את מה שמצפה הציבור מפושעיו ועברייניו, הוא ודאי מצפה משופטיו, ושופט שאינו מקבל אחריות, משייך אוטומטית עצמו לקהל שאינו ראוי לשאת בתפקיד ציבורי, ודאי שלא בתפקיד שיפוטי. רמת השופט(ת) כבר אמרנו? רמת היושרה של השופטת?
|
תאריך:
|
28/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
28/07/2012
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
המפוקח
|
28/07/12 13:33
|
|
2
|
|
כלב מוכה
|
29/07/12 05:42
|
|
3
|
|
אחד שעוקב
|
29/07/12 11:18
|
|
|
|
איש עצוב
|
29/07/12 13:25
|
|
פרשת דברים, שנקרא השבת, פותחת את החמישי בסדרת החומשים, הנקרא גם 'מִשְׁנֶה תורה'. החומש אינו מתאפיין בסיפורי דרמות גדולות, או אירועים היסטוריים, דוגמת ספרי בראשית, שמות ובמדבר, ובעיקרו הוא חזרה על הספרים הקודמים. מכאן שמו. אכן, גם פרשתנו מתארת ב'פלאשבק' את מסעות ישראל במדבר, כחזרה גנרלית טרם כניסתם לארץ.
|
|
|
היהדות היא טקסט. היא לא "עם הספר" מפני שהעניקה לעולם את ספר הספרים אלא בעיקר מפני שהיא זוכרת כספר הזוכר מה שכתוב בו. אם כתוב בו "בראשית", או אז המציאות היהודית היא שבורא עולם ברא את השמים והארץ 'בראשית'. אם כתוב בו "וינח ביום השביעי ויקדשהו", קודש יום השבת מפני שכתוב כי קודש, וכלל ישראל, בכל דור ובכל מקום בין הם שומרים את היום בין אם הם רואים עצמם בני חורין להיפטר מלציין אותו בקדושתו, אין להם יום קדוש אחר ואין בעולם מנוחה אחרת שהקדוש ברוך הוא נח אותה. אם עשרת הדברים הוריד משה בידו מהר סיני הם מונחים בלוחות ובשברי הלוחיות בארון אף על-פי שאין יודע היום ארון זה איהו. הרבה ידיעות יש בקרב חכמי ישראל והאומות אבל ידיעה אחת היא הידיעה שהטקסט יודע אותה תוכה כברה.
|
|
|
בזמן האחרון יוצא לי לחזור ולצפות בסרטים מהשנים האחרונות, רק שהפעם תוך ניסיון להבין מה ניסו יוצרי הסרטים להעביר לנו הצופים.
|
|
|
שלא כדרכי, אפתח בבדיחה ערבית, כי בעולם הערבי (ואולי לא רק בו) אנשים מספרים את האמת על המציאות באמצעות הבדיחה. אקדים ואומר: בערבית אומרים "נשק הרס טוטאלי" במקום "נשק להשמדה המונית".
|
|
|
"האם יכולים מנהיגי האומה להתנזר בחודש הצום - רמדאן - ולא רק מאוכל ושתייה, אלא גם מהשקר? האם אפשר להגיד, לפחות במהלך חודש זה, רק את האמת בעניינינו הגורליים?", שואל עימאד אלדין אדיב ("אל-שרק אל-אווסט" 21.7.12). הוא ממשיך: "האם אפשר להודות בכך שהשחיתות אצלנו פושה בכל מגזר, יש מחנק ועומס בתנועה, בזבוז במי השתייה, ניהול כושל בבתי החולים הממשלתיים, מחדל בתוכניות הלימוד, שקר בתקשורת ורדידות בהשכלה ובתרבות?
|
|
|
|