כשהשעה משחקת לו, בתרגיל טאקטי מבריק, הצליח ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, להבטיח מראש קדנציה שלישית וניצחון גורף של הליכוד בבחירות הקרובות. יריביו יכולים עכשיו רק לחרוק שיניים ולהשלים עם המציאות שנכפתה עליהם. אחרי ככלות הכל וכמה אירוני - זוהי פשוט נקמתו המתוקה של נתניהו על סירובם לאשר את תקציב המדינה.
אין זאת כי אם ראש הממשלה תפס את יריביו בביצים, אם משום שאינם מוכנים, עדיין, לתרחיש הפוליטי המהיר, ואם משום שהם חלשים מדי כדי לצאת נגדו. יוצאת-דופן, במידה מסוימת, היא
שלי יחימוביץ', הכוכב החדש של מפלגת העבודה, שמנבאים לה מעמד של מפלגה שנייה בגודלה. אלא שגם כך סביר להניח שיותר משפרת בנימין תרצה להיניק - תרצה העגלה שלי לינוק ותצטרף לקואליציה. אחרי ככלות הכל, תאוות השררה שלה גדולה מדי ולנתניהו אין, בעצם, כל סיבה לחשוש ממנה. אותם דברים אמורים ביאיר לפיד, הכוכב החדש במפה הפוליטית, שקרוב לוודאי ישתמש בתירוץ הנדוש ש"צריך להשפיע" כדי להצטרף לממשלה.
ללא מתחרה למעשה, אין לנתניהו יריב כלשהו שעלול לאיים על שלטונו. כל יריביו הפוטנציאליים, מימין, ממרכז ומשמאל, אינם בשלים עדיין לעימות של ממש איתו ועם מפלגתו. הם גם נעדרי כל משקל ציבורי ואין להם דרך חלופית הולמת שתכבוש את ציבור המצביעים. אף שכולם מנסים לעשות שרירים - הם מתגמדים כולם ביכולתם המעשית, ומעבר לפראזות מילוליות - אין באמתחתם שום אלטרנטיבה ברורה.
מפלגת קדימה, בראשות
שאול מופז, שהתחרתה בעבר בליכוד מבחינת גודלה ומשקלה, ניצבת כיום חסרת אונים על המפה הפוליטית. קרוב לוודאי שהיא אפילו תיעלם ממנה כליל, אלא אם כן תזכה במספר מנדטים קטן, שלא תהיה לו כל השפעה. את שר הביטחון שלו,
אהוד ברק, הפיל נתניהו בתרגיל מבריק אל הקרשים, וגם כך סיכוייו להיבחר מחדש בראש מפלגת "עצמאות" הקיקיונית שלו, בטלים בשישים.
מועמדים מפוקפקים אביגדור ליברמן, עם "ישראל ביתנו" שלו, ישמח לשתף עם נתניהו פעולה בגוש ימין מוצק ולנגן בו כינור שני, בעוד "מספר שתיים", שלי יחימוביץ', תיאלץ לבלוע גלולה נגד בחילה ולשתף פעולה עם איווט בגועליציה מעוותת משותפת.
ה"כוכבים" הישנים,
אהוד אולמרט ו
חיים רמון - אינם מסכנים במאום את נתניהו. מלבד השערורייה שבעצם הגשת מועמדותם, לאחר שהוקעו מפעילות ציבורית, לא יהיה ביכולתם להזיז דברים. בכל מדינה מתוקנת אחרת הם היו נעלמים מן המפה הפוליטית. כמוהם גם
אריה דרעי, המנסה מחדש את מזלו בראשות שס, ושעשוי מן הסתם להוות את לשון המאזניים בדרך להרכבת ממשלה. ואילו "מרצ" והמפלגות הערביות ימצאו את עצמן מנוטרלות באופוזיציה חלשה, בלא יכולת לפעול כדי לשנות את התמונה הפוליטית.
כך או אחרת, לא רק שניצחונו של בנימין נתניהו מובטח כבר מראש - מאחוריו גם יתייצב, קרוב לוודאי, גוש גדול של מפלגות תומכות.
