דור המדבר

לאחר כמעט חודשיים מורטי עצבים בהם האזרח הקטן עצר את נשמתו בציפייה לראות עשן לבן יוצא מבית הנשיא, הגענו לרגע בו ניתן להכריז על הקמתה של ממשלה חדשה.

הבטחות וסיסמאות צוייצו לכל עבר וכיסו את שמיו הכחולים של הפייסבוק. האזרח הקטן גמע בשקיקה כל סטטוס של הפוליטיקאים מהדור החדש המבטיחים לו חיים טובים יותר, קלים יותר, רגועים יותר ושווים יותר.

בחירה שיטחית בין סיסמאות

בין דפיו הכבדים של ספר ההיסטוריה, טרום עידן הרשת החברתית, אנו יכולים לראות, לבדוק ולהשוות איך בכל דור ודור הדגישו הפוליטיקאים, הוותיקים והחדשים של אותה העת, את העוולות והמצוקות של החברה בה חיו. למרבה הצער, בדרך כלל, הפתרון היה על חשבון השונה, הזר והלא המוכר.

בחודשיים האחרונים היינו עדים למלחמת העולמות דרך המשא-ומתן הקואליציוני. מלחמה שיצרה שיח ציבורי שדרש בחירה חדה בין פוליטיקה ישנה עם החרדים או פוליטיקה חדשה שתדאג לכולם. הציבור המבולבל והשחוק נדרש שוב לבחירה שטחית המושתתת על סיסמאות בחירות המציגות מצג שווא של "אנחנו" ו"הם".

השיח המרכזי היה על כניסת החרדים לממשלה, גל עז של טינה שטף את הרחובות במסווה של שיוויון בנטל. והנה נוצר לו עוד סטאטוס מלהיב להמון המדוכא. הם לא מתגייסים לצבא, הם חיים על חשבון הציבור, הם יוצרים קרע בעם, הם, הם, הם!

לשמוע גם את קול החרדים

בכיכר העיר הדיגיטלית החדשה, צפיתי במשפטי הראווה של הפוליטיקאים החדשים ושמעתי את ההמון הזועם. ראיתי איך להמון, בשלב זה, כבר לא משנה אם מדובר בחרדי "שסניק" שדעותיו נשענות על עקרונות מסויימים או על חרדי מ"יהדות התורה" או סתם חרדי החי את חייו לפי חוקים וכללים שהוכתבו לו עוד בטרם יצא לעולם. חרדי הוא חרדי! פראזיט!.

כמה מהציבור מכירים את ההבדל בין למשל מפלגת שס ומפלגת יהדות התורה? כמה מההמון הזועם מכיר את חבר הכנסת אורי מקלב וחבריו לסיעה שעמלו יום ולילה על-מנת לשפר את איכות החיים של כולנו, חילונים, דתיים, חרדים וערבים כאחד?

מגוון החוקים החברתיים והכלכליים של הסיעות החרדיות בכנסת עולות פעמים רבות על מילים נבובות של חברי כנסת חילוניים המבקשים להאדיר את שמם אל מול הציבור.

נכון, אין הכרח ולא כתוב בשום מקום שבכל ממשלה צריכים לשבת נציגים חרדיים כפי שלא בכל ממשלה חייבים להיות נציגי שמאל, ימין או כיפות סרוגות. עם זאת, כשעל סדר היום נמצאת סוגיית גיוס בחורי הישיבות מן הראוי לשמוע את קולם ולהבין כי מדובר בציבור רחב שלרובו כלל אין בעיה להתגייס, לעשות שרות לאומי או לעבוד. בדיוק כמו בחברה הלא חרדית יש חוקים וכללים המבוססים על החלטות ישנות של המדינה. אף אחד לא שאל לדעתם, הם נולדו למציאות הקיימת.

לא טרחנו להקים חברה

לפני שישים וחמש שנה הקמנו מדינה, למרבה הצער לא טרחנו להקים פה חברה. את התוצאות אנחנו מרגישים היטב עכשיו. חוקים מימי המנדט הבריטי עדיין שולטים על חיינו, חוקים ישנים וכללים שאבד עליהם הכלח מורגשים בכל פינת רחוב. חברה של עולים שהצבא כבר לא מהווה כור היתוך עבורם, קרעים בין העדות שונות, שנאת האחר ,אי קבלת החלטות וגלגול בעיות חברתיות עוד מימי קום המדינה מתפוצצים בפנינו עכשיו וזהי רק ההתחלה.

רגע לפני שהממשלה החדשה מתחילה את דרכה מן הראוי שתשאל את עצמה מהי המטרה האמיתית?

הבעיות החברתיות והכלכליות של החברה והמדינה לא נגמרות בשיוויון בנטל. זהו סימפטום אחד מני רבים ויצירת שנאה כלפי זרים מסויימים בחברה שלא מבטיח ההתמודדות עם האתגרים הרבים העומדים בפנינו בעתיד.

חיים נחמן ביאליק כתב על דור המדבר שהוא דור ביניים בין גלות לגאולה, שהצליח להחלץ מגלות העבר אבל בכל זאת לא יגיע ליעד הנכסף. אנחנו עדיין דור המדבר ואנחנו עדיין בשלב בניית החברה הישראלית. אנחנו צריכים ללמוד איך לחיות בשלום האחד עם השני כאיש אחד ולייצר פה חברה ישראלית יציבה, ואז נוכל להרוויח את הכניסה לארץ המובטחת.

אני מאחלת לממשלה החדשה הרבה הצלחה ומי ייתן ומתוקף בחירתם ההיסטורית הם יצליחו להביא להקמת חברה שוויונית ומשגשגת במדינת היהודים- היא מדינת ישראל.