לאחרונה כתבתי על מעורבות חיזבאללה בלחימה בסוריה ועל הניסיון שכל הצדדים צוברים לקראת מלחמה מול ישראל. השבוע נתקלתי בעבודה מאתר מל"מ – המרכז למורשת מודיעין, המדברת על מעורבות חיזבאללה בלחימה בסוריה. אלו הם עיקר ממצאי העבודה:

• אירן וחיזבאללה רואות בשימור משטרו של אסד אינטרס אסטרטגי עליון – סוריה היא בעלת ברית חשובה של אירן המאפשרת לה דריסת רגל במזרח התיכון; סוריה עוזרת לחיזבאללה מבחינת התעצמות צבאית, בניית כוח התקפי וכושר הרתעה מול ישראל. נפילת המשטר תהיה אירוע הרה-אסון שיכול להחליש את מעמדה של אירן ולפגוע ביכולותיו והשפעותיו של חיזבאללה.

• נוסף לאינטרסים ישנה הסולידאריות הדתית/עדתית עם השיעים והעלאווים בסוריה. הסולידאריות, שבאה לידי ביטוי בנאומיו של חסן נסראללה, התעצמה לנוכח הפיכת השיעים והאתרים השיעים הקדושים בסוריה יעד להתנכלויות המורדים.

• האסטרטגיה של אירן וחיזבאללה מתנהלת בשני מסלולים מקבילים: מסלול לטווח זמן המיידי שיחזק את יכולת הישרדותו ומשילותו של המשטר הסורי באמצעות סיוע צבאי, כלכלי, מדיני ותעמולתי; מסלול לטווח בינוני-ארוך שיביא לחיזוק ההגנה העצמאית של השיעים והעלאווים על-ידי הקמת "צבא עממי". הצבא הזה יקנה לאירן ולחיזבאללה אחיזה בשטחים בהם מתגוררים שיעים ועלאווים ויהפוך אותם לשחקן חשוב בזירה בתקופה שלאחר אסד.

• חתירתו של חיזבאללה להשיג מהמשטר הסורי יכולות צבאיות מתקדמות. בנוסף לכך, ינסה חיזבאללה לבסס עמדת טרור ברמת הגולן.

• המדיניות האירנית במלחמת האזרחים מנוהלת על-ידי כוח קודס שבראשם עומד קסאם סולימאני כאשר חיזבאללה הוא המבצע. המעורבות של חיזבאללה בלחימה באה לידי ביטוי בשיגור פעילים ללחימה; אימונים; מודיעין; אבטחת הגבול סורי-לבנוני; פעילות סיכול ומנע וסיוע תעמולתי. חיזבאללה ממשיך לשלם את המחיר עם מותם של פעילים רבים וביקורת כלפי הארגון מלבנון ומהעולם הערבי.

• חיזבאללה הקפיד לשמור על פרופיל נמוך במעורבותו בלחימה. הארגון נכנס ביותר כוח במחצית הראשונה של 2013 לאחר התגברות האיומים על שרידות המשטר. ככל הנראה, חיזבאללה ייכנס עוד יותר ללחימה ככל שיגברו הסיכונים לנכסים של אירן וחיזבאללה במדינה.

אף אחד מהצדדים לא הולך להיכנע. לא בקלות ולא בקרוב. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לבחון מהצד את האירועים ולקוות שצה"ל יגיב אם הם יזלגו לשטח מדינת ישראל.

בהופעתו הראשונה בוועדת החוץ והביטחון אמר משה יעלון, כי בשאר אסד שולט רק ב-40% משטח סוריה. יעלון הדגיש, כי המדיניות הישראלית היא לא להתערב במלחמת האזרחים בסוריה, אם כי היא עוקבת בדאגה אחרי מה שקורה שם. אחד הדברים שעוקבים אחריהם הוא העברת מערכת הטילים הרוסית S-300, אבל היא כנראה תגיע רק בשנת 2014. סביר להניח שמדובר בנתוני אמת, שהרי שר הביטחון אמור לדעת מה הוא אומר. אבל כפי שכבר כתבתי בפיסקה הקודמת, אף אחד מהצדדים לא הולך להיכנע. השאלה היא כמה זמן המלחמה הזאת עוד תימשך כאשר אירן וחיזבאללה עומדות מאחורי סוריה ומדינות המערב אומרות שהן עומדות לצד המורדים.

בסוף השבוע האחרון גילו תושבי הכפר קדום בשומרון, כי חיילי צה"ל הפיצו כרוזים המזהירים מפני השתתפות בהפגנות נגד ישראל וצה"ל. בעקבות כך שוקלים תושבי האזור להגיש תלונה לפרקליט הצבאי הראשי בטענה להפרת הפרטיות ואיומים.

כושר ההרתעה של צה"ל פחת בצורה משמעותית בעקבות אי-הבנות של הוראות הפתיחה באש. החיילים מרגישים שהם אינם יכולים להגן על עצמם והפלשתינים יודעים זאת. אז עכשיו הכוח המאיים של צה"ל זה הפצת כרוזים? האם מישהו בפיקוד מרכז באמת מאמין שהכרוזים הללו הם שימנעו את היציאה להפגנות? הפלשתינים כבר שולטים באזור מבחינה צבאית וידי צה"ל כבולות.

ההיתקלויות האחרונות בין פלשתינים לבין כוחות צה"ל באזור הסתיימו בבריחה של צה"ל עם הזנב בין הרגליים. הכרוזים האלו הם בדיחה עצובה. מה ההיתקלויות האלו עושות לתדמית של צה"ל בעיני הפלשתינים/חמאס/חיזבאללה/אירן כאשר חייל עם נשק בורח מילד עם אבן? צה"ל צריך לעשות סוויץ' בראש ומהר. הוא צריך לפעול בעוצמה הנכונה ובאמצעים הנכונים למנוע הישנות של מקרים כאלו בעתיד.

נראה שבתור ניסיון להחזיר קצת מיכולת ההרתעה של צה"ל, דיווח השבוע ראש מחלקת מערכות הגנה במינהלת חומה במשרד הביטחון, אל"מ אבירם חסון, על האצת הפיתוח של חץ 3. למרות האיום מפני זליגת נשק כימי סורי, האיום האמיתי הוא עדיין הגרעין האירני, אומר חסון. ההודעה הזאת לא מופנית רק לאירן, אלא גם לסוריה. באמירה זו יכול להשתמע, כי אם סוריה תנסה להגיב על התקיפות המיוחסות לישראל, לישראל לא רק תהיה הלגיטימיות להגיב עליהן, אלא גם לנטרל אותן. לישראל תהיה היכולת להפיל את הטילים של אסד, אז חבל שהוא יבזבז אותם עלינו.

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, דיבר השבוע על הפגיעה במילואים ואמר שצה"ל יחזור למצב שהוא היה לפני מלחמת לבנון השנייה. אני חושב שלפחות הפעם צריך להקשיב לו. למרות שפרץ היה חסר כל ניסיון במערכת הביטחון והוא מונה לשר הביטחון לפני אותה מלחמה, הפעם הוא כנראה יודע מה שהוא אומר. מי שהיה שר הביטחון בזמן מלחמת לבנון השנייה ויודע את ההשלכות של אי-תרגול מילואים, כאשר הוא מזהיר מפני הישנות של המקרה, צריך להקשיב לו.